קישור לקטגורית ערכים מומלצים

שמחה עלברג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמחה עלברג
כיתוב תמונה
יושב ראש אגודת הרבנים בארצות הברית
לידה שנת תרע"א
ורשה, פולין
פטירה ח' בחשוון, תשנ"ו
ניו יורק
מקום פעילות ניו יורק
רבותיו הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג
חיבוריו ראו ספריו

הרב שמחה עלברג היה גאון בתורה, מחבר ספרים, עורכה הראשי של הבטאון התורני "הפרדס" ויו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית. הרב עלברג שמר על קשרי ידידות מיוחדים עם הרבי ומקורב לחסידות חב"ד. נולד בשנת תרע"א בורשה ונפטר בח' בחשוון תשנ"ו.

תולדות חיים[עריכה]

הרב עלברג (במרכז) אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב עלברג נולד בשנת תרע"א בורשה לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה בפולין. באותה תקופה, היה סבו מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור ההוא. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי מנחם זעמבא ורבי אברהם וינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.

בשנת תרצ"ו, בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא[1], הרב שפיגלגס והאדמו"ר מסוקולוב.

בתקופת מלחמת העולם השניה עבר לישיבת סלבודקה בעיר קובנה, בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את ליטא[2] והגיע לישיבת מיר בשנחאי. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מאמשינוב ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. בתקופת שהותו בשנחאי התיידד עם הרב מאיר אשכנזי, חסיד חב"ד ורבה של שנחאי דאז[3].

לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג לארצות הברית, שם התפרסמה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל בארה"ב ועוזרו האישי של הרב משה פיינשטיין[4]. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסומים תורניים של גדולי ישראל. בשנת תשנ"ה ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו מפולין, הרב אברהם וינברג.

בערב חג הסוכות שנת תשנ"ו לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי ח' בחשוון תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה]

הרב עלברג בהתוועדות של הרבי בשורה הקדמית. רביעי מימין. (ידו הימנית מורמת מעט)
הרב עלברג משוחח עם הרבי בהתוועדות

הרב עלברג העריץ את הרבי עוד בטרם קיבל הרבי את הנהגת חסידות חב"ד. בשנת תשי"א, כשהרבי קיבל את הנשיאות, כתב על כך הרב עלברג ב"הפרדס" והפליא במעלת הרבי[5]. תקופה קצרה לאחר מכן כתב על תנופת הפעילות של הרבי ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו. במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי וביקר רבות ב-770. היה משתתף בהתוועדויות המרכזיות של הרבי ובין השיחות היה משוחח עם הרבי על הנושאים המדוברים בהתוועדות.

עם הזמן התחזקו קשרי הידידות של הרב עלברג עם הרבי והוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם בזמנים שלא נועדו ליחידות. הפגישות ביניהם היו ארוכות מהרגיל. כשהרבי הפסיק לקבל אנשים ליחידות היו מסדרים שולחן ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-770), שם הייתה נערכת פגישתם. הרבי והרב עלברג גם היו מתכתבים ביניהם רבות על נושאים הלכתיים שונים, בית היתר על תוכן דברי הרבי בהתוועדויות[6].

באחד ממכתביו, העוסק בעניין מצה עשירה, הוא כותב לרבי:

י.png הוד כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי פסח דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי הרב בשולחן ערוך סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה.. הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי.. ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו.. בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו. י.png
– ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'

על פי בקשתו של הרבי ממנו, הוא היה משתתף ונואם בקביעות בכינוסי-תורה שנערכו אחרי החגים ב-770. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם.

בראש חודש ניסן שנת תשל"ד הגיע הרב משה פיינשטיין ליחידות אצל הרבי והרב עלברג התלווה אליו והיה עד לשיחה התורנית שהייתה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא שניאורסון, הגיע הרב עלברג לנחם את הרבי. שיחתם עסקה בכך שאין אזכור להספד של אברהם או יצחק על שרה לאחר פטירתה[7].

