תהלים קי"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהלים קי"ד
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם

א: בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז

ב: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאל מַמְשְׁלוֹתָיו

ג: הַיָּם רָאָה וַיָּנס הַיַּרְדֵּן יִסּב לְאָחוֹר

ד: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־ צאן

ה: מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסּב לְאָחוֹר

ו: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־ צאן

ז: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקב

ח: הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם

תהלים קי"ד הוא המזמור ה-114 בספר תהלים.

פרק זה נכלל בתפילת הלל.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקי"ד ביום ההולדת ה-113, ועד ליום ההולדת ה-114.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור "בו מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות"[1], והוא מספר על הנס של קריעת ים סוף, שכל הימים שבעולם נבקעו, ה'ריקוד' של הר סיני שהזדעזע בשעת מתן תורה כשירדה עליו השכינה, בקיעת הירדן על ידי יהושע[2], והוצאת מים מהסלע על ידי משה רבינו[3].

כל פסוק במזמור, כופל את הענין במילים שונות.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הים ראה וינוס - חז"ל דורשים כי קריעת ים סוף אירעה בזכות ארונו של יוסף, ולמדו זאת בגזירה שווה מכך שגם אצל יוסף נאמר (בסיפור עם אשת פוטיפר) 'וינס', וגם בפסוק זה נאמר ראה הים 'וינס', והדיוק בלשון חז"ל שהיה זה בזכות 'עצמותיו' של יוסף, כלומר שהיה זה בזכות העצם והתוקף שלו[4].

בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בצאת ישראל ממצרים (ניגון)

בשנת תשע"ה לכבוד יום הולדתו ה-113 של הרבי, בחרה וועדת הניגונים ליובאוויטש מתוך למעלה מ-60 ניגונים, את הניגון בצאת ישראל ממצרים, שחובר על ידי ר' ישראל גרונבטר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד סג.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הסתרהמזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. כמו שכתוב 'היתה יהודה לקדשו', שנחשון משבט יהודה קפץ לתוך הים ובזכות זה נבקע הים.
  2. על פי פירוש המלב"ים על הפסוק.
  3. ראו דברים ח, טו.
  4. לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 85.
משובים קודמים
משוב על הערך