הבדלים בין גרסאות בדף "שמיני עצרת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 32: שורה 32:
 
{{חגים וזמנים}}
 
{{חגים וזמנים}}
 
{{סוכות}}
 
{{סוכות}}
 +
{{הערות שוליים|}}
 +
 
[[קטגוריה:שמיני עצרת|*]]
 
[[קטגוריה:שמיני עצרת|*]]
 
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
 
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה מ־20:36, 11 באוקטובר 2020

הקפות בשמחת תורה. ציור: זלמן קליינמן

שמיני עצרת הוא חג הנחגג בכ"ב בתשרי, היום האחרון שלאחר חג הסוכות. בארץ הקודש חוגגים ביום זה את החג שמחת תורה, ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ביום טוב שני של גלויות - כ"ג בתשרי.

רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים[1].

מצוות ומנהגי החג

ישיבה בסוכה

בחסידות חב"ד מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ לסוכה גם בשמיני עצרת, למרות שבכל עדות העולם, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.

הקפות

ציור המתאר את ההקפות שערך רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, במהלך גלותו בצ'אילי.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקפות

מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בחג שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים[2], ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי חיים ויטאל הביא[3] שרבו האריז"ל נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג בספר הזוהר:

וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
תרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו

זוהר חלק ג' רנו, ב

רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם בשמיני עצרת (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני)[4], ובעקבותיו אדמו"ר הזקן פסק כך בסידורו[5]. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה[6].

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם היתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה[7]. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש[8]. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את הגלות על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את תקיעת השופר לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון במלחמת רוסיה-צרפת)[9]. בתורת החסידות מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.

תפילת גשם

בתפילת מוסף ביום זה מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה באמירת משיב הרוח ומוריד הגשם[10]. בקשר לכך, נקבעה בחזרת הש"ץ של מוסף "תפילת גשם", הכוללת מספר פיוטים שבהם תפילה לה' על הגשם.

בתורת החסידות מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו בחג הסוכות וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם[11].

ראו גם



שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב.
  2. רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. מרדכי יפה ורמ"א אורח חיים סימן תרסט.
  3. שער הכוונות קד, א.
  4. משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.
  5. ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.
  6. קובץ ליובאוויטש גליון 5, ע' 72.
  7. שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.
  8. שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.
  9. שיחת תשד"מ הנ"ל.
  10. משנה וגמרא ריש מסכת תענית.
  11. לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד. ועוד.