סביבון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסביבון בחזית הכניסה למוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס

הסביבון (מכונה באידיש: דריידל[1]) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה[2] מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.

משחק הסביבון[עריכה]

הסביבון המסורתי הינו בצורת קובייה עם חוד מצידה התחתון, ומקל קצר בצד העליון. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש.

לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות[3], האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה (נס גדול היה שם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת[4].

ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על דמי החנוכה שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:

  • נ = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
  • ג = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)
  • ה = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)
  • ש = שטעל איין[5] = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה)

ההחלפה של האות ש' באות פ', נעשתה על ידי בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל[6].

במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים[7], וייצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות.

בחזית מוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס, מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם.

משמעות המשחק[עריכה]

גדולי החסידות[8] הצביעו על כך שערך הגימטריא של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה משיח, וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם'.

הרבי מציין שישנו קשר בין הניסים של חג הפסח והניסים של חג החנוכה, היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה שבת הגדול על שם הניסים שהובילו למכת בכורות, ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'[9].

הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק בפרשת ויגש הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו גשנה", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", ומציין לספר 'בני יששכר' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון[10].

אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם בני ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.

בכמה מקומות מובא[11], שבפורים ההתעוררות היתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ברעשן שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת בחנוכה ההתעוררות היתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה היתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.

בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח.

אצל הרבי[עריכה]

באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי[12], וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.

בעת ביקורו של הרבי בפריז בשנת תש"ז, העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול[13].

המשב"ק ר' חס"ד הלברשטם מספר כי באחת מסעודות החנוכה פנה הרבי לבנו אהרן יוסף ושאלו: "יש לך סביבון לשחק בו"? כשענה שיש לו בבית, הוציא הרבי מטבע "ניקל" מכיסו, ובתנועה זריזה סובבו על-גבי השולחן כסביבון... אחר כך נתן הרבי את המטבע לילד וביקשו שינסה לעשות זאת[14]. בהזדמנות אחרת הסביבון היה ברשותו, והרבי נטל אותו וסובבו על ראשו (כשהמקל לכיוון הקרקע), הרבנית חיה מושקא התבטאה כי מחזה זה היה "פנטסטי"[דרוש מקור].

לקראת ההוצאה לאור של גליון משיח טיימס בחודש כסלו תשד"מ הכניסו את ציור שער הגליון להגהה אצל הרבי, והרבי הורה להוסיף ציור של סביבון.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


חנוכה
נס חנוכה יווןגזירות אנטיוכוסמרד החשמונאיםנס פך השמן חנוכיה 770.jpg
חג החנוכה מגילת אנטיוכוסקריאת ההללעל הנסיםסביבוןדמי חנוכהערב לביבותנר חמישיזאת חנוכההנרות הללו
נרות חנוכה הדלקת נרות חנוכהחנוכיהחנוכיה ציבוריתמבצע חנוכה
ניגונים הנרות הללויוונים נקבצו עלי

הערות שוליים

  1. שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת תרנ"ז. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".
  2. המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.
  3. באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.
  4. רבי נחמן מברסלב מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".
  5. כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט = רע).
  6. החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת קה"ת, והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא שיחות לנוער חלק ז' עמוד 1110.
  7. ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת שהרבנית חיה מושקא הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחה עמו בסביבון.
  8. האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.
  9. לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.
  10. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.
  11. טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא היתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.
  12. שלום ישראל חודוקוב ואבא פיקרסקי.
  13. ימי מלך ח"ג ע' 986.
  14. בית משיח גליון 15