ביום כ"ז בטבת תנש"א עבר בחלוקת דולרים והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?![8] באותה הזדמנות מסר לרבי ספר חדש שהדפיס וכן מכתב 'פדיון נפש' עם שמות שהרבי יתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "אגודת הרבנים".

מילאנו[עריכה]

בשנת תש"כ ביקר הרב עלברג בעיר מילאנו ונפגש עם שליח הרבי בעיר, הרב גרשון מנדל גרליק. במהלך הפגישה אליה הוזמנו נכבדי העיר, נשא הרב עלברג נאום, בו התפלא על התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב, שחלה באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין זה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מזכירו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי.

מאורע זה חיזק מאוד את הקשר בין הרב עלברג לרבי ובעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר בניו-יורק, שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.

אחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו היה בתקופת "בין הזמנים" כאשר הבחורים יצאו לפעילות הפצת המעיינות עם טנק המבצעים ("טנקיסטים"). בהיותו במילאנו, קיבל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ושאף יצטלם איתם.

שופרו של הרבי[עריכה]

הסכמת הרב עלברג לספר "יחי המלך" של הרב וולפא
הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770

תפקידו של הרב עלברג כעורך בטאון "הפרדס" נוצל פעמים רבות כדי לפרסם את דעותיו התורניות של הרבי במגוון נושאים, פעמים גם על פי בקשה ישירה מהרבי. בחודש אייר שנת תשכ"ד, מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, ביקש הרבי מהרב עלברג שיוציא גליון "הפרדס" מיוחד שיעסוק באדמו"ר הזקן, שיטתו וספריו. הרב עלברג הבטיח למלא את בקשת הרבי[9] וכעבור תקופה הודפס הגיליון.

נסיעה באוניה ישראלית בשבת[עריכה]

בשנים תשט"ו-תשי"ח ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת והבהיר שהיא אסורה על פי ההלכה. הרב עלברג פירסם את דעתו של הרבי בבטאון "הפרדס" וזה עורר בעולם התורה התעניינות לדעתו של הרבי בנושא. מאוחר יותר גם כתב על כך מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין דבריו כתב: "תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו".

מיהו יהודי[עריכה]

בחודש סיון תש"ל כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי. בההתועדות י"ט בכסלו שנת תשמ"ו שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון כפר חב"ד. בגליון 221 פורסם הראיון שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת[10].

שלמות הארץ[עריכה]

בהתוועדות שנערכה ביום י' בשבט תשל"ו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא שלמות הארץ[11]. במוצאי חג אחרון של פסח בשנת תשל"ח מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל, בין היתר התבטא על תנועת "שלום עכשיו" - "תנועה הכי מסוכנת לעם ישראל". הרב עלברג, שנכח בהתוועדות ושוחח במהלכה עם הרבי, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו בשבועון כפר חב"ד[12].

בתקופת מלחמת ששת הימים היה לחץ גדול בארץ ישראל והרבה תושבים רצו לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ וכתב: "קרן אור גדול מחצרות ליובאוויטש שבאימרה מוצקה ומוחלטת אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובוודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"".

שונות[עריכה]

ביום כ"ז בניסן תשמ"ח יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום תהלוכות ל"ג בעומר המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות.

לקראת סיום הרמב"ם בשנת תש"נ כתב מכתב אוהד על תקנת הרמב"ם של הרבי.

במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת תנש"א שיבח את מסירות נפשו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.

הרב עלברג גם נתן את הסכמתו לספר "יחי המלך" של הרב שלום דובער וולפא, שהודפס בשנת תשנ"ב ועוסק בהלכות מלכים ברמב"ם.

