הדלקת נרות חנוכה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי על יד החנוכיה ב-770

הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדברי סופרים והמצוה העיקרית של חג החנוכה. המצוה היא להדליק נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר שקיעת החמה (למעט בערב שבת בו מדליקים קודם שקיעת החמה). חובת ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים - זאת מכיוון שמטרת המצווה היא פרסום הנס. בדורות מאוחרים החלו להדליק בבית פנימה מפני הסכנה וכן נוהגים כהיום רוב החסידים כולל חסידי חב"ד.

ההמשכה האלוקית של נרות חנוכה עניינה להאיר את החושך, לכן ההדלקה נעשית דווקא בשקיעה, בחוץ ונקבעה בזמן של צרות וגלות. שורש ההמשכה היא ממקום נעלה ביותר מפנימיות הכתר ודווקא משום כך יש בכוחם של האור הנמשך על ידי הנרות להתמודד עם החושך ולהאיר בו, ולכן ההדלקה היא בשמן ושמונה נרות בדווקא הרומזים על מעלת האור הנמשך על ידיהם.

מקור המצווה וטעמה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מצות הדלקת נרות חנוכה מוזכרת במשנה פעם אחת בדרך אגב[1], ודיניה מפורטים בגמרא במסכת שבת:

י.png מצות חנוכה: נר איש וביתו.
והמהדרין: נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין: בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.
י.png
– שבת כא, ב.

הלכות ומנהגי ההדלקה[עריכה]

החייבים בהדלקה[עריכה]

  • החל מאור לכ"ה בכסלו חלה חובה על כל אחד ואחת מישראל להדליק נרות חנוכה. אמנם מעיקר הדין מספיקה הדלקה של נר אחד בכל לילה לכל בני המשפחה. בעקבות דברי הגמרא שישנם "מהדרין מן המהדרין" נחלקו פרשני הגמרא והפוסקים כיצד יש לנהוג, הרמ"א סובר - וכך נוהגים האשכנזים, כי כל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק ומוסיף נר מידי לילה, כולל קטן שהגיע לגיל חינוך[2]. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של השולחן ערוך, שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית המוסיף והולך בנרות מידי לילה.[3]
  • מוסיפים בכל לילה עוד נר, כך שביום השמיני מדליק כל אחד שמונה נרות.
  • המנהג הוא כי בנות ונשים אינן מדליקות נרות חנוכה.[4] ויש מבארים טעם הדבר כי אשתו כגופו דמיא[5] יש שכתבו כי רבות מהנשים אינן יודעות לברך ולכן תיקנו שיצאו בהדלקת הגברים.[6] הרבי כותב כי טעם זה הוא הטעם העיקרי, ובמקום אחר הוסיף כי בהיות שבהלכות ההדלקה של נרות חנוכה ישנם פרטים רבים לכן תצא האשה בהדלקת הגברים.[7] עם זאת כתבו כמה וכמה מהפוסקים שיש מקום להדלקת האשה ובנות הבית[8] גם הרבי למרות שציין פעמים רבות את מנהג בית הרב כי הבנות אינן מדליקות[9] ציין ונתן מקום להדלקת הבנות לפי המקום והזמן באופן שיוסיף בעניין החינוך[10] יש לציין כי גם הרבי הרש"ב ציווה לרבנית שטערנע שרה כי בעת העדרותו מהבית תקפיד להלדיק את הנרות בעצמה גם במקרה ששומעת מאחרים[11] אמנם את הברכה תשמע מאחרים[12]
  • נוהגים לחנך אף את הקטנים ביותר בהדלקה[13].
  • במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.[14]

זמן ההדלקה[עריכה]

  • זמן הדלקה הוא החל מתחילת שקיעת החמה ועד אור הבוקר ויש להקדים כמה שיותר (לכתחילה צריך להדליק כשבני הבית נעורים עדיין).
  • משך הזמן שעל הנרות לדלוק חצי שעה לפחות, ומנהג חב"ד שידלקו 50 דקות[15].

ההדלקה ומקומה[עריכה]

  • מהדרים להדליק בשמן זית דווקא, אמנם כל דבר שדולק יפה וטוב כשר להדלקה.
  • מוסיפים בכל לילה נר אחד הנקרא 'שמש' אשר איתו מדליקים את הנרות. נר זה מניחים כשהוא מובדל ומוגבה משאר הנרות. (ובשונה משאר הנרות הוא משעווה)
  • את הנרות יש להדליק בצורה ישרה (לא בעיגול וכיו"ב) וכן גובה השלהבת יהיה בגובה אחיד (ולא אחד למעלה והשני למטה).
  • מקום ההדלקה הוא "על פתח ביתו מבחוץ"[16], היינו במקום הפונה לרשות הרבים, ולכמה שיטות דווקא בפתח הסמוך ביותר לרשות הרבים[17] - על מנת לפרסם את הנס. ולכן, מעיקר הדין יש להדליק את הנרות בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים. אמנם בשעת הסכנה מותר להדליק את הנרות בתוך הבית; ועל פי זה נפסק להלכה שבדורות המאוחרים שגרים בין הגויים מדליקים בתוך הבית. אמנם, יש הנוהגים כך לכתחילה גם כשאין גרים בין הגויים, כיוון שבטלה חובת ההדלקה בחוץ[18] וכך נוהגים כהיום רוב החסידים ובתוכם חסידי חב"ד.
  • כשמניחים את הנרות בפתח יש להניחם מצד שמאל של הפתח (ומה טוב בתוך עובי הפתח[דרוש מקור]) ולמטה מעשרה טפחים[דרוש מקור].
  • הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרו האישי (כמובן בבטיחות).[19][10]
  • גובה השלהבת של המנורה צריך להיות למעלה משלוש טפחים ולמטה מעשרים אמה, אך המהודר ביותר פחות מעשר טפחים כדי להראות שלא עושה זאת לצורכו כמו דרך שאר נרות להדליק בגובה למעלה מי' טפחים, כי אם לצורך המצווה בלבד[20].

בבית הכנסת[עריכה]

  • מדליקים נרות חנוכה בברכה בבית הכנסת. והמנהג (חב"ד) להדליקו אחרי תפילת מנחה לפני "עלינו לשבח" (ובמוצאי שבת אחרי תפילת מעריב, לפני הבדלה).
  • המדליק בבית הכנסת לא יצא חובה ועליו להדליק שוב בביתו[דרוש מקור].
  • כדי להוסיף בהתעוררות של נרות חנוכה - אמר הרבי שכדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית הכנסת, במשך כל שעות היממה, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות[21].

ברכות ההדלקה[עריכה]

לפני הדלקת הנרות מברכים שתי ברכות. הברכה הראשונה:"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה". הברכה השניה: "ברוך... מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

בהדלקה הראשונה מוסיפים ברכה שלישית: "ברוך... מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

הברכות בתורת החסידות[עריכה]

בברכות הדלקת הנרות, מתבטאת מעלתה המיוחדת של מצות נר חנוכה וההמשכה האלוקית הנמשכת על ידה (כדלהלן[22]):

ענין זה מראה על מעלתה הגבוהה של ההמשכה שעל ידי נרות חנוכה; שכן בשלושת הרגלים מאירה ההמשכה אך ורק מספירת החסד ומטה, ואילו על ידי נרות חנוכה מאירה ההמשכה מספירת החכמה ולמעלה ממנה[24].
  • שעשה ניסים לאבותינו: ההמשכה ממקור החכמה עד מלכות עוברת באמצעות המידות - ז"א דאצילות, על כל פנים בדרך מעביר; כיוון שכל המשכה צריכה להיות על ידי המידות. אמנם, כדי שיוכלו המידות להשפיע הארה עליונה כזו, עליהן להתרומם ממקומן אל הכתר, ושם מקבלות השפעה מהמידות שבכתר, ועל ידה בכוחן להאיר.
וזו משמעות הברכה: "שעשה נסים" - נס, פירושו הגבהה, היינו שהגביה "לאבותינו" - את המידות, שנקראים אבותינו[25]; "בימים ההם" - אל המידות שבכתר, שמקראים "ימים ההם" ו"ימי קדם"[26], "בזמן הזה" - ומהמידות שבכתר נמשכת ההארה לספירת המלכות, שהיא שורש ומקור הזמן[24].

החנוכיה[עריכה]

החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חנוכיה
  • בהתאם לדברי הרבי נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת קני המנורה. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול".
  • הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.

לשמוע מה הנרות מספרים[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ אמר פתגם והוראה שהוזכרה על ידי הרבי פעמים רבות: "צריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה"[27]. כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" והקב"ה נתן לבני ישראל התורה ומצוותיה[28].

מבצע חנוכה והדלקות פומביות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע חנוכה

מבצע חנוכה הינו מבצע שתיקן הרבי על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק חנוכיה. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק מנורות חנוכה מרכזיות בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי צה"ל, מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

החנוכיה הציבורית הגדולה בעולם מוצבת במנהטן

עניינם בתורת החסידות[עריכה]

להאיר את החושך[עריכה]

עניינם של נרות חנוכה הם המשכה מ"אורות דיחודים עליונים"[29] שעיקרם ותכליתם הוא "להאיר את החושך" שיצרו היוונים. ייחודו של המשכת האור האלוקי בחנוכה נובע ממטרתו להאיר את חושך היוונים, החושך אותה הפיצו היוונים הגיע לדרגות עמוקות שהצריכו בשל כך גילויים אלוקיים נעלים ביותר בכדי לבטלם.

עיקר מלחמתם של היוונים היתה מלחמה רוחנית (בניגוד למלכויות אחרות שרדפו את גופם של עם ישראל) במעשיהם רצו לפגום בקדושת התורה, ולכן מלכות יוון נחשבת לקליפה שעניינה חושך המנגדת לגילוי האור האלוקי.[30] התגברות החושך הייתה עד כדי כך, שלא רק שטמאו את ההיכל, אלא טמאו גם את כל השמנים שבהיכל. טומאת ההיכל מורה על פגם באחת מדרגות הקדושה הנעלות ביותר[31]. מלבד זאת, פגמו וטמאו גם את השמן הקודש ("שמן משחת קודש"[32]) המסמל על הדרגה האלוקית המובדלת וקדושה מכל הדרגות (בדוגמת השמן שצף על גבי כל המשקין ואינו מתערב עמהם) וגם בדרגה זו פגמו.

נצחון היוונים נעשה בכח המסירות נפש של בני חשמונאי שהמשיך אור נעלה ביותר - אור אין סוף שלמעלה מהשתלשלות, שמצד רוממות האור גם חושך לא יחשיך כלפיו ולכן בכוחו להתגבר על היוונים. וכהמשך לכך תיקנו את מצוות נרות חנוכה שעניינה המשכת אור נעלה שבאמצעותה יאירו ויתגברו על חושך היוונים, בזה נעלה יותר המשכת האור בחנוכה מבשאר החגים בהם נעשו בעיקר ניסים בגשמיות העולם בעוד עיקר הנס בחנוכה היא בניצוח רוחני על קדושת התורה שמקור הגילוי נעלה יותר.

לאמתו של דבר, החידוש של נרות חנוכה עמוק וגבוה יותר. היות וגם נרות המנורה האירו את החושך שמחוץ לבית המקדש, שלכן היו חלונות ההיכל שקופים אטומים, וכן הנרות עצמם דלקו בלילה למרות שההדלקה בפועל נעשה לפני הלילה.
אלא שאופן הארת החושך של נרות המנורה נעשה מצד התגלות ספירת אריך - חיצוניות הכתר, ומצד דרגה זו אם כי החושך אינו מעלים עליה ולכן מאירה אותו, סוף סוף היא עצמה עומדת מעל החושך אלא שמצד רוממותה ביכולתה להאיר גם בעולמות ול"התגבר" ולהאיר את החושך, עיקר החידוש של האור שנמשך על ידי נרות חנוכה הוא שנמשך פנימיות הכתר - עתיק, שמצד דרגה זו החושך לא יחשיך לא מפני שמתגברת על החושך אלא שהיא נמצאת בכל מקום והיא העצם של כל המציאות ובהתגלותה מתגלה שמלכתחילה אין כלל חושך. ולכן הדלקת נרות חנוכה היא דווקא בחוץ ובלילה שבזה מודגש לא שהיא מאירה חוץ למקומה במקום החושך אלא שמלכתחילה שם מקומה ומאירה את החושך מצד עצם מציאות החושך עצמו.[33]

דרגת ההמשכה[עריכה]

בהמשכת האור כפי שהוא בספירות כמה עניינים:

עיקר ההמשכה הוא המשכת פנימיות האור של ספירת החכמה שיתגלה בחכמה וממנו באמצעות ספירת הוד בספירת המלכות שהוא מקור חיות העולם והקליפות, ובדרך ממילא יתבטלו הקליפות המחשיכים על חיצוניות החכמה. בדרגות גבוהות יותר, המשכת פנימיות החכמה עניינה שנמשך מקור החכמה, שהוא חכמה סתימאה שבכתר.
אלא שחכמה סתימאה מצד עצמה היא בהעלם שאינו יכול לבוא בגילוי, וכדי שתוכל להמשך ולהתגלות - הוא על ידי הארה ממקום עליון יותר, שתכריח ותפעל בחכמה סתימאה את עניין הגילוי[34]. וענין זה נעשה על ידי גילוי מעתיק יומין המתגלה בחכמה סתימאה, דרך הארת פנים מדרגת ואמת שבאריך אנפין.
אולם ההמשכה ממקור החכמה עד מלכות עוברת באמצעות המדות - ז"א דאצילות על כל פנים בדרך מעביר, ולכן בשביל המשכה זו מרוממות המדות לקבל את הגילוי למעלה מדרגתם ולמעלה אפי יותר מחב"ד עד דרגת הכתר ומקבלים משם את השפעת החכמה, ושוב ממשיכים אותה במלכות (כדלעיל[35]).

המשכות אלו מתבטאים במצווה: השמן עניינו מקור החכמה (מים הם חכמה (בניגוד ליין שהוא בינה), ושמן שצף על גבי מים הוא מקור החכמה), אולם השמן מצד עצמו הוא חשוך ואינו מאיר, מצוות הדלקת הנר עניינה הפעולה בחכמה סתימאה להאיר, והוא על ידי המשכת עתיק במקור החכמה.

אופן התגלות האור הוא באופן מקיף, לפי שההמשכה ממקום נעלה ביותר. לכן נמשך אור זה רק דרך ספירת ההוד - היינו שלנבראים המקבלים אין בו השגה (ואינו אוסר את היום במלאכה כי אם בשעה שהנרות דולקים), ורק באופן של הודאה וביטול[24]. כמו כן, היות ומטרת ההמשכה הוא ביטול החיצונים, זה נעשה ביותר על ידי המקיפים דווקא[36].

דיני ההדלקה בתורת החסידות[עריכה]

תפקידם של הנרות "להאיר את החושך" מתבטא בפרטי ההלכות והדינים במצוות ההדלקה:

  • "על פתח ביתו מבחוץ" - בשונה מנרות המנורה אותה הדליקו בתוך ההיכל נרות חנוכה מדליקים דווקא בפתח הבית מבחוץ[37], וזאת במטרה להאיר ולפרסם את הנרות. הטעם הפנימי לכך הוא, רשות הרבים רומז על הקליפות הנפרדים מאלוקות הפוך מרשות היחיד - רשות של יחידו של עולם, ונרות חנוכה מצד תפקידם להאיר חושך זה של "רשות הרבים"[38] (וראה להלן בעומק יותר).
  • "משמאל הפתח" - ההדלקה הינה דוקא בצד שמאל, בשונה מרוב המצוות (ואפילו דברי הרשות) שצריכים להיעשות בצד ימין וביד ימין. וזאת מכמה סיבות:
א) נר חנוכה עניינו המשכת אור. והוא בדוגמת עניין התורה שהיא המשכת אור מלמעלה למטה. כמו כן, עיקר מטרת הדלקת נר חנוכה הוא להמשיך קדושה בתורה - להמשיך בה את אור החכמה האלוקית כנגד חכמת היוונים שהפרידו ממנה את הקדושה. והתורה היא בקו השמאל ולכן ההדלקה אף היא בשמאל. אולם הכח לפעול המשכה זו, נובע מהמצוות שעניינם העלאה מלמטה למעלה שהם בקו הימין ולכן על יד שהמזוזה מימין יכול להיות נר חנוכה משמאל.[39] וכשאין מזוזה מימין מדליקים את הנרות בימין להשלים את הנתינת כח שעל ידי המצוות וההמשכה בקו השמאל נפעלת על ידי ההדלקה מחוץ לבית ברשות הרבים.[40]
ב) יניקת וחיות הקליפות הוא מקו השמאל לכן ההדלקה היא בשמאל לפי שהאור של חנוכה תפקידו לבטל יניקה זו לכן מדליקים אותה דוקא בשמאל[38][39]. וכן, כללות הבירור שעל ידי התורה והמצוות היא בקו הימין, אולם על ידי חנוכה מבררים את הניצוצות הכי רחוקים, היינו בירור קו השמאל עצמו[41].
  • "זמן הדלקתה משקיעת החמה" - לפי שעניינה ובכוחה דווקא להאיר את החושך, לכן ההדלקה היא בלילה דווקא לאחר שקיעת החמה. בביאור שייכות שקיעת החמה להארת נרות חנוכה כמה עניינים[42]:
א) חמה הוא אור האצילות - ז"א דאצילות, ושקיעתה הוא עניין הגילוי שלה בספירת המלכות שממנה ועל ידה נמשך הגילוי בחושך של בי"ע. ולפי זה עיקר הגילוי בעולמות הוא לאחרי השקיעה, ולכן אז הוא זמן הדלקת נרות חנוכה שעניינם להאיר העולמות.
ב) חמה ענינה ספירת המלכות. שקיעת החמה עניינה, מלכות לא כפי שהיא במקומה מיוחדת באור האצילות, אלא כפי שיורדת לבי"ע ונעשית "ראש לשועלים". ודווקא במקום זה ובדרגה זו יש להאיר את נרות החנוכה להפוך ענייני העולם לקדושה. (בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו מבעוד יום, שעניינם ייחוד עם אור האלקות כפי שהוא באצילות. ובעבודת האדם, חילוק שני הדרגות הן כפי שהאדם נמצא במצב של אהבה ותשוקה לאלקות, או כפי שהוא בלי אהבה שאז העבודה להמשיך במקומו אלקות על ידי קבלת עול)[43].
ובדרגה זו גופא ישנו שקיעת החמה באופן ירוד יותר, והוא כפי שספירת המלכות יורדת שמתהווים ממנה הקליפות, שהיא ירידה גדולה ביותר, ועם זאת הכוונה היא להמשיך ולהאיר גם במקום זה, ואדרבה בזה דווקא מתממש הכוונה העליונה.[44]
ג) מלכות יוון עניינם חמה שהם מונין לחמה, ולפי זה עניינו הרוחני של החמה כאן הוא חמה של קליפות - חום של נפש הבהמית. ומכיוון שנרות חנוכה מדליקים בחוץ, במקום ששולטת החמה דקליפה, לכן ההדלקה היא דווקא משתשקע חמה זו, בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו בפנים ההיכל, היכן שהאירה ושלטה חמה דקדושה - "שמש הוי"ה"[45] לכן אדרבה הדליקו מבעוד יום - שבעה שחמה זו האירה.[46][דרושה הבהרה]
ה) שקיעת החמה עניינה זמן הגלות שנקראת לילה וחושך (שעיקר הירידה והחיסרון הוא החיסרון בהארת אור שמש האצילות בספירת המלכות ועל ידה חסרון הגילוי בבי"ע והוא התחיל לאחרי חורבן בית המקדש)[47], וסיבת הגלות היא החושך הרוחני "מפני חטאנו גלינו מארצנו"[48] היפך העניין של "נר מצווה ותורה אור" ונרות חנוכה בכוחם להאיר חשכת הגלות שהרי הנס עצמו נעשה בגלות יוון[44][49].
ביאורים נוספים ישנם המקשרים את זמן ההדלקה לדרגת הגילוי הנמשך על ידי הנרות, שמקור ההמשכה היא מפנימיות עתיק שעתיד להתגלות בביאת המשיח, שלכן מספר הנרות הוא שמונה (כדלהלן).
ו) לאחרי השקיעה מאירה הלבנה, ויש בזמן זה מעין ההתגלות שיהיה לעתיד לבוא, כדברי היעוד: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה"[50].
ז) בעת הארת הכוכבים בלילה שהם למעלה מחמה ולבנה, ומקומם ברקיע השמיני כגלוי חנוכה שעניינה שמונה (וכהגילוי שמאיר בחג הסוכות שצריך שיהיו הכוכבים נראות מתוך סכך הסוכה).
  • "עד דכליא רגלא דתרמודאי"[51] - מפרש רש"י: "שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק.." והפירוש הפנימי בזה שמלקטי עצים הכוונה ל"עץ הדעת - טוב ורע"[52]. ותרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת[53]) ולכן הם מתעכבים בשוק שהוא רשות הרבים - טורי דפרודא[54] ושם גופא הם באופן שמהלכים בו ויוצאים ממנו[44].
והפעולה בהם "שתכלה רגל מן השוק" היא בשני אופנים או כליון וביטול.[55] או כליון ותשוקה שכל כך גדול כח הנרות לפעול בהם ביטול ובירור ועלייה[43][44].
  • "מנהג אסור מלאכה" - בשעת שהנרות דולקות נוהגות הנשים איסור מלאכה.
  • "מוסיף והולך" - באשר תפקידם של הנרות להאיר את החושך אין להסתפק בהדלקה של יום קודם יש להגביר שוב ושוב את האור ולהוסיף רק בכך מובטח הניצחון על החושך.[56]
  • "שמונה נרות" בעוד בנרות המנורה היו רק שבעה נרות, וזאת בכדי להאיר את החושך, היות ולשם כך נדרש גילוי נעלה ביותר הנמשך מפנימיות עתיק, שלכן מרומז הוא במספר שמונה הרומז על המשכה אלוקית שלמעלה מהדרגות האלוקיים השייכים לעולם הרמוזים במספר שבע, ודווקא בכח זה יש אשרות להאיר את החושך.

שייכותם ל[עריכה]

תורה[עריכה]

לנרות חנוכה שייכות מיוחדת לתורה, כמרומז בפסוק[57]:"כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". שנמשלה התורה לאש ולאור שזה עניינה של נר חנוכה. וכמה עניינים בזה[24][40]:

  • תורה בקו השמאל גבורה כך גם נר חנוכה משמאל הפתח.
  • תורה עניינה המשכה מלמעלה למטה, וכן גם נר חנוכה עניינה גילוי והמשכת אור מלמעלה למטה.
  • תורה נמשכת עד למקום החושך ממש, שלכן בניגוד למצוות שהם רק בדברים המותרים, התורה עוסקת בשקר ובדברים האסורים ממש ומבררת אותם, להיותה המשכת אור מלמעלה למטה ממקור גבוה ביותר כן יורדת למטה יותר לברר. כמו כן נר חנוכה יורדת להאיר במקום החושך ברשות הרבים לברר בחוץ בשלש קליפות הטמאות.
  • על ידי הידור במצוות נר חנוכה זוכים לתורה[58] וטעם הדבר הוא[59], לפי שבנר חנוכה מעלה נוספת על ההמשכה של תורה, שהרי ההמשכה של תורה היא לא בדווקא במקום החושך, אלא "גם" במקום החושך, משאין כן נר חנוכה דווקא במקום החושך, וזה מורה על המשכה נעלית יותר[60].

פנימיות התורה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מצוות לא תעשה[עריכה]

מצוות לא תעשה ממשיכות אור נעלה מאוד לברר את שלש קליפות קליפות הטמאות[61]. ובזה נר חנוכה דומה למצוות אלו יותר משאר מצוות עשה שעניינה להאיר בחוץ. (ומעלה זו היא אפילו ביחס לשאר מצוות דרבנן שכולם עניינם דחיית הרע שהם גדרים וסייגים אלא שבנר חנוכה הוא בגדר המצווה עצמה) אלא שמאידך גיסא אופן הבירור של מצוות לא תעשה הוא על ידי דחייה, משאין כן אופן הבירור שעל ידי חנוכה הוא בדוגמת מצוות עשה שהוא על ידי הארה ובפרט זה הרי היא כתורה.[62]

נרות המקדש[עריכה]

בניגוד לנרות המקדש שהמשיכו אור פנימי ההמשכה שעל ידי נרות חנוכה ממשיכים אור מקיף, ומטעם זה נרות המקדש הם שבעה כנגד שבעה רועים שהרועה עניינו המשכה פנימית ונרות חנוכה הם שמונה כנגד שמונה נסיכי אדם שההמשכה שעל ידם היא המשכת המיף כמלך ששיכותו לעם הוא באופן מקיף.

ומסיבה זו נרות המנורה אינם מאירים בגלות היות וירידת הגלות איננה כלי לקבל באופן פנימי את האור, אמנם את האור של חנוכה להיותה אור מקיף שאינה מאירה בכלי, אינה בטילה ומאירה גם בזמן הגלות.

ומצד זה יש גם חילוק במעלת ההמשכה, ההמשכה שעל ידי נר חנוכה אם כי היא מדרגה נעלית יותר, היא מחיצוניות המדריגה. משאין כן ההמשכה שבנרות המנורה להיותה המשכה פנימית אף שהיא המשכה מדרגה נמוכה יותר, היא מפנימיות המדריגה.[63]

נרות שבת[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חג הסוכות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מצוות מזוזה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  • כשם שמצוות חנוכה בפתח ומחוץ לבית, כך גם נר חנוכה בפתח ומחוץ לבית. (אלא שעניינה של מזוזה השמירה על פנים הבית, ונר חנוכה עניינו להאיר בחוץ)
  • מצוות מזוזה היא שורש ההמשכה שעל ידה נפעלת ההמשכה של נר חנוכה.

