יפרח בימיו צדיק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
כי אלוקים יושיע ציון · ישישו וישמחו · בך ה' חסיתי · כמופת הייתי לרבים · אבוא בגבורות · תרננה שפתי · יפרח בימיו צדיק · ואלוקים מלכי מקדם · וכל קרני רשעים אגדע · נודע ביהודה אלוקים · אתה הא-ל עושה פלא · וינחם לבטח · ויבחר בדוד · ואנחנו עמך וצאן מרעיתך · רועה ישראל האזינה · הרנינו לאלקים עוזנו · אני אמרתי אלוקים אתם · וידעו כי אתה · ילכו מחיל אל חיל · רצית ה' · אודך ה' אלוקי · אוהב ה' שערי ציון · שיר מזמור לבני קרח · כרתי ברית · שובה ה' · אורך ימים · מזמור שיר ליום השבת · נכון כסאך · א-ל נקמות ה' · לכו נרננה · שירו לה' שיר חדש · ה' מלך תגל הארץ · זכר חסדו · יודו שמך · מזמור לתודה · לדוד מזמור (ק"א) · ואתה ה' לעולם תשב · ברכי נפשי (ק"ג) · ברכי נפשי (ק"ד) · יהי כבוד · הודו לה' קראו בשמו · הללוי-ה הודו לה' כי טוב · הודו לה' כי טוב · שיר מזמור לדוד · אודה ה' מאוד בפי · לדוד מזמור (ק"י) · הוד והדר פעלו · אשרי איש · יהי שם ה' · בצאת ישראל ממצרים · לשמך תן כבוד · אתהלך לפני ה' בארצות החיים · כוס ישועות אשא · הללו את ה' כל גויים · אודך כי עניתני · כלתה לתשועתך נפשי · שיר המעלות אל ה' · אשא עיני אל ההרים · שיר המעלות לדוד · שיר המעלות אליך

ישנם שני ניגונים המכונים בשם 'יפרח בימיו צדיק':

המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של הרבי.

הניגון המקובל כ'יפרח בימיו'

בי"א ניסן שנת תשל"ג, לכבוד יום הולדתו של הרבי, התאים ר' שלמה קונין ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: "יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו"[2]. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע"ב.

בתשל"ד הוסיף הרב קונין לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע"ג פסוקים כ"ה - כ"ו): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם".

ניגון שי"א

ניגון שי"א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב.

הצעתו כניגון לפרק הרבי

ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי"א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי"א ניסן תשל"ג - ע"ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל 'כניגון השנה על פרקו של הרבי'.

שאלת המקור

מקורו של ניגון שי"א לא ברור, בחסידות חב"ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' שלמה דער געלער, שהיה מלמד בעיירה החסידית נעוול, אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו"ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו"ר בעל ה"דברי ישראל", זצ"ל. ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל' בחסידות ברסלב נוהגים לנגן אותו בחנוכה על המילים "למנצח בנגינות מזמור שיר".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20.
  2. תהלים ע"ב פסוקים ז'-ח'