הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות ברסלב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(150 גרסאות ביניים של 45 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב]]
+
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]]
+
[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב]]
[[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה]]
+
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם]]
'''חסידות ברסלב''' (או '''ברצלב'''){{הערת שוליים|כפי שמוזכר בדברי [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.}} נוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]].
+
'''חסידות ברסלב''' (במקור: '''ברצלב''') הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]]. ותלמידו המובהק - [[רבי נתן מברסלב]], מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.
  
רבי נחמן ייסד שיטה מיוחדת ב[[עבודת השם]], עליה יצאו חוצץ רבים מגדולי ישראל בדורו, כמו [[הסבא משפולי]], אדמור"י [[צ'רנוביל]], ובחסידיות רבות מקפידים שלא לעיין בספריו, כמו בחסידיות [[בעלזא]], [[צ'רנוביל]], [[באבוב]], ועוד.
+
== אדמו"רי חב"ד וברסלב ==
 +
כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על [[אדמו"ר הזקן]], שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו{{הערה|אבניה ברזל}}.
 +
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול{{הערה|1=[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמוד ש"ע וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=148&hilite= בית רבי, עמוד ס"ו] היחס לר' נחמן ושיטתו.}}. יש אומרים כי [[אדמו"ר הזקן]] התבטא על רבי נחמן: "הפוגע בו פוגע בי"{{הערה|עדות הרב [[בן ציון גרוסמן]] בשם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - נדפסה בספר [[עבד מלך]].}}.
 +
רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה{{הערה|לא מובא במקורות חב"דיים שאדמו"ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.}} במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד{{הערה|מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור}}.
  
ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מח"ס ליקוטי הלכות, ועוד.
+
בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[איציקל ז'ליקובר]]{{מקור}}. וסיפר הרב אליעזרוב{{הערה|ככל הנראה מדובר בר'[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]}} שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ"ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו"ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ"ת{{הערה|מובא בספר אוסף מכתבים מר' יעקב מאיר שכטער עמוד קסז בשם ר' אלעזר ראזענפעלד בשם חותנו ר' שמואל הורביץ בשם הרב אליעזרוב.}}. וכן מסופר כי כשראה אדמו"ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ"ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: "הלא בני איש אחד נחנו"{{הערה|שם עמוד קסח ור' לוי"צ בנדר היה מספר זאת ונדפס בשיח שרפי קודש ח״ה קלו}}.
  
מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי אליעזר שלמה שיק שליט"א (מוהרא"ש) - מנהיג מוסדות "היכל הקודש" בארה"ק ובחו"ל, רבי אליעזר ברלנד - מנהיג מוסדות "שובו בנים" בי-ם, רבי יעקב מאיר שכטר - מזקני ברסלב, רבי אלעזר מרדכי קניג - מנהיג קהילת "אור הגנוז" בצפת, רבי יצחק מאיר מורגנשטרן ועוד. ישנה קבוצה מחסידי ברסלב הדוגלים בפתק מסוים שנשלח אל רבי [[ישראל דוב אודסר]] לפי טענתו - מרבי נחמן מברסלב ששלח לו משמים, ועל פיו הם מכנים את רבם בכינוי " נ נח נחמ נחמן מאומן".  
+
לרב מנחם הכהן{{הערה|כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.}} שהיה אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה [[מנהג]] שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד{{הערה|1=עדות ששמע מכלי ראשון הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. וראו גרסא אחרת בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], בשם הרב [[דוד נחשון]].}}.  
  
== חב"ד וברסלב ==
+
הרב אברהם חיים קוסטנטינר מ[[בית שמש]] שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת [[תלמוד תורה|ת"ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: "אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם ב[[ראש השנה]] הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"{{הערה|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&m=2&cat1ID=29&cat2ID=0 ציטוט מוידאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}.
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
+
ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]]
 +
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=293&hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=328 ח"ב].}} וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן{{הערה|'ימי מלך' כרך ב' עמ' 629-628 מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר "[[לקוטי מוהר"ן]]". עיין ב"ניצוצות" גליון 5 עמוד 62.}}.
  
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק ג' ע' 184}}.
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמוהקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
+
==ברסלב כיום==
 +
{{פסקה חסרה}}
 +
רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן "מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו.
 +
רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע"י אדמוחדש, אלא באופן של "תלמידים יעשו תלמידים" כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב "משפיע" או מ"זקני וחשובי אנ"ש".
  
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
+
==לקריאה נוספת==
 +
*'''כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן''', מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 82-89.
  
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+
==ראו גם==
 
+
* [[רבי נחמן מברסלב]]
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+
* [[התבודדות]]
 
+
* [[אליעזר שלמה שיק]]
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
 
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
 
 
 
 
מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של [[הבעל שם טוב]], היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים{{הערת שוליים|על החילוק בין [[חב"ד]] לברסלב אפשר ללמוד מהעובדה הבאה: בפרק כ"ט ב[[תניא]] מופיע קטע האומר כי על האדם לרגוז על ה[[יצר הרע]] ב[[מחשבה|מחשבתו]] ולומר לו: "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו". ב[[ליקוטי מוהר"ן]] מופיע אותו קטע, בהשמטת המילה 'במחשבתו'..}}. אודות כך מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים{{מקור}}"
 
 
 
טענות שהופנו עוד מאת אדמו"רים שונים{{הערת שוליים|ביניהם אדמו"רי [[טשרנוביל]].}} על חסידי ברסלב, הם על שלא מינו לעצמם ממשיך דרך.
 
 
 
כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[ה'פרצת]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}
 
 
 
כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}.
 
 
 
[[אדמו"ר הזקן]] אף נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול<REF>.[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמ' שע</REF>.
 
 
 
אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}.
 
 
 
== התייחסויות הרבי ==
 
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba&st=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9f חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=328 ח"ב].}}.
 
  
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*'''[https://col.org.il/news/147803 מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?]''' {{COL}}
 +
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83967 כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?]''' {{וידפו|}}
 +
* {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
 +
* {{קישור התקשרות צאח|1878|10774|1048|כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
 +
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. וכן ב"ניצוצות" גליון 26 עמוד 18.
 +
* שבחו של צדיק (ירושלים תשס"ח), עמ' קכה-קלב (שמועות שונות אודות הקשר בין ברסלב לאדמור"י חב"ד).
 +
{{חצרות}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
+
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חצרות]]
 

גרסה אחרונה מ־17:24, 7 בפברואר 2024

ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב
הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם

חסידות ברסלב (במקור: ברצלב) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב. ותלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.

אדמו"רי חב"ד וברסלב[עריכה]

כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על אדמו"ר הזקן, שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו[1]. אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול[2]. יש אומרים כי אדמו"ר הזקן התבטא על רבי נחמן: "הפוגע בו פוגע בי"[3]. רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה[4] במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד[5].

בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' איציקל ז'ליקובר[דרוש מקור]. וסיפר הרב אליעזרוב[6] שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ"ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו"ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ"ת[7]. וכן מסופר כי כשראה אדמו"ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ"ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: "הלא בני איש אחד נחנו"[8].

לרב מנחם הכהן[9] שהיה אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד[10].

הרב אברהם חיים קוסטנטינר מבית שמש שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"[11]. ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי[12] וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן[13].

הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים בי"ט חשוון תשנ"ב. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו"[14].

ברסלב כיום[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן "מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו. רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע"י אדמו"ר חדש, אלא באופן של "תלמידים יעשו תלמידים" כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב "משפיע" או מ"זקני וחשובי אנ"ש".

לקריאה נוספת[עריכה]

  • כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן, מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 82-89.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא

הערות שוליים

  1. אבניה ברזל
  2. ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמוד ש"ע וראה בבית רבי, עמוד ס"ו היחס לר' נחמן ושיטתו.
  3. עדות הרב בן ציון גרוסמן בשם הרב עזריאל זליג סלונים - נדפסה בספר עבד מלך.
  4. לא מובא במקורות חב"דיים שאדמו"ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.
  5. מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור
  6. ככל הנראה מדובר בר'שלמה יהודה לייב אליעזרוב
  7. מובא בספר אוסף מכתבים מר' יעקב מאיר שכטער עמוד קסז בשם ר' אלעזר ראזענפעלד בשם חותנו ר' שמואל הורביץ בשם הרב אליעזרוב.
  8. שם עמוד קסח ור' לוי"צ בנדר היה מספר זאת ונדפס בשיח שרפי קודש ח״ה קלו
  9. כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.
  10. עדות ששמע מכלי ראשון הרב דוד מאיר דרוקמן. וראו גרסא אחרת בגליון התמים לחודש שבט תש"ע, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער רייכמן, בשם הרב דוד נחשון.
  11. ציטוט מוידאו, באינפו.
  12. לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 ובשיחות קודש תשל"ו ח"ב.
  13. 'ימי מלך' כרך ב' עמ' 629-628 מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר "לקוטי מוהר"ן". עיין ב"ניצוצות" גליון 5 עמוד 62.
  14. דברי משיח תשנ"ב חלק ג' ע' 184