הבדלים בין גרסאות בדף "משה אורנשטיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(השחתה)
 
(158 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
+
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
 
 
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.
 
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד בכתמוז תשכ"ט לאביו עורך דין הרב מאיר אורנשטיין.
+
נולד ב[[כבתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].
בצעירותו למד בת"ת תורת אמת ובת"ת חב"ד בבני ברק, בישיבה קטנה למד בישיבת תות"ל לוד, לאחריה למד כשנה בישיבת "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד, לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפ"ח. התחבב מאוד על ראשי הישיבה, ובמיוחד על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ע"ה, והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, כאשר הגאון לא מסתיר את התפעלותו הגדולה בפני בני משפחתו הקרובה (עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין).
+
 
בשנת תשמ"ט נסע ללמוד אצל הרבי במסגרת שנת הקבוצה (השנה התארכה לכדי 4 שנים). היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלושת התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בליקוטי שיחות החדש שי"ל, וכן כתב יומן מהנעשה על פני תקופה בבית חיינו.  
+
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.
בשנת תנש"א נשלח ע"י הרבי לעיר חרסון שבאוקראינה, שם פעל רבות עם חבירו הרב מאיר אשכנזי (רבה של כפר חב"ד), ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה.  
+
 
באותה שנה אף הדפיס ספר חידושים וביאורים על מסכת גיטין; שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. הספר זכה לברכתו הקדושה של הרבי.  
+
כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.
עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות ע"י הגאון רבי שמחה עלברג והגאון מדרבצין זצ"ל, נשא את מרת נחמה דינה בת הרב חיים בנציון וישצקי.
+
 
בשנת תשנ"ד נקרא ע"י השליח לעיר נתניה הרב מנחם וולפא לעמוד בראש ישיבת תות"ל נתניה ומאז עומד בראשה ונחשב לאחד מראשי הישיבות המבוקשות והמובילות בארץ.  
+
בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.
שיעוריו מפורסמים בעומקם, בדקותם ובמקוריותם. כל שיעוריו מיוסדים על תורתו הקדושה של הרבי (ליקוטי שיחות, אגרות קודש וכדומה). כמו"כ מוסר באופן סדיר שיעורים נפלאים וייחודיים בספר "היום יום" ובספר הגדה של פסח של הרבי, כאשר הוא מעמיק ומדייק ומוצא פנינים יקרים עד להפליא.  
+
 
חולל מהפיכה חשיבתית באופן הנחלת דרכי הלימוד, כאשר במבצעי הלימוד בתוככי הישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כ"כ על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של עשרות ומאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים, על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה (כגון בספרי ליקוטי שיחות, אתוון דאורייתא, לקח טוב, שב שמעתתא וכדומה).  
+
בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.
נודע גם בזכות התוועדויותיו המרתקות, כשהמפורסמת שבהן היא ההתוועדות הגדולה בה' טבת, אליה מגיעים בדרך כלל בוגרים רבים. מידי ליל שבת מתוועד עם תלמידיו משיעור א' בביתו.
+
 
בשנת תשע"ג נקלעה הישיבה לחובות אדירים (מיליונים) והישיבה הייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו את ניהול הצד הגשמי (בנוסף על ניהולו הרוחני). בתוך פרק זמן קצר הישיבה עלתה על דרך המלך. מני אז ואילך צועדת הישיבה קדימה ללא הפסקה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל, מבנה שנבנה ע"י משרד החינוך, באמצעות לובי נמרץ שהפעיל במשרד זה, ומאמצים שעשו ראשי המוסדות בעיר, במקביל, מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה 'זאל' גדול ממדים ומרשים, ובשנים אחרונות נבנתה הפנימייה בשלושה שלבים. כיום נחשבת הישיבה לאחת הישיבות הטובות ביותר אף בצד הגשמי.
+
באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.
הנהיג כמה וכמה עניינים חשובים בעולם הישיבות החב"די; הקפדה על שלוש שעות לימוד חסידות מידי יום כפי שנקבע ע"י רבותינו נשיאנו. מעולם לא התחיל היום ללא סדר חסידות (גם לאחר לילה של התוועדות וכדומה. ככל הנראה, זו הישיבה היחידה בה כך הדבר. כל בחור מסיים לשנן בע"פ י"ב פרקי תניא (עם הקדמת המלקט) על בוריים, במהלך שיעור ב'.
+
 
בו' תשרי נוסעים כל בחורי הישיבה לציון הרבנית חנה, ובי"ג אייר נוסעים כל הבחורים לציון של ר' ישראל אריה לייב.  
+
עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].
יזם פרויקטים חינוכיים מקוריים. המפורסם ביניהם הוא המבצע תורה המקורי והמהפכני ששם את הדגש על עיון וחשיבה, ודורש מהתלמידים יגיעה והעמקה. התגמול על כך רב. משתתפי המבצע (בדרך כלל כחמישים תלמידים) משתתפים במסעות ייחודיים ביותר, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי בערי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגה ובורשה, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי, הרה"ק רבי לוי יצחק באלמא אטא וצ'יאלי הנידחת, ועוד ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק בשיתוף התלמידים, ובמהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים ביותר לחסידי חב"ד.
+
 
כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, באתר נופש קסום, משולב בתוכניות ייחודיות ומרתקות. ייסד יום הורים שנתי.
+
ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.
בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי פלפולים. בשנים האחרונות הישיבה הוציאה לאור את "סדרת המלכים": ספרי פלפולים עבי כרס של התלמידים; כמו"כ לפני כל תחילת סוגיה מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות על מנת להקל על התלמיד להכין את הסוגייה, ולמקד אותו באילו נושאים כדאי להתמקד בסוגיה.  
+
 
