הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים בית שמש (קטנה)"
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==הנהגות מיוחדות== | ==הנהגות מיוחדות== | ||
=== התוועדויות וימי חב"ד === | === התוועדויות וימי חב"ד === | ||
| − | הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד בהתוועדויות שנהוג בכל פעם שיש תאריך חסידי מיוחד להביא משפיעים מחוץ לכותלי הישיבה והתמימים יושבים ומתוועדים עד אור הבוקר. | + | הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד בהתוועדויות שנהוג בכל פעם שיש תאריך חסידי מיוחד להביא משפיעים מחוץ לכותלי הישיבה והתמימים יושבים ומתוועדים עד אור הבוקר. וגם לאחר ההתוועדות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת ואף נהוג לעשות בתאריכים אלו ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'. |
| − | |||
| − | וגם לאחר ההתוועדות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת ואף נהוג לעשות בתאריכים אלו ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'. | ||
=== מבצעים ושיעורים מיוחדים === | === מבצעים ושיעורים מיוחדים === | ||
גרסה מ־17:14, 14 בדצמבר 2021
ערך זה עוסק בישיבה קטנה. אם התכוונתם לישיבה אחרת בבית שמש, ראו | תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה) | |
|---|---|
 תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה י"ג תמוז ה'תש"פ. | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול ה'תשע"ו |
| מיקום | בית שמש רח' בן עזאי 4 |
| ראש הישיבה | הרב משה לידר |
| מנהל גשמי | הרב שניאור זלמן לידר |
| מספר תלמידים | 125 תמימים |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש היא ישיבה קטנה שפועלת בעיר בית שמש. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב שניאור זלמן אודרמן בשנת תשע"ו בעיר ראשון לציון, ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים תשע"ח.
תוכן עניינים
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בתחילה בעיר ראשון לציון כישיבה לשיעור א' בלבד בו למדו כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים תשע"ח עברה הישיבה למתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש הישנה, בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.
לאחר המעבר למתחם בבית שמש חידשה ההנהלה את צוות ורבני הישיבה והצטרפו אליה כמה מרבני הישיבה הקודמת[1] ואף למשך שנתיים המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' שלום דובער וולפא עד שעזב בעקבות מצבו הרפואי[2]. למשך כמה חודשים היה הרב זושא פויזנר משפיע[3] וגם הרב משה קורנוויץ[4][5][6] וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב יחיאל יהודה קופצ'יק[7]., אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר[8].
הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה הייתה נמצאת גם הישיבה הגדולה בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.
בנוסף, בימים אלו נבנה מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמת בית שמש ד' והישיבה צפויה להיכנס אליו לקראת שנת הלימודים תשפ"ג הבעל"ט[9].
בשנים תשע"ח - תשע"ט הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.
בתקופת מגפת הקורונה יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם הישיבה הגדולה בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את התומכי תמימים לכל בית[10]. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה[11][12].
האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.
נכון לשנת הלימודים תשפ"ב מונה הישיבה כ-125 תמימים.
הוועד המנהל
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ו, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר בית שמש והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה[13] וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"ט החליט הוועד על הקמת הישיבה הגדולה והוסיף כ-10 חברים לוועד[14] בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד[15].
הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים[16].
בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד.
הנהגות מיוחדות
התוועדויות וימי חב"ד
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד בהתוועדויות שנהוג בכל פעם שיש תאריך חסידי מיוחד להביא משפיעים מחוץ לכותלי הישיבה והתמימים יושבים ומתוועדים עד אור הבוקר. וגם לאחר ההתוועדות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת ואף נהוג לעשות בתאריכים אלו ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.
מבצעים ושיעורים מיוחדים
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים שנמצאים בכל חסיד: הכנה ראויה לטיסה לרבי, לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד העניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.
מדי שבוע מתקיימים שני שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה הרב לידר ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה ושיעור רמב"ם, וסדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.
הישיבה ידועה גם בכמות ובאיכות מבצעים שאינה רגילה: המבצעים הם בתדירות גבוהה ובאופן של 'עד בלי די' ועם פרסים רבים ומושקעים וכמות המשתתפים בכל מבצע הוא כמעט כל תלמידי הישיבה.
שיטה לימודית
לימוד הגמרא לעיון בישיבה הוא שונה משאר הישיבות ודומה לשיטת הלימוד בישיבות הגדולות שבו התלמיד לומד בכיתה וברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול יותר ללמוד בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה ואם זה קשה לו או קל לו הוא יכול לעלות ולרדת רמות כך שנותנים תחושה לתלמיד שכולם הולכים לפי הרמה האישית של כל אחד.
מבצע תורה השנתי
מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה, מבצע מיוחד שבו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי, במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים: מסלול השווה לכל נפש: ממוצע של כל המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם[17] המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם. מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על מסכת שבת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות[18].
צוות הישיבה
- הרב משה לידר - ראש הישיבה
- הרב ישראל יצחק זלמנוב - מנהל רוחני
- הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - משפיע ראשי
- הרב אליהו אמויאל - משגיח שיעור א'
- הרב ישראל גדסי - משגיח שיעור ב'
- הרב יונתן מנחם אנקווה - משגיח שיעור ג' ו משגיח ראשי
- הרב ישראל יצחק זלמנוב - רמה א'
- הרב אליהו קטורזה - רמה ב'
- הרב שלום דובער מפעי - רמה ג'
- הרב חנניה כהן - רמה ד'
- הרב מנשה אמיתי - רמה ה'
- הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'
- הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'
כיתת העשרה בגמרא עיונא
- הרב שלום דובער מישולובין - ר"מ שיעור ב' וג'
- הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ שיעור א'
שיעור א
- הרב שלום בער קטורזה - משפיע ור"מ
- הרב שלום דובער מישולובין - משפיע ור"מ
- הרב יוסף יצחק דהן - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש
- הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש
- הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה
שיעור ב
- הרב משה לידר - משפיע
- הרב אלון סרוסי - משפיע
- הרב נועם בן חמו - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש
- הרב ישראל בר כוכבא - ר"מ בגיסא ובגאומ"ש
- הרב שי שמעון כהן - משיב בהלכה
שיעור ג
- הרב חיים דוד וילהלם - משפיע
- הרב מנחם ישראלי - משפיע ור"מ בגירסא
- הרב משה קורנוויץ - ר"מ בגאומ"ש ובהלכה
- הרב שניאור זלמן גליס - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש
- הנהלה גשמית
- ר' שניאור זלמן לידר - מנהל כללי
- ר' חיים שארף - מנהל גשמי
- ר' אברהם דרמון - חבר הנהלה גשמית
- ר' נחמיה קירשנזפט - חבר הנהלה גשמית
- ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
- ר' שניאור זלמן גרינברג - מזכיר משנה
- ר' שמואל גרומן - מנהל מטבח
- יועצים
- ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
- ר' זאב רייניץ - יועץ
- רבני הישיבה בעבר
- הרב שלום דובער וולפא - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ
- הרב זושא פויזנר - משפיע ראשי - תש"פ
- הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט
- הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמימים קום - אתר הישיבה
הערות שוליים
- ↑ תומכי תמימים בית שמש
- ↑ בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".
- ↑ הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר
- ↑ במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה
- ↑ לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח
- ↑ היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א
- ↑ משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב
- ↑ הרב פויזנר, הרב קורנוויץ ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא
- ↑ במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה
- ↑ בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".
- ↑ האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.
- ↑ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים
.
- ↑ ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד
- ↑ עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידר, ישראל זלמנוב, יונתן אנקווה ושניאור לידר
- ↑ מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'
- ↑ יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, ישראל יצחק זלמנוב, ישראל גדסי, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טהאלער.
- ↑ ג' פרקים ופרק אחד ליום
- ↑ ועל כל דף לערך מקבלים 10 ש"ח
- ↑ לישיבה יש תכנית לימודים ייחודית שבה הלימוד בגמרא עיונא הוא לפי רמת התלמיד בשליטת הגמרא ולא לפי שיעורים כמקובל ברוב הישיבות כיום
