עיקרי האמונה
י"ג עיקרי הדת נתחברו על ידי הרמב"ם ומופיעים בהקדמתו למסכת סנהדרין. י"ג עיקרים אלו הם אלו הכוללים את כל התורה כולה, ומי שלא מאמין באחד מהם הוא אפיקורוס.
כיום יש נוהגים לומר את הי"ג עיקרים בנוסח לאחר סדר התפילה, ויש המקפידים לאמרו בכל יום. לא ידוע מי חיבר נוסח זה, אך הוא לא נתחבר על ידי הרמב"ם, והרבי היה מדגיש זאת לעיתים קרובות.
למנהג חב"ד אין אומרים העיקרים בדיבור אלא במחשבה.
אני מאמין בביאת המשיח
באגרות קודש מהרבי, להרא"ד העכט יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, כותב הרבי[1]:
- "מה שכותב שהרמב"ם אומר אני מאמין בביאת המשיח וכו' בכל יום שיבוא. הנה, לעת עתה לא מצאתיו ברמב"ם לא בפירוש המשניות (פ' חלק) ולא ביד (הלכות תשובה פ"ג ה"ו. פ"ט ה"ב וסוף הלכות מלכים) - אלא שכן הוא בנוסח הסדורים."
הרבי לא היה גורס את ההוספה "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
הוספות לאני מאמין
בהוספות שהוספו בסידור של חסידות ביאלא - לוגנו, הוספו הוספות בנוסח האני מאמין כביכול בשם רבי יחיאל יהושע מביאלא[2] בנימוק שהתנה היא תקנה מיוחדת לרגל דורות עקבתא דמשיחא, הרב משה יהודה לייב לנדא יצא על כך במחאה נמרצת וכתב:
- נדהמתי לראות על שליחות יד שעושים בנוסחאות, להוסיף בסדר נוסח האני מאמין "לרגלי עקבתא דמשיחא". כולנו מאמינים בני מאמינים, בזוהר הקדוש, ברזי האריז"ל ובתורת הבעל שם טוב, אך להוסיף בנוסחאות מקובלות הוא בגדר חוצפא יסגי בעקבתא דמשיחא, והדבר צריך תיקון. ועל זה באתי על החתום משה יהודא לייב לנדא[3].