חברת תהלים העולמית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חברת תהלים העולמית נוסדה בשנת תש"ב על ידי הרבי הריי"צ כמחלקה נוספת בפעילות "מחנה ישראל" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "חבלי משיח".

החברה פועלת מירושלים ומידי יום אומרים חבריה את כל ספר התהלים על ציון דוד המלך בהר ציון.

החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב יצחק אביגדור אורנשטיין עד להפסקת פעילותה בשנת תש"ז בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הציעו חברי כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב שבועות תש"נ הורה הרבי במפתיע להנהלת כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה.


הקמת החברה[עריכה]

בסעודת חג באחרון של פסח תש"ב אמר הרבי הריי"צ שיחה ודיבר על כך שבימים אלו (ימי מלחמת העולם השניה) סובלים הכל מחבלי משיח, ולכן צריך להצטרף לפעילות "מחנה ישראל" (ארגון שנוסד שנתיים קודם לכן ומטרתו חיזוק עניני היהדות)

בעקבות זאת הורה הרבי לפתוח מחלקה חדשה בארגון - "[[חברת משניות בעל פה]]", שחבריה חילקו ביניהם את ששה סדרי משנה וחזרו עליהם בעל פה מידי שבוע.

כמה שבועות לאחר מכן, בי"ד אייר, יצא הרבי הריי"צ במכתב[1] בו מורה על הקמת "חברת תהלים" בכל מקום בעולם, ובו הצעה כי החברה הראשית תהיה בירושלים ואת התהלים יאמרו על ציון דוד המלך. בסיום המכתב ציין שיש לזה הסכמה מאת הרבנים הראשיים בארץ ישראל, הרב דושינסקי, הרב עוזיאל והרב הראשי לירושלים, הרב הרצוג. יומיים לאחר מכן, בט"ז אייר, מסר את המכתב ל"מחנה ישראל" וביקש מהם לפרסם ולהפיץ את המכתב ככל האפשר.

הניהול המעשי של חברת תהלים העולמית הוטל על הרבנים שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב יצחק אביגדור אורנשטיין, רב הכותל. שניהם הוציאו מכתב לציבור בבקשה להצטרף לחברה.

באותה עת עמלה החברה ליצור קשרם עם כל חברות התהלים שבעולם, ולקבוע אמירת תהלים אחידה כלל עולמית.

על פי הוראת הרבי הריי"צ יצא מחנה ישראל במכתב כללי לכל רבני הקהילות וגבאי בתי הכנסת ובוא קריאה לחזק את חברות התהלים ולייסד חברות חדשות. למכתב צורף המכתב הכללי של הרבי הריי"צ על יסוד החברה ותקנותיה.

בחודש אדר תש"ג ביקש הרבי מהרב אליעזרוב להדפיס תעודות חבר עבור כל החברים, אלא שבקשה זו לא יצאה לפועל מחמת חוקי הממשל הבריטי ששלט אז בארץ ואסר הדפסות מסוג זה. זאת מלבד היוקר המופרז שנדרש עבור הדפסה כזו באותם ימים.

תקנות החברה[עריכה]

את תקנות החברה כתבו על פי הוראת הרבי הריי"צ הרב אלתר שמחוביץ והרב יצחק אביגדור אורנשטיין. לאחר פטירתו של הרב אלתר שימחוביץ ביקש הרבי מהרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לעסוק בזה.

התקנות מורכבות ממספר פרקים, והן מתוות את מטרת הארגון, וכן את הזכויות והחובות של החברים בו. עיקרי התקנות:

  1. אם יש כמה מניינים בבית כנסת אחד, לכל מנין צריך להיות חברת תהלים בפני עצמה, כשכל החברות כלולות בחברת התהלים העולמית.
  2. יהיו שלושה סוגים של חברו תהלים:
    חברת תהלים ותיקין - החברים המתפללים "ותיקין" אומרים את ספר התהלים לפי החלוקה השבועית קודם התפילה.
    חברת תהלים היומית - אמירת תהלים לאחר התפילה לפי החלוקה החודשית.
    חברת תהלים בשבת - החברים אומרים תהלים לפני שחרית או בין מנחה למעריב ביום השבת ומשתדלים לגמור את כל ספר התהלים.
  3. בכל בית כנסת אפשר להקים חברת תהלים מכל הסוגים, ואדם אחד יכול להיות חבר בכל סוגי חברת התהלים.

בכל חברה יהיה גבאי, סגן גבאי, קורא ברבים, סגן קורא ברבי, סוכן וסגן סוכן. תפקידם לדאוג שיהיו כמה שיותר חברים בחברה, וכן לארגן שיהיו מספקי ספרי תהלים. תפקידם גם לשלם לחברים ולנהל חשבון מסודר של הכנסות והוצאות.

מזכויות החברים - רשימות של כל החברים ישלחו בחודש אלול לחברת תהלים שבירושלים, והם יתפללו על כל החברים בעולם בקבר דוד המלך או בכותל המערבי. כמו כן יתפללו על כל החברים בכל שבת מברכים, וזכותו של כל חבר לשלוח שם לבבקשה להתפלל עליו.

מידי שנה, ביום הראשון של חג השבועות יערכו סעודת מצווה ויוסיפו באמירת תהלים. בכך גם יציינו את יום ההילולא של דוד המלך.

ביום השני של סליחות בשנת היסוד, תש"ב, שלח הרבי פתק להרב אליעזרוב ש"על פי הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, הנה הודענו פה אשר חברת תהלים העולמית בירושלים בליל הושענא רבה תעורר רחמים לקבל פתקאות טבין, ולמחר ביום הושענא רבה תעשה "מי שברך" בעד כל חברות תהלים שבעולם וחברים יחידים". על פי אותה בקשה יום הושענא רבה נקבע כיום תפילה לכל חברי חברות תהלים בעולם, והרבי בעצמו היה שולח שמות של אנשים כדי שחברת התהלים תתפלל עליהם. באחת השנים צירף הרבי לשמות את שם אביו רבי לוי יצחק שניאורסון רבה של יקטריניסלב שיתפללו ויאמרו משניות לעילוי נשמתו, ושם אמו הרבנית חנה שיתפללו לרפואתה.

הפסקת וחידוש פעילות החברה[עריכה]

בשנת תש"ז התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי החברה את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל. גם לאחר קום המדינה ומלחמת ששת הימים, כשהשליטה על ירושלים הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך.

בסמיכות לחג השבועות תש"נ עורר הרב שמואל אלעזר היילפרין רבה של שכונת בית ישראל בירושלים ויו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן, את הרב משה שמואל דייטש, מהנהלת כולל חב"ד, והציע את חידוש חברת התהלים. מנהל כולל חב"ד, הרב שלום הלוי דוכמן כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'אוהל' קרא במפתיע למזכירו הרב יהודה קרינסקי והורה לו להודיע להרב שלום דוכמן, לחדש את פעילות ה'חברה' על קבר דוד המלך עוד בחג השבועות אותה שנה ההוראה הגיעה לארץ הקודש דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת ספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה.

מאז נמשך המנהג, ובכל יום עולה מניין אברכים יראי שמים בראשות הרב אפרים פרוס, לסיים את כל ספר התהלים. לאומרי התהלים בחברה בירושלים נקבע תקנון לפיו צריכים כולם להיות בעלי זקן, לומר את התהלים בנעימות, יתנהגו בכבוד וירחיקו כל מיני קפידא. העליה מידי יום בשעה אחת עשרה בבוקר, ואמירת התהלים נמשכת עד לשעה אחת.

הרבי ייחס חשיבות רבה לחברה הישנה-חדשה ומספר פעמים התקשרו ממזכירות הרבי וביקשו את שמם ושם אמם של החברים, ופירוט הזמנים המדוייק של אמירת התהלים. באחת הפעמים, בערב י' שבט תשנ"א, בזמן מלחמת המפרץ, ביקש הרבי את הרשימה וחיכה עם נסיעתו ל'אוהל' עד שזו הגיעה.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. המכתב הודפס בקובץ מכתבים המצורף לספר תהלים אוהל יוסף יצחק