פירסומים על הרבי[עריכה]

קבלת הנשיאות ב"הפרדס"[עריכה]

הרב עלברג עם הרב גרליק - סיפור

"באחת השנים באמצע זמן הקיץ הודיעו מהמזכירות של הרבי שהרב עלברג מגיע בשבוע הבא לאירופה ואני (הרב גרשון מענדל גרליק) מתבקש לעמוד לימינו. בדיוק באותו שבוע הייתה צריכה להתקיים באנטוורפן חתונה של אברך אחד ששהה בעבר במילאנו, ומצאתי את עצמי במבוכה: מצד אחד אני מוכרח להופיע בחתונה, מאידך הרב עלברג אמור להגיע ואינני יודע באיזה יום, ואם לא אהיה בבית לא יהיה אפילו מי שיענה על הטלפון כשהאורח יגיע. החלטתי לבסוף לנסוע לאנטוורפן, אבל במשך כל הנסיעה והחתונה הייתי מוטרד מהמחשבה שנסעתי ממילאנו אף על פי שעלי לעמוד לימינו של הרב עלברג. המחשבה לא נתנה לי מנוח, ולכן החלטתי במהלך החתונה לנסוע בחזרה כבר למחרת בבוקר למילאנו. בינתיים לחצו עלי האברכים באנטוורפן להשאר עוד יום אחד ומשום מה נכנעתי להם. למחרת בבוקר יצאתי לבית הנתיבות, ובעודי ממתין לרכבת שמעתי פתאום שמישהו קורא לי מרחוק: "מה אתה עושה כאן הרי אני מחפש אותך", ואכן האיש שקרא לי היה לא אחר מאשר הרב עלברג!

"הרב עלברג אמר לי שהוא נוסע עתה לעיירה מונטריי בכדי לבקר את הגאון רבי יחיאל ווינברג בעל ה"שרידי אש", וכיון שאני פנוי הוא מבקש שאתלווה אליו. "כאשר עלינו לאוטובוס ראינו באחד המושבים יהודי שפניו מעידות עליו שהוא רב ובר אורייין. כשהלה ראה אותי עם הרב עלברג הוא השמיע צעקה של הפתעה: "זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות" והוסיף: "דע לך שהרבי שלך הוא נביא בפועל"! וכך סיפר: אני והרב עלברג הגענו לאירופה בכדי להשתתף בדין תורה. לפני שיצאנו מניו יורק היינו ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש, והרבי אמר להרב עלברג שבהיותו באירופה ילך לבקר את הרב גרליק. הרב עלברג שאל את הרבי: "היכן אוכל למצוא אותו, הרי זה באמצע הקיץ"? והרבי השיב: "כאשר תסיים עם הענינים שלך בוודאי תמצא אותו". והנה לפני שעה וחצי סיימנו את הדין תורה והחלטנו לנסוע אל הרב ווינברג, התישבנו כבר באוטובוס והודיעו לנו שהנסיעה תצא בעוד חצי שעה. פתאום הרב עלברג קם ואמר שהוא מרגיש שעליו לרדת משום מה מהאוטובוס ולהסתובב כמה דקות בתחנת הרכבת. ועכשיו הוא חוזר איתך, בדיוק כפי שהרבי אמר.

שבועון כפר חב"ד גיליון 708

בחודש שבט שנת תשי"א, מיד לאחר שהרבי קיבל באופן רשמי את נשיאות חסידות חב"ד, כתב הרב עלברג על הרבי:

י.png האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שניאורסאהן הוא איש המעלה ומורם מעם בגאונותו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר, איש צדיק ותמים במעשיו ובעל מדות נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות נפשו ועדינות רוחו.. מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה והיראה ועסק בעבודת ה' על פי דרכי החסידות, אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי.. כבוד קדושת חותנו האדמו"ר מליובאוויטש היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב דעתו התקיפה והישרה. י.png
– ירחון "הפרד"ס", תשי"א

זמן קצר לאחר מכן, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס לתחילת הנהגתו של הרבי את תנועת חב"ד:

י.png עם בחירתו של הרבי החדש בתור מנהיג לעדת ליובאוויטש, הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש.. וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של תורת הנגלה והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן באמריקה. י.png
– ירחון "הפרד"ס", תשי"א

בחודש אלול, לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:

י.png האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא הדור השביעי לנשיאי חב"ד, ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת מאמרי חסידות חב"ד בכל שבת קודש מברכים, יום טוב ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"יחידות" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם. י.png
– ירחון "הפרד"ס", תשי"א

מאמרים שונים[עריכה]

ציטוטים ממאמר של הרב עלברג

"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"..

