תש"פ

שנת ה'תש"פ

ה'תשע"ד • ה'תשע"ה
ה'תשע"ו • ה'תשע"ז
ה'תשע"ח • ה'תשע"ט

ה'תש"פ

ה'תשפ"א • ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג • ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה • ה'תשפ"ו

ה'תש"פ (5780) ובקיצור תש"פ היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-30 בספטמבר 2019), והסתיימה ביום כ"ט באלול (18 בספטמבר 2020).

מניין השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים שני ושלישי, כסימן 'פתב"ג המלך'.
קביעות שנה זו היא בש"ה, היות והיא מתחילה ביום שני (ב), היא שלימה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום חמישי (ה).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.
זו שנה חמישית לשמיטה, ושנה 4 מתוך 19 במחזור העיבור ה-305.
בשנה זו מציינים 260 שנים להסתלקות הבעל שם טוב, בשנת תק"כ.
בשנה זו מציינים 275 שנים להולדת אדמו"ר הזקן, בשנת תק"ה.
בשנה זו מציינים 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בשנת תר"פ.
בשנה זו מציינים 140 שנים להולדת אדמו"ר הריי"צ, בשנת תר"מ.
בשנה זו מציינים 70 שנים להסתלקות אדמו"ר הריי"צ ולנשיאות אדמו"ר שליט"א, בשנת תש"י.
לאור הדרכות הרבי בשנת תש"כ, נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".
ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "תהא שנת פדות", כדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"^[1]; או לחילופין "פדותינו", כדברי רבי זושא מאניפולי בסוף הסכמתו לתניא^[2]. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו תהא שנת פלאות.
קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות הקורונה, התחזקה האחדות בקרב חסידי חב"ד והובל קמפיין בראשות הרב בערל לאזאר שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד.
כ"ב באדר - בית חיינו 770 נסגר לציבור ופסקה בו הפעילות הקהילתית למשך כחודשים וחצי, עקב פריצת נגיף ה'קורונה' והגבלות ההתקהלות.
ל' בסיוון - 770 נפתח לאחר למעלה משלושה חודשים שהיה סגור. תלמידי הקבוצה נכנסו מיד עם פתיחת הזאל הגדול בשמחה ובשירה.

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ו בתשרי - הרב אלעזר ליפש, מחסידי חב"ד בכפר חב"ד.
בכ"ט בתשרי - ר' אבי טאוב, איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי לברית המועצות לפני נפילת מסך הברזל, מעמודי התווך של ניידות חב"ד, מנהל שפע ימים ומקים בית הכנסת מרכז ממש בנתניה.
בג' בכסלו - הרב מרדכי דב אלטיין, זקן חסידי חב"ד, משלוחי אדמו"ר הריי"צ והרבי במספר מקומות בארצות הברית, חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ויו"ר ועד רבני ליובאוויטש.
בכ"ה טבת - הרב עוזיאל פלטין, היה ימאי, זכה להתקרב לרבי ואף היה במחיצתו מספר שנים, ומאנ"ש בירושלים.
בי"ג בשבט - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-770.
בג' באדר - הרב אברהם יעקב הרשקוביץ, מחנך ומנהל ברשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.
בי"ז בניסן - הרב שמואל חפר, סגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, יו"ר הועד למען שלימות העם ומנהל בית רבקה כפר חב"ד.
בכ' בניסן - הרב שלום חיים אשר כהנוב, מחסידי חב"ד בקראון הייטס, וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית.
בי"ד בסיוון - הרב שמואל גדליה בליז'ינסקי, מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.
בט"ז בתמוז - הרב אלחנן יעקובוביץ' מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד זכה לברכה לבנים מהרבי.
בי"ז בתמוז הרב ברוך אייזנברג מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.
בז' במנחם אב - הרב מרדכי ענתי, רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, בפלורידה.
בז' במנחם אב - הרב ישראל יוסף זלמנוב, מזקני אנ"ש בפתח תקווה.
בי"ז במנחם אב - הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ, מחבר ביאור התלמוד - תלמוד שטיינזלץ.
בל' במנחם אב - הרב נס כרמון, משלוחי הרבי בגדרה.
בל' במנחם אב - הרב זלמן נחמיה גולדברג, מחשובי הדיינים ועורך האנציקלופדיה התלמודית.

נגיף הקורונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נגיף ה"קורונה"

בחודש טבת-כסלו החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מסין, וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:

בכ"ה באדר - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' בפריז.
בכ"ז באדר - הרב יהודה יעקב רפסון, שליח הרבי בלידס, אנגליה.
בכ"ח באדר - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.
בכ"ט באדר - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.
בכ"ט באדר - הרב חיים יהודה חן, מוריסטון.
בי"ד ניסן - הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו האישי של הרבי.
בב' בניסן - הרב מנחם מרדכי ניסים, קראון הייטס.
בב' בניסן - ר' יוסף יצחק גרוסמן, בורו פארק.
בג' בניסן - הרב מרדכי גוראריה, רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.
בד' בניסן - ר' חיים צבי קוניקוב, מלמד מקראון הייטס, שהיה 'בעל קורא' של הרבי.
בד' בניסן - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.
בד' בניסן - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, שד"ר של ארגון צבאות השם העולמי, ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.
בה' בניסן - הרב גדליה קארף, ראש עזרת אחים ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.
בז' בניסן - הרב ישראל פרידמן, ראש ישיבת אהלי תורה, קראון הייטס.
בז' בניסן - הרב מרדכי חן, משפיע בקראון הייטס.
בח' בניסן - הרב אשר הבר, מחנך בקראון הייטס.
בח' בניסן - הרב זאב גרינוולד, מחנך מירושלים.
בט' בניסן - הרב אברהם אהרון רובשקין, בורו פארק.
בט"ז בניסן - הרב שלום איידלמן, שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.
בי"ח בניסן - ר' מרדכי קופמן, בופלו.
בי"ט בניסן - ר' מענדל דרייזין, איש חסד מקראון הייטס.
בי"ט בניסן - ר' אהרן יעקב קארף, קראון הייטס.
בכ"א בניסן - ר' גדליה שמלברג, קראון הייטס.
בכ"ב בניסן - הרב דן יואל ליווי מקראון הייטס, ראש מערכת הכשרות העולמית OK.
בל' בניסן - הרב בנימין וולף, שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.
בל' בניסן - הרב אהרן יעקב שוויי, מרא דאתרא וחבר בד"ץ קראון הייטס.
בה' באייר - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.
בי"ב מנחם אב - הרב יעקב ימיני, שליח הרבי לכפר סבא ומאנ"ש מנחלת הר חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי

הערות שוליים

↑ בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת 'פלאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת פדי', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר תהלים לגאולה באות פ' "פדות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).
↑ שם הכוונה הייתה לכך שתקנ"ו עולה בגימטרי' פדותינו