מצוות תפילין[עריכה]

במצוות מן התורה עיקר המצווה שעניינה בירור הוא מצוות תפילין שהנחתה היא על היד שמאל שתפקידה לברר את קו השמאל, ועל הפסוק[64] "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אמרו חז"ל[65]: "אלו תפילין שבראש" שעניינם להפיל אימה ופחד על ג' קליפות הטמאות והם השורש במצוות הורה למצווה זו של דברי סופרים לברר את החושך של ג' קליפות הטמאות. ולכן חג החנוכה הוא זמן המתאים למבצע תפילין.[62]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מאיר ערד, סודו של נר החנוכה, פנימיות גליון 91, כסלו תשע"ח

קישורים חיצוניים[עריכה]

וידאו


חנוכה
נס חנוכה יווןגזירות אנטיוכוסמרד החשמונאיםנס פך השמן חנוכיה 770.jpg
חג החנוכה מגילת אנטיוכוסקריאת ההללעל הנסיםסביבוןדמי חנוכהערב לביבותנר חמישיזאת חנוכההנרות הללו
נרות חנוכה הדלקת נרות חנוכהחנוכיהחנוכיה ציבוריתמבצע חנוכה
ניגונים הנרות הללויוונים נקבצו עלי

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. בבא קמא פרק ו' משנה ו'.
  2. רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.
  3. באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת הרמב"ם - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת בעלי התוספות הצרפתיים. ראה דבר מלכות שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב בשולי הגליון להערה 113.
  4. שו"ת בית אפרים סימן מ"ב.
  5. ראה אליה רבה סימן תרע"א סעיף קטן ג (מציין שכן משמע ב[ ראב"ן]) והביאו המחצית השקל בסימן תרע"ה ס"ק ד.
  6. משמרת שלום סימן מח סעיף קטן ב.
  7. לקוטי שיחות חלק ל עמוד 312.
  8. שו"ת בית אפרים שם, משמרת שלום שם, והביאו את דברי השלטי גבורים בשם הריא"ז (בפרק במה מדליקין במסכת שבת) "והמהדרין נר לכל אחד בין אנשים בין נשים".
  9. לדוגמה: בספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 194 הערה 84. וכן בספר השיחות תנש"א חלק א עמוד 165 הערה 110.
  10. 10.0 10.1 יחידות כללית כ"ד כסלו תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמוד 91, קטע וידיאו מהשיחה).
  11. ספר השיחות תש"ו עמוד 21.
  12. ראה הערת הרבי (14) שם שמסתפק בדבר, אמנם בלקוטי שיחות חלק ל שם מפורש ששמעה מאחרים.
  13. ראה בהתקשרות (מובא בקישורים חיצוניים)
  14. במקרה שראש הבית אינו נמצא או אורח שמתארח או בחורים ראה בספר נטעי גבריאל
  15. ראה היום יום, כ"ה בכסלו.
  16. שבת כא, ב טור ושלחן ערוך סימן תרע"א סעיף ה.
  17. ראה תוספות שבת כא עמוד ב' דיבור המתחיל "מצווה".
  18. ראה באריכות במאמרו של הרב שלום בער וולפא, ביאור מנהגנו במקום ההדלקה של נרות חנוכה קישור לאתר חב"ד אינפו
  19. ספר השיחות תשמ"ח חלק א עמוד 162.
  20. משנה ברורה על שולחן ערוך סימן תרע"א סעיף קטן כז.
  21. שיחת שבת חנוכה תש"נ. ספר השיחות חלק א' עמוד 193 הערה 81.
  22. בפסקא #דרגת ההמשכה.
  23. פרי עץ חיים שער החנוכה
  24. 24.0 24.1 24.2 24.3 דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה.
  25. כיוון ששלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב, מקבילים לשלושת המידות העיקריות: חסד גבורה תפארת.
