הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת ביצה"
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''מסכת ביצה''' הינה מסכת העוסקת בדיני יום טוב, בה יש כ-5 פרקים וכ-39 דפים ב[[גמרא]]. | |
| + | == ביאורי הרבי == | ||
| − | המסכת | + | בסיום המסכת מובא, כי "אין משקין ושוחטין את המדבריות", כלומר, למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. |
| + | ===הלכות שחיטה=== | ||
| + | בגמרא נשאלת השאלה, מהי אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את ה[[בהמה]] לפני השחיטה. [[הרבי]] מביא כי יש בכך שני טעמים: | ||
| − | + | א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר. | |
| + | |||
| + | ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה. | ||
| − | + | ===איסור תחומין ביום טוב=== | |
| − | + | מובא בגמרא: {{ציטוטון|תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ליישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום}}. הרבי מביא מכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או לצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן. | |
| − | |||
| − | ===איסור תחומין | ||
| − | |||
====תירוצו של החתם סופר==== | ====תירוצו של החתם סופר==== | ||
| − | הרבי מקשה, | + | הרבי מקשה, שכשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין גם כן. ומביא את תירוצו של ה[[חתם סופר]], שאיסור תחומין אינו בכלל מלאכה, אלא הוא איסור חדש ונפרד, ובזה אינו ההיתר של מלאכת אוכל נפש. |
| − | + | ומוסיף הרבי להקשות, כי לכאורה הרי איסור תחומין נאמר ב[[שבת]] "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביום טוב. והרבי מבאיר את הסבר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא. | |
| − | |||
| − | |||
==כפילות משנה== | ==כפילות משנה== | ||
| − | + | הרבי מקשה, למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להשקות את ה[[בהמה]] לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב ב[[מסכת תמיד]], "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל ה[[בשר]] יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את [[בהמה]] מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא הייתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}. | |
=== ביאורים נוספים === | === ביאורים נוספים === | ||
| − | *'''לט א.''' מי שמילא מבור של הפקר | + | *'''לט א.''' מי שמילא מבור של הפקר ביום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=171 שערי המועדים חלק א' עמ' קפ (עמ' 171)] |
| − | *'''מ א.''' אין משקין ושוחטין את המדבריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=278 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב | + | *'''מ א.''' אין משקין ושוחטין את המדבריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=278 תורת מנחם חל"ד [[תשכ"ב]] חלק ג' עמ' 251 (עמ' 362)] |
| − | *'''מ א.''' רש"י ד"ה משום סרכא דמשכא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=163&hilite= לקוטי שיחות ח"ו עמ' 152 (עמ' 153)] | + | *'''מ א.''' [[רש"י]] ד"ה משום סרכא דמשכא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=163&hilite= לקוטי שיחות ח"ו עמ' 152 (עמ' 153)] |
| + | ==ביאורי נשיאי חב"ד== | ||
| + | {{צצ|154|עמודים=146-עד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שס}} | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:20, 4 באוקטובר 2023
מסכת ביצה הינה מסכת העוסקת בדיני יום טוב, בה יש כ-5 פרקים וכ-39 דפים בגמרא.
תוכן עניינים
ביאורי הרבי[עריכה]
בסיום המסכת מובא, כי "אין משקין ושוחטין את המדבריות", כלומר, למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות.
הלכות שחיטה[עריכה]
בגמרא נשאלת השאלה, מהי אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את הבהמה לפני השחיטה. הרבי מביא כי יש בכך שני טעמים:
א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר.
ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.
איסור תחומין ביום טוב[עריכה]
מובא בגמרא: "תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ליישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום". הרבי מביא מכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או לצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן.
תירוצו של החתם סופר[עריכה]
הרבי מקשה, שכשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין גם כן. ומביא את תירוצו של החתם סופר, שאיסור תחומין אינו בכלל מלאכה, אלא הוא איסור חדש ונפרד, ובזה אינו ההיתר של מלאכת אוכל נפש.
ומוסיף הרבי להקשות, כי לכאורה הרי איסור תחומין נאמר בשבת "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביום טוב. והרבי מבאיר את הסבר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא.
כפילות משנה[עריכה]
הרבי מקשה, למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להשקות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד, "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא הייתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם[1].
ביאורים נוספים[עריכה]
- לט א. מי שמילא מבור של הפקר ביום טוב. שערי המועדים חלק א' עמ' קפ (עמ' 171)
- מ א. אין משקין ושוחטין את המדבריות. תורת מנחם חל"ד תשכ"ב חלק ג' עמ' 251 (עמ' 362)
- מ א. רש"י ד"ה משום סרכא דמשכא. לקוטי שיחות ח"ו עמ' 152 (עמ' 153)
ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה]
- אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת ביצה", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 146-עד, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
