תהלים י"ד
תהלים י"ד
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב. ב: ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. ג: הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. ד: הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם ה' לֹא קָרָאוּ. ה: שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק. ו: עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי ה' מַחְסֵהוּ. ז: מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. |
תהילים י"ד הוא המזמור הארבע עשר בספר תהילים. מזמור זה הוא מזמור תלונה על הרשעים ועל המצב העגום של העם. המזמור נפתח במילים "למנצח לדוד".
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לגיל מצוות - יום הולדת ה-13, ועד ליום ההולדת ה-14.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
* פסוקים א'-ג': המשורר מעיד על המצב העגום והקשה שבעם ישראל.
* פסוקים ד'-ו': הרשעים יפחדו כשהם יגלו שה' מגן רק על הצדיקים.
* פסוק ז': המשורר נושא תפילה ומייחל למצב טוב יותר בעם ישראל.
רש"י מפרש, שבפרק זה "הרשעים", הכוונה על נבוכדנצר, ופרק נ"ג בתהילים (שמאוד דומה לפרקינו זה) מדבר על טיטוס.
ביאור הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
נאמר במדרש תהילים על הפסוק "מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל" ששני הפעמים כשנאמר "מי יתן" (בפרק זה, ובפרק נ"ג), הם כנגד שני הפעמים שנאמר "מי יתן" בספר דברים: "הרב אמר אחד, והתלמיד אמר אחד, הרב (הקב"ה) אמר "מי יתן והיה לבבכם זה להם"[1], והתלמיד (משה רבינו) אמר "ומי יתן עם כל ה' נביאים[2]", אבל דברי הרב ודברי התלמיד לא יתקיימו בעולם הזה אלא בעולם הבא, דברי הרב מנין, שנאמר "ונתתי לכם לב חדש"[3], דברי התלמיד מנין, שנאמר "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר"[4].
הרבי מבאר: ידוע שחידוש של ביאת המשיח הוא, ש"מעלה" ו"מטה" יתאחדו. לפני מתן תורה הייתה גזירה שלא היה קשר בין "מעלה" ל"מטה", אך לאחר מתן תורה הגזירה התבטלה, ו"עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה".
אבל אמיתית ושלימות החיבור בין "מעלה" ל"מטה" יהיה בזמן ביאת המשיח בב' ענינים: א'. לבו הגמשי של האדם יהיה "ליראה אותי... כל הימים", שה"מטה" יזדכך מחומריותו ויירא את ה' כל הימים - חיבור מלמטה למעלה. ב'. "ואשפוך רוחי על כל בשר" - מלמעלה ירד רוח ה' על נפשו וגופו של האדם - חיבור מלמעלה למטה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|