הבדלים בין גרסאות בדף "קעמפ גן ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקון טעות טכנית) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: הלוואי שאלו היו צרותינו) |
||
| (81 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{לעריכה | + | {{לעריכה}} |
| − | [[ | + | [[קובץ:גן ישראל סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל "גן ישראל"]] |
| − | + | {{קובץ|ראלי ילדי הקעמפים נא|[[הרבי]] [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]] לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] לילדי הקעמפ ב[[זאל הגדול]] שב[[770]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]}} | |
| − | + | '''קעמפ גן ישראל''' הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשט"ז]] ונקרא על שם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|שם=גן ישראל|1=ראה בשיחת [[הרבי]] לילדי הקעמפ, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/24/236.htm ט"ו תמוז תש"כ].}}. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי [[שליח]]י וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של [[הרבי]]. | |
| − | + | [[הרבי]] ביקר במחנה שלוש פעמים, ושלח בכל שנה מכתב ברכה לפתיחת הקעמפ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מדי שנה לביקור ב-[[770]] אצל הרבי בתאריך [[כ' מנחם אב]] לרגל יום פטירת אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], שם נערך עבורם [[ראלי|כינוס]] מיוחד, והרבי נשא בפניהם [[שיחה]]. | |
| − | + | ==רקע== | |
| − | + | {{קובץ|הרבי מחלק מנחה מעריב בקעמפ|הרבי מחלק סידור המכיל את תפילות 'מנחה מעריב' לילדי הקעמפ בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], [[ט"ו תמוז]] [[תשי"ז]]}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מחנות הקיץ הוקמו לראשונה ב[[ארצות הברית]] על מנת לחזק את ה[[חינוך]] היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך [[ימי החופש]], לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"{{הערה|שם=גן ישראל}}, על שם [[הבעל שם טוב]]. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי. | |
| − | + | הרבי התבטא{{הערה|שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה)}} כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי": | |
{{ציטוט|תוכן=ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי|מרכאות=כן|}} | {{ציטוט|תוכן=ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי|מרכאות=כן|}} | ||
| − | + | ==הקמת המחנה== | |
| − | + | [[קובץ:ביקור גן ישראל תשטז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מבקר בקעמפ גן ישראל, [[תש"כ]]]] | |
| − | == | + | בשנת [[תשט"ז]] הוקם ביוזמת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב [[משה לאזאר]] והרב [[יוסף ווינבוים]] (שהיו אז תלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]) ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב [[קהת וייס]] שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[יעקב יהודה הכט]] ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | בשנת [[תשט"ז]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | הרב | ||
| − | |||
| − | לאחר | ||
| − | + | בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב [[יעקב יהודה הכט]] לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל". | |
| − | + | המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב{{הערה|שם=גן ישראל}}. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשט"ז]] התייחס [[הרבי]] לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב ב[[זוהר]] שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל [[יהודי]] יש לו אות ב[[תורה]], נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל". | |
| − | + | ==ביקורי הרבי במחנה== | |
| + | {{ערך מורחב|ביקורי הרבי בקעמפים}} | ||
| + | *'''[[תשט"ז]]''' - כשחזר הרב [[משה לאזאר]] ביום פתיחת הקעמפ ל-[[770]], שאל אותו ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית{{הערה|שם=גן ישראל 2|[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}}}. | ||
| + | *'''[[תשי"ז]]''' - בסיום התוועדות י"ב תמוז בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן ב[[ט"ו תמוז]] הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי לילדי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"{{הערה|שם=גן ישראל 2}}. | ||
| + | *'''[[תש"כ]]''' - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ{{הערה|בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא [[סידור קידושין|סידר קידושין]] בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.}}, במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז [[770]], בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ{{הערה|ע"פ הספר [[בנאות דשא]].}}. | ||
| − | + | באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא [[הרבי]] כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מ[[ניו יורק]] יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ[[770]]{{הערה|"בנאות דשא"}}. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו [[חסידים]]"{{הערה|ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.}}. | |
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
| − | {{ | + | בביקורו בקעמפ בשנת [[תשט"ז]] אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל [[בר מצוה]], שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע ש'''עושים''' לשם שמים, הרי זה חלק מעבודת ה' שלהם. |
| − | | | + | ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ג' (י"ז) עמ' 109}}. |
| − | |תוכן= כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. | + | {{ציטוט|תוכן= כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. |
שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות. | שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים ש[[בעל תשובה]] יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה{{ש}} | |
| + | וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת [[גשמיות]] ביחד עם רוחניות|מרכאות=כן|מקור= [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] / תרגום חופשי}} | ||
