מותנים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מתנים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנים הוא חלק בסיסי בגוף האדם בחלק התחתון שבו (המכוון כנגד הנה"י) והמעמיד את כל גוף האדם על עומדו שלא יפול.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

באגרת הקודש[1] כותב אדמו"ר הזקן, פירוש מאמרו שלמה המלך ב"אשת חיל" חגרה בעוז מתניה, שמכך אנו לומדים שמעמדה של השכינה הקדושה היא על ידי בחינה הנקראת מתנים.

אדמו"ר הזקן מבאר כי כמו שבגשמיות המתנים הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם. והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו. כך הוא בבחינת רוחניות הנפש האלהית, האמונה האמיתית בה' אחד אין סוף ברוך הוא שהוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לארבע הרוחות בבחינת אין סוף ממש. וכן בבחינת שנה ונפש כנודע. אמונה זו נקראת בשם בחינת מתנים דבר המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת אין סוף ברוך הוא בבחינת עולם שנה נפש.

וכמו במשל, שכוחם של המותנים נשאב מהמוח, כך בנמשל: מי הוא הנותן כח ועוז לבחינת מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות? הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה שהיא בחינת גילוי רצון העליון, כי אורייתא מחכמה נפקת, כלומר התורה היא מספירת החכמה, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחינת חכמה והוא הנקרא בשם רצון העליון ברוך הוא, וכמו שכתוב כצנה רצון תעטרנו כעטרה שהיא על המוחין שבראש וכנודע ממה שכתוב על פי אשת חיל עטרת בעלה. וכל השונה הלכות בכל יום כו'.

וזהו פירוש הפסוק חגרה בעוז מתניה, העוז היא תורה כמו שנאמר בדברי חז"ל אין עוז אלא תורה, שהיא נותנת כח ועוז לבחינת מתנים החגורים ומלובשים בה לחזק ולאמץ זרועותיה הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים כל חד לפום שיעורא דיליה.

ערך מורחב – אגרת הקודש - סימן א'

הערות שוליים

  1. פרק א