"הרבי מליובאוויטש, בעוצם גדולתו העל טבעית, אינו שייך לדור יתום שלנו, גדול הוא בעוצמת תכונותיו ומעלותיו הנדירות והיחודיות, עד.. שבכמה תחומים הוא יחיד הדור. בגלל שורה של תכונות נדירות שקשה למצוא לו דומה בשורת גדולי המעלה שיוכלו להשתוות אליו..

"מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש..

"הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו אהבה עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט הנשמה - כאם.

"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו הייתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..

"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.

ירחון "הפרדס"

בחודש שבט תש"ל כתב הרב עלברג ב"הפרדס" על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את אדמו"רי חב"ד שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשנת תשמ"ג כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה"[13].

בחודש אייר שנת תשל"ב, לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" - על מעלת מסירות הנפש של החסידים ברוסיה והמשכו בארצות הברית. בין היתר הוא כותב:

י.png מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים. י.png
– "הפרדס"

בחודש שבט תשל"ד כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם, הקשיים איתם הם נאלצים להתמודד ועל הרבי - הכח המניע אותם. בהמשך המאמר הארוך הביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף[14] הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופה שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש אליה, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"[15] הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת תשל"ט כתב "אלגמיינר ז'ורנאל" על יצירתה את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכנפי השכינה. למרות שתחילה לעגו לחב"ד על דרך זו, כיום כולם מודים שטוב עשו.

לאחר השתתפותו בהתוועדות עם הרבי בי' בשבט תש"מ[16] (בה נכח גם הרב יוסף דוב סולובייצ'יק), כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת י"א ניסן תש"נ כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קדומים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.

ביום כ"ה באדר תשמ"ט נערך בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של אגרות קודש של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר:

י.png המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי חיים מבריסק. י.png
– נאום הרב עלברג אדר תשמ"ט

ספריו[עריכה]

שער אחד מבטאוני 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג
  • מנחת ביכורים - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת תרצ"ו.
  • ורשה של מעלה - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני השואה. הודפס בשנת תשכ"ט.
  • אמרי שמחה - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.
  • שלמי שמחה (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

ספריו
מאמריו על חב"ד

הערות שוליים

  1. שכותב עליו: "אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה."
  2. באותה תקופה הייתה ליטא מסופחת בכח לברית המועצות, ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר.
  3. בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: "עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל ניצוצי הקודש של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא הייתה לחינם. הוא נעשה עובד ה'. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד.. כמה עבודת ה' הייתה בכל תפילת שמונה עשרה שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו - נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי - ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי".
  4. וכך כותב עליו הרב פיינשטיין: "ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות".
  5. ראו להלן: קבלת הנשיאות ב"הפרדס".
  6. חלק מההתכתבויות פורסמו בספרו של הרב עלברג "שלמי שמחה".
  7. דבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו".
  8. כלומר, למרות שהרב עלברג היה יכול לבוא באופן פרטי, בכל זאת עמד בתור והגיע יחד עם כולם.
  9. אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא וכן בעמוד רכ"ב.
  10. מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב אהרון דוב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!".
  11. הרב שמחה עלברג מכריז בהתוועדות של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24) קובץ וידאו
  12. גיליון 734.
  13. שבועון "כפר חב"ד" גיליון 67, ערב ראש השנה תשמ"ג.
  14. "הפרדס" חוברת ט' שנת תשל"ח.
  15. גיליון 149.
  16. הגאון הליטאי בהתוועדות י' שבט קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
ערך מומלץ (קטן).png