אליעזר זילבר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אליעזר זילבר (ד' אב תש"ח-י"ט אדר תש"ע) הינו מייסד 'איגוד צאצאי הגר"ח נאה'.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בד' מנחם אב תש"ח לאביו ר' משה יעקב זילבר, משמשו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ולאמו מרת רחל מרים, בתו של הגאון ר' חיים נאה.

בילדותו התחנך במוסדות התורה בתל אביב, ובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק ובישיבת סערט-ויז'ניץ שבחיפה, בישיבת סלבודקה ובישיבת אהל יעקב, ומאוחר יותר למד במשך שש שנים בישיבת 'חברון' שבירושלים, עד לחתונתו בשנת תשל"ב.

לאחר חתונתו, התיישב בשכונת בתי אונגרין בירושלים, ונמנה על מקורבי חוגי הקנאים, בתקופה זו התפלל גם אצל הרב אלישיב, ושימש כבעל קורא ובעל תקיעה שלו.

בשנת תשל"ה טס לחוץ לארץ בניסיון למצוא מקום שיקום לאחותו, שנפצעה בתאונת דרכים כמה שנים קודם לכן. בשעת ביקורו נכנס ליחידות אצל הרבי שהתבטא בפניו שהוא 'קרוב משפחה' שלו, היות והוא נכד של הגאון רבי חיים נאה, אותו כינה אדמו"ר הריי"צ בשם 'מחותני', ובהמשך הדריך אותו בנוגע לפרטים שונים בטיפול הרפואי עבור אחותו, וכן הורה לו להישאר לגור בארצות הברית.

בהתאם להוראת הרבי, השתקע בארצות הברית וקבע את מושבו בשכונת וויליאמסבורג, ומאוחר יותר עבר להתגורר בשכונת סיגייט, שם שימש כבעל קורא ובעל תקיעה. לפרנסתו עסק בשיווק דברי מאפה ואח"כ פתח חנות מחשבים באזור בורו פארק בשותפות עם ר' פינחס גוביץ. ובמשך שנות מגוריו בניו יורק הקשר שלו עם חסידות חב"ד התחזק בהדרגה עד שהפך לחסיד חב"ד מן המנין. באותה תקופה גם הביא את ר' פינחס גוביץ לרבי וגם הוא הפך לחסיד חב"ד.

בכ"ו אייר תשמ"ט נתפס על ידי קבוצה אלימה של חסידי סאטמר שניסו להתנכל לעיתונאי חיים שאולזון שניהל נגדם מלחמה עיקשת, ובעקבות טעות בזיהוי תפסו בו כאשר יצא מביתו של שאולזון, חטפו אותו ממכוניתו, והיכו ופצעו אותו קשות באמצעות סכינים, ורק לאחר שחשבו כי רכב משטרתי עלה על עקבותיהם, נטשו אותו בדרך, והוא הוחש לבית הרפואה.

כאשר החלים מפציעותיו, עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים והרבי בירך אותו שיזכה לנסים בדרך הטבע, ולא יצטרך לניסים למעלה מדרך הטבע. באותו מעמד העניק לו הרבי גם דולר "לעילוי נשמת ר' חיים נאה". בהמשך לאירוע זה התקרב מאוד לחב"ד ואף שלח את בנו ללמוד בישיבת אוהלי תורה. בשלב זה הפך ביתם שבסי-גייט למעין בית חב"ד, הרב זילבר ארגן התוועדויות בשכונה החרדית שאליהן הגיעו להתוועד הרב ראובן דונין, הרב מנחם בן ציון וילהלם, הרב יעקב משה וואלבערג, הרב פנחס קארף והרב יואל כהן. במקביל החל בנו הת' אברהם חיים בפעילות 'מבצעים' עם מאות מיהודי השכונה וב'תהלוכה' מ-770 לסי-גייט בחגים. בכסלו תשנ"ב הגיע עוד שליח לשכונה הרב חיים בריקמאן, שפועל בה עד היום ומשפחת זילבר עבדו יחד איתו וסייעו לו בתחילת דרכו.

כעבור מספר שנים חזר להתגורר בארץ הקודש וקבע את מגוריו בקהילת חב"ד בצפת על יד בנו המשמש כאחד משלוחי הרבי בעיר. שם שימש למשך שנה כמגיד שיעור בישיבת צעירי השלוחים. לאחר מכן עבר לעיר בני ברק, שם פתח כולל ערב 'נחלת הלויים' ללימוד קדשים, שבה למדו אברכים מאנ"ש וחסידויות שונים.

בשנותיו האחרונות הקים את 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה' במסגרתה ערך כנס מרשים בירושלים במלאת יובל שנים לפטירתו (כ' תמוז תשי"ד-תשס"ד) וכן יזם קריאת שמות רחובות ר' חיים נאה בירושלים (בסיוע הרב יעקב שנור) ובביתר (בסיוע הרב אלחנן מישולבין). בתקופה האחרונה לפני פטירתו, יזם ועודד את ההוצאה לאור של הספר 'נודע בשיעורים' לזכר סבו הגאון רבי חיים נאה, בעריכת הרב שניאור ברגר, שיצאה לאור כשנה אחרי פטירתו.

בבני ברק התפלל בביהכנ"ס חב"ד של הרב יעקב כץ ברח' אברהם והיה מתומכי מוסדות חב"ד בבני ברק. שם נפטר בטרם עת בגיל 61 לאחר שחלה במחלה הידועה ביום שישי י"ט אדר תש"ע, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בצפת.

משפחתו[עריכה]

  • בתו, רבקה וחתנו, הרב אביגדור לנדסמן, מראשי "איחוד הצלה" וזק"א, עיה"ק צפת.
  • בנו, הרב אברהם חיים זילבר - שליח הרבי במרום כנען צפת ויו"ר "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה"
  • בתו, אסתר וחתנו, הרב שמואל דוידזון - ראש כולל צמח צדק ומנהל משרד צעירי השלוחים צפת

הערות שוליים