לאחר התפשטות מגפת הקורונה, בשנת תש"פ, היה החלוץ הראשון מראשי הישיבות בארץ שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות בברכת והסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
+
===פעילות ציבורית===
מתנגד נחרץ ללימודי ליב"ה. פרסם מאמרים בנושא. למרות שהדבר כרוך בהפסד של תקציב גבוה מהמדינה, לא מתחשב ונוטל על עצמו את ההפסד התקציבי, קורא לכל ראשי ישיבות חב"ד ללכת בעקבותיו.
+
[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
ידוע בלהט מיוחד להביא ספרים וחפצים וכתי"ק לרבי. משקיע לשם כך מאמצים וכוחות רבים בגופו ובממונו. זכה, עוד בימי בחרותו להתייחסויות נדירות והדרכות מהרבי בנושא. במרוצת השנים זכה להביא ספרים וכתבי יד חשובים ביותר מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, ואף ספרי חסידות בכתב יד (ביכאל'ך) רבים, מהם אף ביכל שלם בגוף כתב יד קודש אדמו"ר האמצעי וכתי"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא הודפסו אף פעם.
+
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].
משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורא נתניה. מוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.  
+
 
מרצה וסופר. במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. סיפוריו (כמו אף המבוא לספריו אלו) הפכו להיות נכסי צאן ברזל של תחום הספרות על הרבי. ספרו 'אבא' יצא כבר לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.  
+
בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.
 +
 
 +
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
 +
 
 +
כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].
 +
 
 +
במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].
 +
 
 +
נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.
 +
 
 +
בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.
 +
 
 +
הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות מלאות חסידות. מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. הישיבה היחידה שכל בחור מסיים ללמוד את כל י"ב פרקי התניא עם הקדמת המלקט. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ"ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].
 +
[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]]
 +
 
 +
כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.
 +
 
 +
לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן.
 +
 
 +
משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.
 +
 
 +
במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'(תחת השם "ארי סמית" או הרב שלום מאיירעס). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר מחמש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משישה מהדורות.
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]]
 +
* בנו, הרב אברהם - משגיח ונו"נ בישיבת תות"ל מגדל העמק
 +
* חתנו, [[הרב מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני בישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה]]
 +
* בנו, הרב מנחם מענדל, מנהל לימודי בישיבת תות"ל נתניה
 +
* בנו, הרב אהרון ישראל (ארי) - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]
  
===משפחתו===
+
==ספריו==
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
+
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות [[תשנ"א]].
* בנו, ר' אברהם אורנשטיין
+
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
* בנו, ר' מנחם מענדל אורנשטיין, [[כפר חב"ד]]
+
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
* בנו, הת' אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי בתומכי תמימים נתניה
+
*'''אבא - חלק א'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
 +
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].
  
===ספריו===
+
==לקריאה נוספת==
חידושים וביאורים על מסכת גיטין (שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה עם הערות ופלפולים על השיחות)
+
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
האמונה השלמה (ספר מענה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב יחזקאל סופר)
+
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44
רבות מופתי (סיפורים על הרבי)
 
אבא (סיפורים על הרבי)
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
+
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
+
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
 +
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
 +
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
 
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
 
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]
+
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
 
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
 
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
שורה 57: שורה 86:
 
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
 
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
 
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
 
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
 +
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]

גרסה אחרונה מ־20:41, 30 באפריל 2024

הרב משה אורנשטיין

הרב משה אורנשטיין (יליד שנת תשכ"ט, 1969) הינו ראש ישיבת תומכי תמימים נתניה. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב בית הכנסת וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר נתניה, וכסופר חסידי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בכ"ח בתמוז תשכ"ט לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מחסידי חב"ד בבני ברק.

בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה תומכי תמימים לוד, לאחריה למד כשנה בישיבת "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד. לאחר מכן המשיך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' מענדל פוטערפאס והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך, שהתפעל ממנו[1].

כאשר טס בבחרותו ל-770 לחודש החגים זכה לקירוב מיוחד מהרבי. בהגיעו, חיכה לברך ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע להתוועדות לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי חילק מטבעות לצדקה לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי[2].

בשנת תשמ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת הקבוצה ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ ליקוטי שיחות החדש שיצא לאור, וכן כתב יומן מהמתרחש ב-770.

בשנת תנש"א נשלח על ידי הרבי לעיר חרסון שבאוקראינה, שם פעל רבות עם חבירו הרב מאיר אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון בית משיח[3].

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על מסכת גיטין, הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א[4].

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי שמחה עלברג והגאון מדרבצין, נשא את מרת נחמה דינה בת הרב חיים בן ציון וישצקי.

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

פעילות ציבורית[עריכה]

בשנת תשנ"ג שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת תשנ"ד נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב מנחם וולפא לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים נתניה ומאז עומד בראשה.

גם אחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר היום יום ובהגדה של פסח של הרבי.

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים לחסידי חב"ד.

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות בה' טבת ובי"ט טבת אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא מתוועד בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת תשע"ג נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות תומכי תמימים, כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות מלאות חסידות. מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. הישיבה היחידה שכל בחור מסיים ללמוד את כל י"ב פרקי התניא עם הקדמת המלקט. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ"ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. בו' תשרי נוסעים בחורי הישיבה לציון של הרבנית חנה ובי"ג אייר לציון של ר' ישראל אריה לייב.

הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שבנתניה ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'(תחת השם "ארי סמית" או הרב שלום מאיירעס). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר מחמש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משישה מהדורות.

משפחתו[עריכה]

אשתו בת ר' חיים בן ציון וישצקי

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מנחם ציון וחרסון, הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 64
  • דאס איז אויכעט פון חרסון הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך דרך תמים גליון ד' ע' 44

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין
  2. סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.
  3. גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון אינפו.jpg
  4. בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת אינפו.jpg, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח