התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית
"התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית" החלה עם התחלת הפוגרמים ברוסיה שגרמה להגירה גדולה של חסידים לארצות הברית.
בט' אדר ת"ש הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, בפעם השניה, על מנת להשתקע, ולעביר את מרכז חסידות ליובאוויטש לארצות הברית.
לאחר קצת יותר משנה בכ"ח סיון תש"א הגיע חתנו הרבי, לארצות הברית, והתחיל לפעול במסגרת שלושת המוסדות שהוקמו לכבודו מרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, והוצאת ספרים קה"ת, דבר שהביא לתקופה חדשה ביהדות ארצות הברית.
כיום קהילת חב"ד בארצות הברית הינה הקהילה היהודית החזקה והחשובה ביותר בארצות הברית ומונה מעל 1000 מרכזים יהודים בתי כנסת, בתי חב"ד, מוסדות חינוך, ומקוואות, וכו' ובראשם מרכז חב"ד העולמי 770.
חב"ד בארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייהעריכה
יהודים המשתייכים לחסידי חב"ד התיישבו בארצות הברית עוד בחיי אדמו"ר הצמח צדק, בתי כנסיות רבים ברחבי ארצות הברית, ובמיוחד במערב התיכון של ארצות הברית (באנגלית: Midwest), הם נוסח האר"י, או בשם צמח צדק. אך רובם של הקהילות לא שרדו, מחמת חוסר חינוך יהודי אוטנטי.
בשנות נשיאות הרבי מהר"ש החלו פרעות ברוסיה[1] שהובילו להגירה גדולה של יהודים מרוסיה לארצות הברית, ביניהם היו גם חסידי חב"ד, והקהילות אלו שרדו מעט יותר, כגון בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו, ובית הכנסת בני ראובן שיקגו.
כמה וכמה קהילות בנו בארצות הברית, חסידיו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון, מבוברויסק, שהורה לכמה וכמה מחסדיו בעקבות הפרעות ברוסיה לעבור לארצות הברית (בשונה להנהגה החסידית בכלל שהתנגדה למערב יהודים לארצות הברית מפני רוח החילוניות בה), והם בנו כמה וכמה מהבתי כנסיות העתיקים של חסידי חב"ד בארצות הברית, לדוגמא בברוקלין, בבולטימור, בשיקגו, ועוד. אך כנ"ל רוב הקהילות שהיו קודם בואו של מהוריי"צ לארצות הברית והפכת למקום של תורה ומצוות, לא שרדו.
אחד מהחסידים החשובים הרב אברהם חיים רוזנבוים היגר לארצות הברית בשנת תרנ"ח מרוסיה שעמד בראש עדת חסידי חב"ד בארצות הברית באותו העת.
אחרי פטירתו של הרב רוזנבוים בכסלו תרע"ד החליף אותו הרב דוד שיפרין, רבי דוד שיפרין נסע לארצות הברית בשנת תר"ס, וכיהן כיד ימינו של נשיא עדת החסידים בניו יורק, הרב אברהם חיים רוזנבוים, ולאחר פטירתו בשנת תרע"ד מונה לכהן כמזכיר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וכגבאי כולל חב"ד בארצות הברית.
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב עליו: ידידינו היקר החסיד ר' דוד שיפרין הוא היה נקודה המרכזית של אנ"ש בארצות הברית, א הארציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסיד'ישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארצות הברית בלי פרסום בלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהיה, רק הארציגע אמת'דיקע חסיד'ישע אהבת אחים".
כך היו עוד כמה חסידים שרובם היו מפוזרים בכל רחבי ארצות הברית.
עזרה בשחרור אדמו"ר מהוריי"צעריכה
על אף כמותם המספרית הקטנה, נטלו חסידי חב"ד בארצות הברית חלק משמעותי בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ ממאסר שנאסר בט"ו סיון תרפ"ז[2].
וכך כותב ר' ישראל ג'ייקובסון[3]: "הידיעה שכ"ק אדמו"ר נאסר ברוסיא התקבלה לכאן באיחור זמן. התאספנו לדון מה לעשות. קבלנו ידיעות שצריך השתדלות. העו"ד מר קרמר השתדל בוושינגטון על ידי הסנטור בארא (שהיה מהאנשים המפורסמים ובעלי השפעה בחוגי הממשלה, והתחשבו עם דבריו גם במדינות שמעבר לים)".
הגירת אנ"ש מרוסיה לארצות הבריתעריכה
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ובפרט לאחר שנת תרפ"ג שאז החל המשטר הקומוניסטי להגביר את גזרותיו החלה הגירה גדולה של חסידי חב"ד לארצות הברית ולכל העולם, אולם כל עד שכן אדמו"ר הריי"צ ברוסיה לא העזו רובם לצאת, אולם לאחר צאתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ח מרוסיה החלה הגירה המונית של חסידי חב"ד לארצות הברית.
אולם אז החלה ארצות הברית להפסיק מלתת רישיונות כניסה למדינה שלה, מה שגרם שרק מספר מועט של חסידים הספיקו לנסוע לארצות הברית, אחד מהם היה רבי ישראל ג'ייקובסון שהיה הרוח היה של חסידי חב"ד בארצות הברית.
עוד מחסידים שהיגרו באותו העת לארצות הברית היו: רבי אליהו סימפסון, רבי אברהם אליהו אקסלרוד ורבי מענדל לייב לקשין.
עד שנת ת"ש היה מספר חסידי חב"ד בארצות הברית כמעט אותו דבר כל השנים.
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ובקנדהעריכה
| ערך מורחב – אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית) |
בשנת תרפ"ד שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לחסידי חב"ד בארצות הברית בו הוא אומר להם להקים אגודה להם.
האוגדה הוקמה באב תרפ"ד תחת השם אגודת החסידים אנשי חב"ד ומאוחר יותר קוצרה לאגודת חסידי חב"ד, ליו"ר האגודה מונה הרב משה אליעזר קרמר ומזכירו היה רבי דוד שיפרין בהמשך שונתה ההנהלה במקצת.
אגודת התמימיםעריכה
|
| ערך מורחב – אגודת התמימים |
אגודת התמימים בארצות הברית נוסדה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, במוצאי שבת פרשת שמיני תרפ"ה בבית הרב אליהו סימפסון, במטרה לאגד את כל התמימים אשר נמצאים בארצות הברית ולדאוג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים.
למעשה, שימשה האגודה כממלאת מקום אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית שהייתה פעילה באופן חלקי בלבד אז.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הבריתעריכה
|
| ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית |
מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל בי"ב אלול תרפ"ט נמשך קרוב לשנה, והסתיים בכ"א בתמוז תר"צ, ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארצות הברית, ביניהם: מלוואקי, בולטימור, שיקגו, דטרויט, ס. לואיס וניו יורק. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים בספר התניא שהחלו בעקבות הביקור.
מטרה נוספת בביקור, הייתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי[4]
אפשרות התיישבות אדמו"ר הריי"צ בארצות הבריתעריכה
במשך זמן נסייעות של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית נבחנה האפשרות אודות התיישבות אדמו"ר הריי"צ במקום, ואף כמעט אדמו"ר הריי"צ באמת התיישב שם,
במכתב של הרש"ז הבלין הוא כותב בכ"ג סיוון תר"צ שבו הוא אומר שאדמו"ר הריי"צ הולך לנסוע עוד חודש לריגה ואחר מכן יחזור לארצות הברית בחזרה בשביל להתיישב שמה.
לאחר הביקורים בשיקגו, דטרויט וסט. לואיס חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק שם הוקם ועד מיוחד בשם הועד להתיישבות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש באמריקה יו"ר הוועד היה הרב מנחם לקשין.
בסופו של דבר בי"ח אב תר"צ שולח אדמו"ר הריי"צ מכתב לוועד בו הוא עונה בשלילה לגבי האפשרות להתיישבות אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית.
כנסי אגודת חסידי חב"דעריכה
כנס ראשוןעריכה
בשנת תרצ"ג נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ הרב יצחק הורביץ לארצות הברית בתור שד"ר שידאג להרחבת אגודת חסידי חב"ד.
הרב הורביץ הסתובב בכל רחבי קהילות חב"ד בארצות הברית בשביל לחזק אותם.
בין פעולותיו זה היה חיזוק אגו"ח, וכן יזם את הכנס הראשון של אגודת חסידי חב"ד בי"ט כסלו תרצ"ה.
באסיפה הוחלט על הקמת משרד מיוחד לאגודה, מינוי רבי ישראל ג'ייקובסון ליו"ר האגודה וכן להוציא בטאון בשם "חב"ד בולעטין".
כנס שניעריכה
לאור הצלחת הכנס הראשון הוחלט לעשות כנס שני ,
הכנס שני נקבע לכ"ה אייר תרצ"ו ביום ראשון בשעה 12 במלון "ברודווי סנטרל".
החלטות האסיפה היו: שהאגודה לוקת על עצמה את החזקת כולל חב"ד וכן את ישיבת תורת אמת שבארה"ק, שכל קהילת חב"ד תהיה צריכה להביא סכום כסף בשביל להחזיק את האוגדה וכן את החזקת ישיבות תומי תמימים בכל העולם.
כנס שלישיעריכה
הכנס השלישי נעשה בי"א תמוז תרצ"ז, כנס זה היה כמסיבת צאתכם לשלום לרב גיי'קובסון שנסע בחזרה לאירופה.
החלטות האסיפה היו: חיזוק מה שהוחלט באסיפה הקודמת, הקמת אגודה לחיזוק נשי חב"ד, הקמת רשת אחי תמימים, הפצת תורת החסידות בכל רחבי ארצות הברית, וכן חיוב כל חבר האגודה במס של ב' שקל לשנה.
כנס רביעיעריכה
מסיבות שאינם ידועות לא נערך כנס בשנת תרצ"ח.
בח' תמוז תרצ"ט נערך הכנס הרביעי, כנס זה היווה גם מסיבת צאתכם לשלום לרב גייקובסון שנסע בחזרה לאירופה.
בכנס הוחלט על הקמת ועדות מיוחדות על כל נושא.
הועדות היו: ועד ההנהלה, ועד הפועל, ועד המעמד, ועד להפצת חסידות, ועד הישיבות, ועד לאיגוד קהילות חב"ד, ועד לערי שדה והועד האחווה.
כנס חמישי ואילךעריכה
גם אחרי הקמת הארגונים מחנה ישראל ומל"ח נשאר הארגון אגודת חסידי חב"ד כארגון הגג של חב"ד בארצות הברית.
לקראת י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב בו הוא מבהיר שאגודת חסידי חב"ד הוא ארגון הגג של חב"ד בארצות הברית וכן מציע לעשות שוב כנס.
ואכן בחול המועד של חג הפסח תש"א נערך הכנס החמישי של אגודת חסידי חב"ד ב770.
כנס נוסף נערך באותו שנה בח"י אלול ומאז הוחלט כל שנה לעשות כנס בח"י אלול ובכנס זה הוחלט על הקמת סניפים לאגודה בכמה ערים בארצות הברית.
בכנסים אלו הוחלט על חיזוק ועד הפצת דא"ח וכן על הקמת חבריא קדישא של קהילת חב"ד.
בהמשך גם הוקם במסגרת אגודת חסידי חב"ד את ירחון הקריאה והקדושה.
אחות תמימיםעריכה
|
| ערך מורחב – אחות תמימים |
אחות תמימים, הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ, ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת תרצ"ו בריגא, ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב מרדכי חפץ, שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ[5] בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של תומכי תמימים ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
בוא אדמו"ר הריי"צ לארצות הבריתעריכה
|
| ערך מורחב – הצלת אדמו"ר הריי"צ |
הצלת אדמו"ר הריי"צ הוא כינוי למבצע הצלה אותו ניהלו חסידי חב"ד במטרה לחלץ את אדמו"ר הריי"צ מאירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה.
מבצע זה בא לסיומו ביום ט' אדר ב' ת"ש, אז הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.
הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הבריתעריכה
בבואו של אדמו"ר הריי"צ למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: "יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!". הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל".
כבר למחרת התאספה אסיפה בנושא בה הוחלט על הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית.
הישיבה הראשונה הקומה כבר בשושן פורים ת"ש באחד מבתי הכנסת בברוקלין ולאחר מכן הועברה ל770.
רשת הישיבות בארצות הבריתעריכה
אדמו"ר הריי"צ התעסק בכל כוחו בשביל הישיבות וכן שלח אגרת בו הוא נותן תקנות מיוחדות לישיבה.
עם גידול הישיבה היה צורך בקניית בנין ליישבה, בחורף תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את "קרן הבניין" לישיבת תומכי תמימים, בקיץ תש"ו נגמר בניית הבניין והחלו ללמוד בו.
אחי תמימיםעריכה
|
| ערך מורחב – אחי תמימים |
החל משנת תרצ"ב הוקמו ישיבות קטנות בערי שדה לקירוב נערים יהודים[6], החל משנת תש"ב הוקמו רשת ישיבות סדירה של "אחי תמימים".
בין השנים תש"ב - תש"ה הוקמו ישיבות בערים הבאות:
- אחי תמימים רוטשסטר
- אחי תמימים מורינגטון
- אחי תמימים ברונקס
- אחי תמימים ברידזשפארט
- אחי תמימים ווסטר
- אחי תמימים נוארק
- אחי תמימים ניו הייוון
- אחי תמימים ספרינגפילד
- אחי תמימים פילדלפיה
- אחי תמימים פראווידנס
- אחי תמימים פיטסבורג
- אחי תמימים בוסטון
- אחי תמימים בופולו
חדרי תורה תמימה ליובאוויטשעריכה
לאחר הקמת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית וכן הקמת אחי תמימים הוחלט לפתוח חדרים של אחר הצהריים שיעודו עבור ילדים יהודים שלומדים בבתי ספר עממים.
החדרים הראשונים הוקמו בחורף תש"ב, ולאחר ההצלחה הגדולה שהייתה להם הוחלט על הקמת "ועד תלמידי תת"ל מרחיבי חוג חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" שידאג לפיתוח החדרים, ולאחר מכן הוקם "הסתדרות חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" וכן "קרן חדרי תורה תמימה ליובאוויטש" שעליה היה אחראי רבי שמריהו גוראריה.
עד שנת תש"ו היו כבר כ13 חדרים.
ישיבת תומכי תמימים מונטריאולעריכה
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים מונטריאול |
אדמו"ר הריי"צ פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "תומכי תמימים" - את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת תומכי תמימים אוטווצק).
את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס.
ישיבה זו היוותה כבסיס להקמת קהילת חב"ד במונטריאול.
מל"חעריכה
|
| ערך מורחב – מל"ח |
מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד ומרכז את מפעל השליחות העולמי.
המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ במטרה לרכז את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית[7].
בראש המרכז הועמד חתנו, הרבי, שהגיע באותה העת לארצות הברית; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטערן פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות[8].
פעילות המרכזעריכה
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים[9]; בין פעולותיו נמנו[10]:
- בתי ספר לנערות - בית רבקה (ע"ש הרבנית רבקה) ובית שרה (ע"ש הרבנית שטערנא שרה); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ליהדות[11]. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן בקראון הייטס.
- מסיבות שבת - מידי שבת קודש התכנסו עשרות ילדים וילדות[12] בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת השבת, על יהדות וענייני דיומא; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מדי פעם - בדרך כלל בל"ג בעומר, התכנסו ילדי הסניפים למעין פאראד בחצר 770, והרבי היה נושא לפניהם דברים על יהדות וחסידות.
- שיעורי לימודי הדת, לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי יום רביעי שיעור בו למדו אודות יהדותם ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב יעקב יהודה הכט (לימים היא הפכה לוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר).
- המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).
- מחלקת המצו"ת (= הספקת מזוזות ציצית ותפילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי השואה ויוצאי רוסיה ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן בסין וביפן; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, בפוקינג, ניהל הרב דוד ברוומן; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של שנחאי, הרב מאיר אשכנזי.
- המחלקה ליוצאי צבא התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת למחנה ישראל).
- שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
- תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.
- מחלקת המורים - א. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
- מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.
- שליחויות לערי שדה - מרכז שליחות, בחורים שיצאו כשלוחים נודדים לסיורים של הפצת יהדות בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום[13]; הרבי מלך המשיח ייקר מאוד מחלקה זו, והקדיש לה שיחות רבות.
- כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע[14].
- מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טעקס ענד טיילס"[15], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע קרן סטולמן.