  26. "ימים" - כיוון שששת המידות מקבילות לששת הימים שבהם ברא הקב"ה את העולם; וימי "קדם" על שם היותם נעלות ומרוממות מהמידות שבאצילות.
  27. במקור באידיש: ="מ'דארף צוקוקן און צוהערן זיך צו דעם וואס די ליטעלאך דערציילן". שיחת כ"ז כסלו תש"ו, (ספר השיחות תש"ו עמוד 22
  28. שיחת כ"ו כסלו תשמ"ט, באתר otzar770
  29. פרי עץ חיים שער החנוכה
  30. להעיר מדרשת חז"ל: "וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה" - בראשית רבה פרשה ב, ד. ועוד
  31. ראה מסכת כלים פרק א משנה ט.
  32. ספר שמות ל, כה.
  33. הרבי, מאמר "להבין עניין נרות חנוכה" תשכ"ו ספר המאמרים מלוקט חלק ב עמוד 131 (במהדורה ישנה - מלוקט ו).
  34. דרך מצוותיך שם: "כי גם כדי שיהיה אור החכמה סתימאה נמשך למטה צריך לזה המשכת כח מא"ס ב"ה, מאחר שהיא בעצם בבחי' העלם עד שנקרא: שכל הנעלם מכל רעיון".
  35. בפסקה #הברכות בתורת החסידות.
  36. תורה אור לד, א ואילך.
  37. וההבדל אם בפתח החצר או ברשות הרבים ממש הוא ההבדל אם ההמשכה היא עד עולם היצירה או עד העשיה ממש ("מצוותה משתשקע החמה" תרפ"ה).
  38. 38.0 38.1 ד"ה נר חנוכה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' קמח). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרח"ץ (סה"מ תרח"ץ ע' קעא). וראה בד"ה להבין ענין נרות חנוכה, בקישורים חיצוניים.
  39. 39.0 39.1 דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה עו, א.
  40. 40.0 40.1 ספר המאמרים תרפ"ה עמוד ק ואילך.
  41. הרבי, מאמר "וישב יעקב" תשי"ב (תורת מנחם חלק ד עמוד רט).
  42. לכללות ביאורים אלו, ראה אור התורה בראשית חלק ה' דף תתקמ ב ואילך.
  43. 43.0 43.1 ראה גם מאמר "מצוותה משתשקע החמה" תר"ל. (ספר המאמרים תר"ל עמוד מג).
  44. 44.0 44.1 44.2 44.3 ראה מאמר "מצוותה (של נר חנוכה) משתשקע החמה" תשל"ח.
  45. על פי תהלים פד יב וראה תניא שער היחוד והאמונה פרק ד.
  46. ראה מאמר: "ואתה ברחמיך הרבים" תרפ"ו ששקיעת חמה דקליפה היא על יד חמה דקדושה, ורק לאחר מכן מדליקים להאיר את החושך (נראה כחיבור ב' הביאורים).
  47. סוף המשך "מצה זו תר"ם" (ספר המאמרים תר"מ עמוד רסב).
  48. נוסח תפילת מוסף של יום טוב.
  49. באופן דומה מבואר שחמה קאי על הירידה של שמש הוי' שבחכמה שירדה ונטמאה (טמאו כל השמנים) ועסקו בעיקר בחכמות חיצוניות ונצרכו להאיר חושך זה (המשך "מצה זו" תר"ם פרק נט).
  50. ישעיה ל, כו.
  51. מסכת שבת כא, ב. פירושו של רבה ברבר חנה לסוף זמן ההדלקה.
  52. אור התורה בראשית חלק ה דף תתקמא, ב.
  53. עמק המלך שער קרית ארבע תחילת פרק קיא (קח, א). ספר קהלות יעקב ערך תרמוד.
  54. אור התורה שם, ספר המאמרים תר"ל שם ועוד.
  55. אור התורה שם סוף סעיף ה וריש סעיף ח (תתקמב, א). ביאורי הזוהר להצמח צדק עמוד צט ועוד וראה מאמר "מצוותה" תשל"ח.
  56. לקוטי שיחות חלק א עמוד 89 ואילך, תורת מנחם חלק ז עמוד 227.
  57. משלי ו, כג.
  58. "הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים"(שבת כג, ב וברש"י שם).
  59. לקוטי שיחות חלק ה עמוד 225 הערה 23.
  60. המשך "מצה זו" תר"ם סוף פרק ס.
  61. תורה אור נב, ד. לקוטי תורה פקודי ו, ד. ועוד
  62. 62.0 62.1 לקוטי שיחות חלק ה עמוד 224 ואילך.
  63. תורה אור לג, ג ואילך.
  64. תבא כח, י.
  65. ברכות ו, א