נוסח 'הנרות הללו'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בנוסח 'הנרות הללו'. אם התכוונתם לניגון חב"ד לנוסח 'הנרות הללו', ראו ניגון הנרות הללו.

נוסח הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הוא תפילה הנאמרת לאחר הדלקת נרות חנוכה, בה מודים לה' על הניסים שאירעו לאבותינו בחג החנוכה, ומקדישים מספר משפטים לאיסור השימוש בנרות.

מקור התפילה[עריכה]

מקור הנוסח נמצא לראשונה בדברי חז"ל[1] אך במשך השנים עבר הנוסח המקורי שינויי נוסחאות רבים, ושימש כר נרחב לפרשנויות ורמזים[2].

נוסח אדמו"ר הזקן[עריכה]

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ[3] אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶיךָ:

הניגון החב"די לנוסח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון הנרות הללו

בזמן אדמו"ר המהר"ש הלחינו החסידים מנגינה ארוכה במיוחד לנוסח זה, כדי לזכות לשהות עמו זמן ארוך ככל היותר, היות ובאותה תקופה הוא היה יוצא אל הקהל רק לעיתים רחוקות.

מלבד אורכו של הניגון עצמו והמקצב האיטי שלו, יש לניגון הקדמה ארוכה, ובסיומו, חוזר השיר על עצמו פעמים רבות.

ביאורי הרבי[עריכה]

  • עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת: כל הלשונות בלשון רבים היות ואנו מודים גם על נס נצחון המלחמה וגם על נס פך השמן, והם מסודרים מן הקל אל הכבד - ראשית ה'תשועה' בדרך הטבע, הנצרכת גם כאשר הצדדים היריבים שווים בכוחותיהם, לאחר מכן 'נס' המורה על דבר היוצא מגדר הטבע, ולאחר מכן 'על הנפלאות' המורה על ניסים היוצאים מדרך הטבע לגמרי שגורמים להתפעלות גדולה ביותר[4].
  • עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים: החשמונאים יצאו למלחמה ללא שהיה להם כל סיכוי לנצחון בדרך הטבע. אף שהדבר היה יכול להיחשב כהתאבדות, היה מותר להם לצאת למלחמה זו היות והיה להם דין של 'חסיד גמור' שמותר לו למסור את נפשו כדי לקדש שם שמים, ולכן מדגישים בנוסח התפילה שהנס התרחש דווקא על ידי הכהנים הקדושים, כי לאנשים פשוטים מן השורה היה אסור לצאת למלחמה מסוג זה כאשר אין אפילו סיכוי קלוש לנצחון בדרך הטבע[5].
  • אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם: אף שאסור להשתמש באור הנרות, מדליקים אותם דווקא בלילה, בזמן שאפשר להינות מאורן, דבר המדגיש את קיום המצווה לשמה[6].
  • אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד: אף שאנו שוללים את כל שאר הפעולות שמותר להינות מאור הנרות, מותר וצריך לראותם[7].
  • לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל: לאחר כל פירוט הניסים חוזרים שוב על ענין ההודאה, מתוך כוונה להודות לא רק על הניסים, אלא גם על עצם זה שלאדם נינה האפשרות לעבוד את הקב"ה ולהלל אותו[8].
  • עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶיךָ: בשונה מהסדר בפתיחת תפילה זו, כאן הנוסח מסודר לפי סדר התרחשות המאורעות בפועל: ה'נס' של הנצחון במודיעין, ששם אמנם היה נצחון למעלה מדרך הטבע אבל ההפרשים ביחסי הכוחות לא היו כל כך עצומים. לאחר מכן ה'נפלאות' של נצחון המלחמה שהיה לגמרי למעלה מדרך הטבע, ורק לאחר מכן מודים על הנס של מציאת פך השמן שאירע לבסוף[4].

הערות שוליים

  1. מסכת סופרים פרק כ, הלכה ד.
  2. כך לדוגמא מופיע במהרש"ל שבנוסח זה (לאחר תיבות 'הנרות הללו') ישנם ל"ו אותיות כנגד ל"ו הנרות שמדליקים בסך הכל במשך ימי החנוכה [אך מספר זה לא מתאים עם הנוסחאות הנפוצים כיום].
  3. במשנה ברורה סימן תרע"ו סעיף קטן ח' כתב שיש לכתוב את תיבת 'הנרות' בכתיב חסר כמו שהוא בפרשת בהעלותך, ואז בתיבות 'הנרת הללו' יש 8 אותיות הרומזים לשמונה נרות חנוכה.
  4. 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 366.
  5. לקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחה לפרשת וישב-חנוכה.
  6. שיחות קודש תשל"ט חלק א' עמוד 518.
  7. שיחת מוצאי זאת חנוכה תשל"ה.
  8. ספר השיחות תש"נ עמוד 60.
חנוכה
נס חנוכה יווןגזירות אנטיוכוסמרד החשמונאיםנס פך השמן חנוכיה 770.jpg
חג החנוכה מגילת אנטיוכוסקריאת ההללעל הנסיםסביבוןדמי חנוכהערב לביבותנר חמישיזאת חנוכההנרות הללו
נרות חנוכה הדלקת נרות חנוכהחנוכיהחנוכיה ציבוריתמבצע חנוכה
ניגונים הנרות הללויוונים נקבצו עלי