מחנה ישראלעריכה
|
| ערך מורחב – מחנה ישראל |
מחנה ישראל הינו ארגון שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בחודש סיון בשנת תש"א. בראש הארגון עמד אדמו"ר הריי"צ והרבי יו"ר ועד הפועל.
הארגון 'מחנה ישראל' הוזכר בקול קורא השני אותו הוציא אדמו"ר הריי"צ בט"ז סיוון תש"א.
מטרת הארגון הוא:להשפיע, על ידי הנהגה של חבריה ומעשיהם, על חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות המעשיות, ולעורר לבבות בני ישראל ולקרבם לתשובה תורה ומעשים טובים. לפרסם האמת אשר "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה שלמה על ידי משיח צדקנו".
פעולות הארגוןעריכה
- מזהירי שבת מחנה ישראל - מחלקה מיוחדת בשם "מזהירי שבת מחנה ישראל" נוסדה להפצת רעיון שמירת השבת. אחת מפעולתיה - ארגון אגודות נשים מכל החוגים, שהצהירו כי הן לא יקנו מאומה ביום השבת.
- חברת משניות בעל פה - נוסדה חברה משניות בעל פה, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש"ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה. כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו"ר הריי"צ, היא "לטהר האויר" על ידי אמירת וחזרת משניות בבית ובחוץ, ברחוב, בחנות, בסבוויי ובכל מקום נקי, ויש בזה סוד גדול "להקל חבלי משיח ולקרב פעמי משיח צדקנו בחסד וברחמים".
- חברת תהלים העולמית - "מחנה ישראל" יסד גם חברות תהלים חדשות וחיזק את הישנות. בנוסף להם נוסדה חברת תהלים העולמית, אשר נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ב בירושלים.
- ארבע פעולות טובות - בשנת תש"ג ביקש הרבי שכל יהודי החבר במחנה ישראל יעשה לפחות ארבע פעולות טובות וידווח עליהם להנהלה ולאדמו"ר הריי"צ. אלפי יהודים קיימו בקשה זו.
- חלוקת הש"ס - אחת הפעולות אותם העביר הרבי לידי 'מחנה' הינו חלוקת הש"ס המתקיימת בי"ט כסלו, ובה היה נוטל הרבי בעצמו חלק.
- ביקור חולים - בשלהי שנת תש"ד הוקם מחלקה למחנה ישראל בשם "ביקור חולים" שנועדה לבקר חולים ופצועים בין אנשי צבא היהודים שנפצעו במלחמת עולם השנייה.
- אשל תורה - נוסד בקיץ תש"ה ונועד להקים שיעורי תורה ברחבי ארצות הברית וכן לעודד בעלי בתים ובחורים ללמוד בה.
שדרי"ם לעיירותעריכה
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הוא החל לשלוח שדרי"ם שיפעלו למען היהודים שנמצאים בערי שדה.
הקבוצה הראשונה שנשלחה הייתה עם התמימים:שלמה זלמן הכט, מאיר גרינברג מרדכי דוב אלטיין ומרדכי פישר.
בהמשך נשלחו עוד תמימים וכן גן זקני אנ"ש שביניהם: הרב אברהם אליהו אקסלרוד, הרב שמואל דוד הלוי רייטשיק והרב אליהו סימפסון.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
הערות שוליים
- ↑ הפרעות שהחלו בחודש ניסן תרמ"א, קיבלו בעיתונות היהודית את הכינוי 'סופות בנגב', על מנת לעקוף את הצנזורה הרוסית תוך שימוש בציטוט מנבואת ישעיהו על החורבן: "מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב (כ"א, א). ולציין בכך גם את העובדה שהתחוללו ב'נגב' דרום-מערב האימפריה הרוסית.
- ↑ במספר שיחות הרבי הזכיר זאת.
- ↑ זכרון לבני ישראל, פרק כה.
- ↑ ראו אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תתכח עמוד קט: "מטרת נסיעתי לארצות הברית לא הייתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות הייתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה"'י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'".
- ↑ המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיוון תרצ"ז (נדפס באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.
- ↑ שבסופו של דבר היו נשלחים לישיבת תומכי תמימים אוטוואצק
- ↑ במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
- ↑ לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.
- ↑ שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
- ↑ על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
- ↑ עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.
- ↑ בצורה נפרדת
- ↑ בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
- ↑ משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.
- ↑ שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.