תהלים

הרבי עם ספר תהילים

תהילים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.

יהודים בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים.

תקנות אמירת תהילים

לאחר התפילה

מן התקנות של אדמו"ר הריי"צ הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.

בלוח היום יום מובא:

אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל.. ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות.. עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.

— היום יום א' שבט

מזמור אישי

ערך מורחב – פרק אישי (מנהג)

על פי הוראת הבעל שם טוב, נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה.

בשבת מברכים

ערך מורחב – שבת מברכים

בשבת מברכים תיקן אדמו"ר הריי"צ:

1. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה (לוח היום יום כ"ו כסלו), 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהילים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.

בימי הרחמים והסליחות

מיום שני דראש חודש אלול עד יום הכיפורים, אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך תהילים על הסדר: ביום א' אלול - קאפיטל א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ.

ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום.

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, קודם קדיש-יתום.

חברת התהילים העולמית

ערך מורחב – חברת תהלים העולמית

חברת תהלים העולמית נוסדה בשנת תש"ב על ידי הרבי הריי"צ כמחלקה נוספת בפעילות "מחנה ישראל" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "חבלי משיח".

החברה פועלת מירושלים ומידי יום אומרים חבריה את כל ספר התהלים על ציון דוד המלך בהר ציון.

החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב יצחק אביגדור אורנשטיין עד להפסקת פעילותה בשנת תש"ז בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הציעו חברי כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב שבועות תש"נ הורה הרבי במפתיע להנהלת כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה.

מנהגי רבותינו נשיאנו

הרבי סיפר, שאצל הצמח צדק, אמירת תהילים שלו היה נפלא מאוד.

מזמור כ"ג

מהעצות היעוצות לחזק רגש הבטחון באם צריך חיזוק הוא לומר מזמור כ"ג בספר התהילים, היינו מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר גו'.

בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר קדיש במקום הראוי.