הבדלים בין גרסאות בדף "בן-ציון מאיר חי עוזיאל"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | == | + | {{דמות |
| + | |שם=הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל | ||
| + | |שם בשפת המקור= | ||
| + | |תמונה=Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uziel.jpg | ||
| + | |כינוי= | ||
| + | |תאריך לידה=[[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]] | ||
| + | |מקום לידה= | ||
| + | |תאריך פטירה =[[כ"ד באלול]] [[ה'תשי"ג]] | ||
| + | |מקום פטירה= | ||
| + | |מקום קבורה= | ||
| + | |מקום פעילות= | ||
| + | |השתייכות= | ||
| + | |תחומי עיסוק= | ||
| + | |תפקידים נוספים= | ||
| + | |רבותיו= | ||
| + | |תלמידיו=הרב [[דוד שלוש]], הרב [[חיים דוד הלוי]] | ||
| + | |בני דורו= | ||
| + | |חיבוריו=משפטי עוזיאל, מכמני עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ועוד. | ||
| + | }} | ||
| + | |||
| + | הרב '''בן-ציון מאיר חי עוּזיאל''' ([[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]], (23 במאי 1880) - [[כ"ד באלול]] [[תשי"ג]], (4 בספטמבר 1953)) היה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי]] הספרדי הראשון של [[מדינת ישראל]]. אחד ה[[רב]]נים הבולטים ביותר. | ||
| + | |||
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יוסף רפאל עוזיאל]], שהיה נשיא [[בית דין רבני|בית הדין]] הרבני של הקהילה הספרדית בעיר. | ||
| + | |||
| + | בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד. | ||
| + | |||
| + | כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב ב[[ישיבת תפארת ירושלים|ישיבת "תפארת ירושלים"]], ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]], נענה לבקשה בית הדין להיות [[שוחט ובודק]] ב[[משחטה|בית המטבחיים]] העירוני. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תרע"א]] מונה לחכם באשי של יפו, ולאחר מכן מונה לרבה של קהילת סלוניקי, ב-[[תרפ"א]] חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של [[תל אביב]]-[[יפו]]. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה. | ||
| + | |||
| + | ב[[כסלו]] [[תרצ"ז]] נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], ובשנת [[תרצ"ט]] עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון. | ||
| + | |||
| + | לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג. | ||
| + | |||
| + | בערב שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]] [[תשי"ג]] [[כ"ד אלול]] נפטר הרב עוזיאל. | ||
| + | |||
| + | ==עם הרבי== | ||
בין [[הרבי]] לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם. | בין [[הרבי]] לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם. | ||
| שורה 16: | שורה 53: | ||
ראשון לציון, רב הראשי | ראשון לציון, רב הראשי | ||
| − | שלמא דכת"ר יסגי.}} | + | שלמא דכת"ר יסגי.}} |
| − | [[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו {{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל''', בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל | + | [[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו{{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל''' בה הוא אומר: |
{{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}. | {{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}. | ||
הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי [[רבותינו נשיאנו]]. | הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי [[רבותינו נשיאנו]]. | ||
| + | |||
| + | {{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב מאיר]]|הבא=הרב [[יצחק ניסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]]}} | ||
| + | {{אחרונים}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:ראשונים לציון]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:05, 25 ביוני 2023
| הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ג בסיוון תר"מ |
| פטירה | כ"ד באלול ה'תשי"ג |
| תלמידיו | הרב דוד שלוש, הרב חיים דוד הלוי |
| חיבוריו | משפטי עוזיאל, מכמני עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ועוד. |
הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון תר"מ, (23 במאי 1880) - כ"ד באלול תשי"ג, (4 בספטמבר 1953)) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים ביותר.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בירושלים לרב יוסף רפאל עוזיאל, שהיה נשיא בית הדין הרבני של הקהילה הספרדית בעיר.
בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד.
כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני שחיטה, נענה לבקשה בית הדין להיות שוחט ובודק בבית המטבחיים העירוני.
בשנת תרע"א מונה לחכם באשי של יפו, ולאחר מכן מונה לרבה של קהילת סלוניקי, ב-תרפ"א חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של תל אביב-יפו. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה.
בכסלו תרצ"ז נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב יעקב מאיר, ובשנת תרצ"ט עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון.
לאחר הקמת מדינת ישראל, הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.
בערב שבת של פרשת נצבים-וילך תשי"ג כ"ד אלול נפטר הרב עוזיאל.
עם הרבי[עריכה]
בין הרבי לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם.
על הרב בן ציון חי עוזיאל כותב הרבי את התארים:
הרב הגאון הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק
בצרכי ציבור
באמונה איש חי רב פעלים בעל מדות
תרומיות וכו'
מוהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א
ראשון לציון, רב הראשי
שלמא דכת"ר יסגי.
הרבי דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו[1] הגיוני עוזיאל[2], בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל הגיוני עוזיאל בה הוא אומר:
וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.
.
הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי רבותינו נשיאנו.
| הקודם: הרב יעקב מאיר |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי י' תמוז תרצ"ט - כ"ד אלול תשי"ג |
הבא: הרב יצחק ניסים |