| − | + | הרבי ציין שפעמים הגישה הסלחנית והדאגנית של ההורים כלפי הילדים מונעת מהם להתקדם כראוי, וזו אחת ממעלותיו של מחנה הקיץ, שהילד מורחק מהגישה הזו והדבר מאפשר לו לצמוח כראוי{{הערה|1=[https://anash.org/the-advantage-of-overnight-camp/ היתרון של מחנה לילה] {{אנש}}, על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.}}. | |
| − | == | + | בשיחה שנשא הרבי ב[[הפאראד]] בשנת [[תשמ"ג]] כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של [[רשב"י]] לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשמ"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=261 חלק ב' עמוד 1436]}}. |
| − | + | מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ. | |
| − | + | ==מאפייני הקעמפ== | |
| + | {{להשלים|}} | ||
| − | + | ===המנונים=== | |
| + | נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני [[חסידות]], [[התקשרות]], [[בשורת הגאולה]], וענייני [[גאולה ומשיח]]. | ||
| − | + | ====פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים==== | |
| + | הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_26.html חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?] {{לחלוחית|}}}}. | ||
| − | + | לעומתו הרב [[זלמן גופין]] טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונת עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.{{מקור}} | |
| − | + | גם לדעת הרב ווילשאנסקי לאחרי הקעמפ אין להמשיך להשתמש בהמנון, ויש לנגן את הניגון רק במתכונתו המקורית. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מחנה אמונה]] | *[[מחנה אמונה]] | ||
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] | *[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] | ||
| − | *[[קעמפ | + | *[[קעמפ|מחנות קיץ נוספים]] |
| − | *[[ | + | |
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| − | + | *[[בנאות דשא]] - אלבום הסוקר את ביקורי [[הרבי]] בקעמפ [[קה"ת]] [[תשנ"ג]]. | |
| − | *[[ | + | *הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ההשפעה הרוחנית במחנה-קיץ''' - בתוך מדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1865 עמוד 30 |
| − | * | + | *שלום מגידמן, '''הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון''', ראיון נרחב עם מייסד ומנהל קעמפ 'גן ישראל' הראשון, {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1867 עמוד 29 |
| + | *'''עשר עובדות על קעמפים חב"דיים''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1221 עמוד 41 | ||
| − | ==קישורים | + | ==קישורים חיצוניים== |
| − | *[http:// | + | *'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/KinusHashluchimParis3Iyar5779.pdf מחנה קיץ]''' לקט שיחות ומענות בדבר החשיבות ברישום ילדים למחנות הקיץ, תשורה מכינוס השלוחים האזורי צרפת, תשע"ט |
| − | *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002758 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ {{וידאו}} {{בית חבד}} | + | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15730&pgnum=1 בנאות דשא]''' - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]] |
| − | *[http:// | + | *'''[https://anash.org/the-rebbe-on-a-chassidisher-summer/ יחסו של הרבי לזמן הקיץ ולמחנות גן ישראל]''', מתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' {{אנש}} (אנגלית) |
| + | ;מדיה: | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/125822 ביקורי הרבי בקעמפ גן ישראל]''' {{וידאו}}{{COL}} מתוך מגזין תורת חיים, תמוז תש"פ | ||
| + | * מייסד הקעמפ הרב [[משה לאזאר]] מתראיין לחברת [[jem]]: '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cf/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_370.-Balak-5782.pdf כְּשֶׁהַמְּרַכֵּז התעלף]''' גיליון הסיפור שלי {{PDF}}; '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' מתוך התוכנית 'המפגש שלי' {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
| + | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=361 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו מביקור הרבי בקעמפ גן ישראל בסוואן לייק שבניו יורק, קיץ [[תשי"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/132210 ביקור נדיר של הרבי ב'גן ישראל' ושיחה שנשא בפני הילדים]''' במהלך ביקורו בט"ו תמוז תש"כ {{וידאו}}{{COL}} | ||
| + | * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002758 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
| + | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62834 הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל] • גלריה {{תמונה}} | ||
| + | * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2264988 וידיו מאחד הכינוסים של ילדי הקעמפ אצל הרבי], כ' מנחם אב תשמ"ט, מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/134069 מארכיונו של המזכיר הרב חדקוב: הקלטה מהתוועדות הרבי בקמפ]''' {{COL}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מחנות קיץ|*]] | [[קטגוריה:מחנות קיץ|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:32, 3 באפריל 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
קעמפ גן ישראל הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי חסידי חב"ד בניו יורק בשנת תשט"ז ונקרא על שם הבעל שם טוב[1]. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי שליחי וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של הרבי.
הרבי ביקר במחנה שלוש פעמים, ושלח בכל שנה מכתב ברכה לפתיחת הקעמפ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מדי שנה לביקור ב-770 אצל הרבי בתאריך כ' מנחם אב לרגל יום פטירת אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסון, שם נערך עבורם כינוס מיוחד, והרבי נשא בפניהם שיחה.
תוכן עניינים
רקע[עריכה]
מחנות הקיץ הוקמו לראשונה בארצות הברית על מנת לחזק את החינוך היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך ימי החופש, לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"[1], על שם הבעל שם טוב. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי.
הרבי התבטא[2] כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי":
ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי
הקמת המחנה[עריכה]
בשנת תשט"ז הוקם ביוזמת ה"מרכז לעניני חינוך" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב משה לאזאר והרב יוסף ווינבוים (שהיו אז תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית) ליחידות אצל הרבי והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב קהת וייס שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, הרב יעקב יהודה הכט ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה.
בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב יעקב יהודה הכט לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל".
המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב[1]. בהתוועדות חג השבועות תשט"ז התייחס הרבי לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב בזוהר שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל יהודי יש לו אות בתורה, נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל".
ביקורי הרבי במחנה[עריכה]
- תשט"ז - כשחזר הרב משה לאזאר ביום פתיחת הקעמפ ל-770, שאל אותו המזכיר הרב יהודה לייב גרונר כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך התוועדות במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית[3].
- תשי"ז - בסיום התוועדות י"ב תמוז בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן בט"ו תמוז הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי לילדי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"[3].
- תש"כ - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ[4], במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז 770, בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ[5].
באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא הרבי כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מניו יורק יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ770[6]. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו חסידים"[7].
התייחסות הרבי[עריכה]
בביקורו בקעמפ בשנת תשט"ז אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל בר מצוה, שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע שעושים לשם שמים, הרי זה חלק מעבודת ה' שלהם. ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ[8].
כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.
וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה
וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות
הרבי ציין שפעמים הגישה הסלחנית והדאגנית של ההורים כלפי הילדים מונעת מהם להתקדם כראוי, וזו אחת ממעלותיו של מחנה הקיץ, שהילד מורחק מהגישה הזו והדבר מאפשר לו לצמוח כראוי[9].
בשיחה שנשא הרבי בהפאראד בשנת תשמ"ג כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של רשב"י לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות אהבת ישראל[10].
מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ.
מאפייני הקעמפ[עריכה]
המנונים[עריכה]
נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני חסידות, התקשרות, בשורת הגאולה, וענייני גאולה ומשיח.
פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים[עריכה]
הרב מאיר ווילשאנסקי טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית[11].
לעומתו הרב זלמן גופין טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונת עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.[דרוש מקור]
גם לדעת הרב ווילשאנסקי לאחרי הקעמפ אין להמשיך להשתמש בהמנון, ויש לנגן את הניגון רק במתכונתו המקורית.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- בנאות דשא - אלבום הסוקר את ביקורי הרבי בקעמפ קה"ת תשנ"ג.
- הרב ישראל אלפנביין, ההשפעה הרוחנית במחנה-קיץ - בתוך מדור 'חיי רבי',
גליון 1865 עמוד 30 - שלום מגידמן, הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון, ראיון נרחב עם מייסד ומנהל קעמפ 'גן ישראל' הראשון, גליון 1867 עמוד 29
- עשר עובדות על קעמפים חב"דיים,
גליון 1221 עמוד 41
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מחנה קיץ לקט שיחות ומענות בדבר החשיבות ברישום ילדים למחנות הקיץ, תשורה מכינוס השלוחים האזורי צרפת, תשע"ט
- בנאות דשא - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', קה"ת, תשנ"ג
- יחסו של הרבי לזמן הקיץ ולמחנות גן ישראל, מתוך מגזין 'א חסידישע דערהער'
(אנגלית)
- מדיה
- ביקורי הרבי בקעמפ גן ישראל
מתוך מגזין תורת חיים, תמוז תש"פ - מייסד הקעמפ הרב משה לאזאר מתראיין לחברת jem: כְּשֶׁהַמְּרַכֵּז התעלף גיליון הסיפור שלי
; כיצד נוסד גן ישראל? מתוך התוכנית 'המפגש שלי' 
- הרבי מבקר בקעמפ, וידאו מביקור הרבי בקעמפ גן ישראל בסוואן לייק שבניו יורק, קיץ תשי"ז
- ביקור נדיר של הרבי ב'גן ישראל' ושיחה שנשא בפני הילדים במהלך ביקורו בט"ו תמוז תש"כ
- הרבי מבקר בקעמפ, וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ
- הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל • גלריה
- וידיו מאחד הכינוסים של ילדי הקעמפ אצל הרבי, כ' מנחם אב תשמ"ט, מתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
- מארכיונו של המזכיר הרב חדקוב: הקלטה מהתוועדות הרבי בקמפ
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 ראה בשיחת הרבי לילדי הקעמפ, ט"ו תמוז תש"כ.
- ↑ שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה)
- ↑ 3.0 3.1 כיצד נוסד גן ישראל? – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא סידר קידושין בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.
- ↑ ע"פ הספר בנאות דשא.
- ↑ "בנאות דשא"
- ↑ ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.
- ↑ תורת מנחם תשט"ז חלק ג' (י"ז) עמ' 109
- ↑ היתרון של מחנה לילה , על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.
- ↑ תורת מנחם תשמ"ג חלק ב' עמוד 1436
- ↑ חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?
