הבדלים בין גרסאות בדף "עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר מכן נקלע ל[[צרפת]], שם נוצר קשר בינו למשפחת ר' [[חיים הלל אזימוב]], לאחר מספר חודשים נשתדך עם בתו, באותו זמן התגורר בישיבת [[תוכמי תמימים ברינואה]] וניהל דיונים רחבים עם ר' [[ניסן נמנוב]]. באותו זמן הוגדר על ידי ה[[טיים מגזין]] כ"משכיל של פעם במילניום". | לאחר מכן נקלע ל[[צרפת]], שם נוצר קשר בינו למשפחת ר' [[חיים הלל אזימוב]], לאחר מספר חודשים נשתדך עם בתו, באותו זמן התגורר בישיבת [[תוכמי תמימים ברינואה]] וניהל דיונים רחבים עם ר' [[ניסן נמנוב]]. באותו זמן הוגדר על ידי ה[[טיים מגזין]] כ"משכיל של פעם במילניום". | ||
| − | בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] בביתו של שז"ר ע"ש הרב [[אברהם יהודה חן]], בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ | + | בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] בביתו של שז"ר ע"ש הרב [[אברהם יהודה חן]], בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. |
| − | בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "[[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]]" השוכן כיום בשכונת [[נחלאות]] שב[[ירושלים]], והקדיש את עצמו לביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להגישם לקורא הישראלי העכשווי. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]", [[ניקוד|מנוקד]], מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]) נכללים בו [[תרגום]] של התלמוד מ[[ארמית]] ל[[ | + | בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "[[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]]" השוכן כיום בשכונת [[נחלאות]] שב[[ירושלים]], והקדיש את עצמו לביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להגישם לקורא הישראלי העכשווי. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]", [[ניקוד|מנוקד]], מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]) נכללים בו [[תרגום]] של התלמוד מ[[ארמית]] ל[[לשון הקודש]] בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, [[תולדות|ביוגרפיות]] של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי [[תקליטור]]. |
ב[[י' שבט תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בכיבוד נדיר - הקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". | ב[[י' שבט תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בכיבוד נדיר - הקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] מוסד חינוכי בשם "מקור חיים" ובו [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים, שבהמשך נוסף לו גם אגף לבנות (כיתות א-ה), [[ישיבה קטנה]] הממוקמת כיום בקיבוץ [[כפר עציון]] ו[[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב שג"ר ([[שמעון גרשון רוזנברג]]). ישיבה זו נסגרה לאחר כמה שנים. | בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] מוסד חינוכי בשם "מקור חיים" ובו [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים, שבהמשך נוסף לו גם אגף לבנות (כיתות א-ה), [[ישיבה קטנה]] הממוקמת כיום בקיבוץ [[כפר עציון]] ו[[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב שג"ר ([[שמעון גרשון רוזנברג]]). ישיבה זו נסגרה לאחר כמה שנים. | ||
| − | בשנת [[ | + | בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ליהדות. |
| − | בשנת [[ | + | בשנת [[תשמ"ט]] הקים את 'ישיבת שמי"ר - [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]]' ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]] לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]] |
| − | בשנת [[ | + | בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראה של [[הרבי]], מאחרי שינוי זה עומד מופת מהרבי, עם זאת, באופן רשמי הוא קרוי 'אבן ישראל (שטיינזלץ)', וכך הוא גם חותם. |
הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות ול[[אקדמיה]], ויש הרואים בו חובה בביתו של כל אדם המתעניין ביהדות ואינו מבין [[ארמית]]. כמו כן הוא כתב שורה ארוכה של ספרים הנוגעים לעולם היהדות ובעיקר לחסידות, ביניהם ביאור נרחב על [[ספר התניא]]. בעקבות פירושו לתלמוד יצאו מספר ביאורים דומים, כגון "שוטנשטיין", "חברותא", "מתיבתא" ו"ש"ס לובלין". | הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות ול[[אקדמיה]], ויש הרואים בו חובה בביתו של כל אדם המתעניין ביהדות ואינו מבין [[ארמית]]. כמו כן הוא כתב שורה ארוכה של ספרים הנוגעים לעולם היהדות ובעיקר לחסידות, ביניהם ביאור נרחב על [[ספר התניא]]. בעקבות פירושו לתלמוד יצאו מספר ביאורים דומים, כגון "שוטנשטיין", "חברותא", "מתיבתא" ו"ש"ס לובלין". | ||
גרסה מ־23:45, 28 במרץ 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), חבר הועד למען שלימות העם וראש מוסדות מקור חיים, הינו רב חשוב, מגיד שיעור בחסידות, ומחבר ספרים רבים.
נולד למשפחה לא דתית, וחזר בתשובה, נשא את ביתו של החסיד הרב חיים הלל אזימוב מפאריס שבצרפת.
תוכן עניינים
ביוגרפיה
הרב אבן ישראל-שטיינזלץ נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות בשם עדין שטיינזלץ. ובשנות העשרה שלו חזר בתשובה והחל ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והי' למקורבו של הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן.
לאחר מכן פנה ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770, וזכה לקירובים גדולים מהרבי.
לאחר מכן נקלע לצרפת, שם נוצר קשר בינו למשפחת ר' חיים הלל אזימוב, לאחר מספר חודשים נשתדך עם בתו, באותו זמן התגורר בישיבת תוכמי תמימים ברינואה וניהל דיונים רחבים עם ר' ניסן נמנוב. באותו זמן הוגדר על ידי הטיים מגזין כ"משכיל של פעם במילניום".
בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד בביתו של שז"ר ע"ש הרב אברהם יהודה חן, בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת ספר הקן.
בשנת תשכ"ה הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת נחלאות שבירושלים, והקדיש את עצמו לביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להגישם לקורא הישראלי העכשווי. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ", מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית ללשון הקודש בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.
בי' שבט תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד בהוראת הרבי בכיבוד נדיר - הקראת פסוק. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".
בשנת תשד"מ הקים בירושלים מוסד חינוכי בשם "מקור חיים" ובו תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים, שבהמשך נוסף לו גם אגף לבנות (כיתות א-ה), ישיבה קטנה הממוקמת כיום בקיבוץ כפר עציון וישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג). ישיבה זו נסגרה לאחר כמה שנים.
בשנת תשמ"ח הוענק לו פרס ישראל ליהדות.
בשנת תשמ"ט הקים את 'ישיבת שמי"ר - תומכי תמימים' במוסקבה שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה בברית המועצות לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני שמי"ר ועזרת אחים
בשנת תנש"א שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראה של הרבי, מאחרי שינוי זה עומד מופת מהרבי, עם זאת, באופן רשמי הוא קרוי 'אבן ישראל (שטיינזלץ)', וכך הוא גם חותם.
הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות ולאקדמיה, ויש הרואים בו חובה בביתו של כל אדם המתעניין ביהדות ואינו מבין ארמית. כמו כן הוא כתב שורה ארוכה של ספרים הנוגעים לעולם היהדות ובעיקר לחסידות, ביניהם ביאור נרחב על ספר התניא. בעקבות פירושו לתלמוד יצאו מספר ביאורים דומים, כגון "שוטנשטיין", "חברותא", "מתיבתא" ו"ש"ס לובלין".
בשנת 2006 הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים.
בשנת תשס"ה (2005) נקשר שמו של הרב אבן ישראל, יחד עם עוד כמה רבנים (ביניהם הרבנים ישראל אריאל, יואל שוורץ, הפרופ' הלל ויס, מרדכי כסלו ועוד), ליוזמה של הסנהדרין המתחדשת. במסגרת יוזמה זו אף מונה הרב ל"נשיא הסנהדרין". הרב אבן ישראל רואה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שמטרתו להוות בסיס לסנהדרין אמיתית בעתיד. להשקפתו זו יש המסכימים בקרב כמה מחברי ה"סנהדרין", אם כי יש (בעיקר ממקימיה) מתנגדים לה, הרואים בגוף זה כבר עכשיו סנהדרין לכל דבר. עם הזמן מעורבתו ופועלו של הרב בנעשה בסנהדרין ובנעשה בה הל×!
�ו והתמעטו עד שנפסקו כמעט כליל.
רבנותו, וההתנגדות לו בעולם הליטאי
הרב עדין שטיינזלץ הוא רב חסידי היונק את הלך-רוחו מגדולי החסידות, ובראשם אדמו"רי חב"ד והרבי מקוצק. יש מתלמידיו הרואים בו אדמו"ר ממש.
לרב שטיינזלץ היה קשר מיוחד מאוד עם הרבי האחרון מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. הוא היה בין היחידים שנכנסו אליו ל'יחידות' בשנותיו האחרונות, וזו הייתה אורכת שעות ארוכות, ולעתים אף לילות שלמים. מספר מכתבים ששלח הרבי אל הרב בהיותו צעיר מפורסמים בספר "אגרות קודש" של הרבי. הרבי הוא זה שהציע לרב לשנות את שם משפחתו שמשמעו בעברית "אבן-מלח", ל"אבן-ישראל". כמו כן, היה לרב קשר מיוחד גם עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, "הבית ישראל", ואת ביאורו למסכת פאה מן התלמוד הירושלמי, הכין לבקש×!
ª אחיו וממשיכו הרב שמחה בונים אלתר.
סדרת הרצאות ב"אוניברסיטה משודרת", שבהן התייחס בצורה ישירה ואנושית לדמויות התנ"ך, הקימו עליו את החרדים הליטאים ומנהיגם הרב שך. עיקר המחלוקת נבעה מהשוואתו את שמשון הגיבור להרקולס מן המיתולוגיה היוונית.
ביאור התלמוד שלו נבחן בשבע עיניים, והצורה המודרנית של התלמוד שהוציא לאור, שכללה עימוד מחודש שלו, כמו גם ביוגרפיות של אמוראים שבהם ניתנו להם תארים אנושיים, גרמו להחרמתו, והוצאתו מהישיבות והבתים החרדים הליטאים והוא נחשב אצלם כ"בל יראה ובל ימצא" [1].
במכתבו של הרב שך, הוא טען כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש".
מספריו
- תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - רוב המסכתות שבתלמוד הבבלי ומסכת פאה בתלמוד הירושלמי בהוצאה מנוקדת, עם ביאור בשפה מודרנית.
- ביאור על ספר התניא - ביאור על הספר הבסיסי של חסידות חב"ד בשמונה כרכים.
- אישים בתלמוד, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- דמויות מן המקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- נשים במקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- אשת חיל - אלבום, הוצאה לאור: מילתא
- הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
- הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
- התלמוד לכל, הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
- מדריך לתלמוד, הוצאה לאור: כתר
- ששה מספורי המעשיות של ר’ נחמן עם פירוש
- שלושה עשר עלי השושנה - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
- הבן יקיר לי - לקט שיחות ומאמרים על העם היהודי.
- חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
- אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
- ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
- יצא סוד שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
- תהילים עם הארות - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.
קישורים חיצוניים
- הבלוג של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
- מרכז שטיינזלץ
- Aleph society
- שיעורי הרב עדין אבן ישראל מאתר ישיבת בית אל
קישורים חיצונים
- כתבה על שיעורים של הרב חב"ד אינפו
- מכתב מהרבי, אל הרב אגרות קודש
- ↑ התייחסות גדולי ישראל לרב שטיינזלץ, אתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז
