חסידות ויז'ניץ

קובץ:צמח צדיק.jpg

כיתוב תמונה

במרכז נראה האהבת ישראל מויז'ניץ

רבי מנחם מנדל הגר בחתונת בן הרב לנדא

קובץ:ויזניץ.jpg

הרב יחיאל-מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' ושלוחו של האדמו"ר מויזניץ' בסיום הרמב"ם

שושלת ויז'ניץ מתייחסת לרבי קאפיל חסיד, תלמידו וחזנו של הבעל שם טוב הקדוש.

חסידות ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב. רבי מנחם מנדל כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד הבעש"ט, ותלמידם של רבי משה לייב מסאסוב ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. אחרי פטירת מנחם מנדל מקוסוב בשנת תקפ"ו כיהן כאדמו"ר של חסידות קוסוב בנו רבי חיים מקוסוב שנודע בכינויו בעל ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת תרי"ד (1854) כיהן בנו רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ שהיה חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת תרמ"ה (1884).

אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך מוויז'ניץ שכונה אמרי ברוך על שם ספרו. לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מוויז'ניץ (ה'תרנ"ג-1893) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר - נפטר בתרצ"ו (1936). במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו האהבת ישראל מוויז'ניץ, על שם ספרו.

רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:

• בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר בתש"א (1941). בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
• רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד השואה. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת 1947 עלה לארץ ישראל. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה בתל אביב, אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק, לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר בתשל"ב (1972).
• רבי אליעזר מויז'ניץ, הדמשק אליעזר. רבי אליעזר עלה לארץ בתש"ד (1944) והקים בה את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו (תש"ו) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.
• רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמורו"ת בעיר רבנותו סערט ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה לישראל בתש"ז (1947) והתיישב בחיפה, שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - רמת ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר בתשכ"ד (1964). את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר (נולד בתרפ"ה).
• רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.

למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו:

• האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר, שכונה בעל ה"אמרי חיים" כשבימיו פרחה ושגשגה חסידות ויז'ניץ לממדים גדולים. רבי חיים מאיר היה מראשי תנועת אגודת ישראל, ופעילותו הציבורית הייתה לשם דבר. יחד עם האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור והרב אהרן קוטלר נמנה עם מקימי החינוך עצמאי של אגודת ישראל, כן נמנה עם מייסדי העיתון החרדי המודיע, ועסק בפעילות ציבורית.

• האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ רבי ברוך הגר, שכונה בעל ה"מקור ברוך" שהקים את חצרו בחיפה. רבי ברוך היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ הידועה באווירה הצח. נפטר ממחלת ריאות כשהוא בן 68.

בשנת תשכ"ז חתם רבי חים מאיר מויז'ניץ על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.

דרך החסידות

מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, שמחה, ושבת קודש.

בין הענינים המודגשים ביותר בוויז'ניץ הוא גם הענין דאהבת ישראל.

הרבי אמר שבכך שוויז'ניץ נמצאת בבני ברק, ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של עצבות כו'.

ממשיכי השושלת כיום

כיום ממשיכי השושלת של בעל האמרי חיים הינם הרה"צ רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ שליט"א, ורבי מרדכי הגר מויז'ניץ מאנסי שליט"א.

בניו של רבי משה יהושע מנהלים כיום את חסידות ויז'ניץ, בעקבות החלשותו של אביהם האדמו"ר רבי משה יהושע שליט"א. רוב החסידים מסתופף אצל רבי ישראל הגר שליט"א, וחלקם אצל בנו רבי מנחם מנדל הגר שליט"א.

בשנת תשס"ג הופיע בסיום הרמב"ם הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר מויז'ניץ (אה"ק), הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים..

בשנת תשס"ו הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר מויזניץ מארה"ק שליט"א, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.

סערעט ויז'ניץ

האדמו"ר מסערט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד"י, מברך את הטנקיסט

חסידות סערעט ויז'ניץ, הקים הרה"צ רבי ברוך הגר בעל המקור ברוך זצ"ל. את מוסדותיו בנה בקריתו המפוארת, קרית ויז'ניץ בחיפה, ישיבה קטנה וגדולה, תלמוד תוררהו ובית בנות, זאת מלבד בתי מדרשותיו ברחבי הארץ ובעולם.

את שושלתו ממשיך בנו רבי אליעזר הגר שליט"א, האדמו"ר מסערעט ויז'ניץ שליט"א.

האדמו"ר בקשר עם חסידות חב"ד. בביקוריו בעבר במעון הקיץ שלו בצפת, היה תמיד בקשר הדוק עם חב"ד. בסיום הרמב"ם הראשון בחיפה, הוא כיבד בנוכחותו את האירוע.

בחתונת נכדתו הובא טנק של חב"ד לצורך האדמו"ר. הטנק הובא למרכז הקונגרסים שם נערכה חתונת נכדתו של האדמו"ר, במטרה שהאדמו"ר יוכל לנוח בטנק "בין לבין". באותה הזדמנות שמע האדמו"ר אודות פעילות ומטרות הטנק. האדמו"ר התרשם עמוקות ואף בירך את הנהג הרב אליעזר בורוכוב בברכת הצלחה בהפצת התורה ואיחל לו נסיעה טובה בכל אשר יפנה.

רבי נפתלי חיים מדזיקוב

הגה"ק רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב זצ"ל, חתן האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל האמרי חיים מויז'ניץ.

בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.

קישורים חיצונים

• רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד"י
• רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13
• פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב