רגל

רגל הינה איבר בגוף עליו עומד האדם, ובעזרתו הולך האדם.

בהלכה

הרגל אינה נחשבת מעיקר הגוף, אלא טפלה לו באופן יחסי. דבר המתבטא בין השאר בדין: עובר ירך אימו, ובפתגם ברא כרעא דאבוה.

הרגל משמשת למצוות עלייה לרגל, ויש לה הלכות נוספות בתחומים נוספים בהלכה.

רגל - בעם ישראל

כל בני ישראל משולים לגוף גדול,'משה רבינו' - נשיא הדור הוא ה"ראש בני ישראל", עם ישראל, מהווים רגליו של 'משה רבינו', ועל פי היסוד הידוע כי "אתפשטותא דמשה בכל דור ודור", התפשטותו של משה רבינו הינו בכל דור ודור, בכל דור ודור קיימי ראשי העדה, עיני העדה, אך גם רגלי העדה, וחשיבותם של רגלי העדה גם היא נחוצה לעם בשלימותו.

מעלת הרגל

הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש (ראש בני ישראל - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר.

וכמו כן מעלת הרגל היא שאצלה מאיר יותר והוא כלי לרצון הנפש, ולכן הרגל יקפוץ למים רותחים, ולא הראש.

זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - עקבתא דמשיחא), כוח המסירות נפש אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים.

רגל - הגדרה כללית

חיות הנפש שמחיה את הגוף מתחלק (החיות המתפשט ממנה בהגוף) לשלשה חלקים א. החיות שמלובש במוחין שבראש. ב. חיות שבגוף וג. החיות שברגלים.

החיות המלובש ברגלים למטה יותר מהחיות שבגוף, והחיות שבגוף (שבו שוכן המדות שבלב, וכח המעשה שבידים), הוא למטה במדרגה יותר מהחיות שבראש (שבראש יש את כל פנימיות החיות - כח המחשבה והשכל, והחושים המעולים שבפנים ראיה שמיעה, ועוד).

הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך.

ראו גם

• עניין הרגל שבאדם
• עניין הרגל באיברי הנשמה