חסידות סאטמר

רבי משה טייטלבוים

חסידות סאטמאר היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שברומניה. מייסדה היה הרב יואל טייטלבוים ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב משה טייטלבוים, ששימש גם כנשיא העדה החרדית. לאחר פטירתו בשנת תשס"ו התפצלה החצר בין שני בניו, הרב אהרן טייטלבוים והרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם בוויליאמסבורג. חסידי סאטמר גרים גם בארץ ישראל, בעיקר בירושלים ובבני ברק (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

הקשר עם חסידות חב"ד

בעת פרשיית יוסלה שוחמכר שרר קשר בין חצר סאטמר לליובאוויטש כשבהוראת האדמו"ר מסאטמר נשלחה משלחת להתייעץ בנושא עם הרבי.

הרב משה טייטלבוים, ה"ברך משה", היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין.

המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש".

הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.

בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל.

מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד

שער שבועון כפר חב"ד (גיליון 110) בו מדווח על הרב פנחס קארף והרב מנחם מענדל וכטר (אלול תשמ"ג)

בתקופת מבצע אנטבה גברו החיכוכים שבין חסידות חב"ד וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.

תמונה שהתפרסמה בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל, בה נראים שני התמימים ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של טנק המבצעים שנהרס

כמה פעמים בחורף תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ע"י בריוני סאטמר.

בחודש שבט תשל"ז הגיעו חסידי סאטמר לאוהל ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: "אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...".הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות . הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.

ביום טוב שביעי של פסח תשל"ז תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג בתהלוכה. בהתוועדות אחרון של פסח שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק שקראו בתורה באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום התורה והמצוות וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח תשל"ח שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב זלמן שמעון דבורקין פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום פיקוח נפש ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.

בט"ו סיון ערש"ק פרשת בהעלותך תשמ"ג הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא בויליאמסבורג הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב אברהם מענדל וכטר, חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, זקנו ופיאותיו נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר בגדים כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי מאסר אדמו"ר הריי"צ - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין היבסקים שאסרו וחקרו את הרבי הריי"צ, לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה.

באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: "- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'".

כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת תשמ"ה, בעקבות דברי זלזול וליצנות שנכתבו בעיתון "דער איד" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד הרמב"ם היומי, מים אחרונים ונצחיות תורת החסידות והפצתה, הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום ביטול תורה, מושב לצים וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".

בשנת תשע"ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, ומספר בחורים חב"דים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה^{[דרוש מקור]}.

באדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

בכסלו תשע"ט החרימו ראשי מוסדות סאטמר בלונדון את אירועי התוועדוית י"ט כסלו הנערכות בלונדון ואת המשפיע הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון.

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, הינם ידידי חב"ד. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר. כך גם ישנם חסידי סאטמר הלומדים את ספרי חסידות חב"ד ומשתתפים בהתוועדויות חסידית, בין היתר באמצעות היכל מנחם וארגון לימוד התניא.

רבי אהרן טייטלבוים

בפגישה עם שלוחים של הרבי

רבי אהרן טייטלבוים הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה וכראש ישיבות סאטמר שבה.

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש בחודש אייר בשנת תשס"ח עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא גאולה ומשיח. בשנת תשס"ט, בעקבות הפיגוע בבית חב"ד מומבאי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא "בית חב"ד הוא מקום קדוש" ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם.

במהלך ראיון למגזין חג הפסח של עיתון משפחה דיבר על קירוב רחוקים ועל הסכנה הטמונה למקרב, במהלך הדברים התבטא: ""חסידות ליובאוויטש ואחרים פיתחו גישות לקירוב"".

בתמוז תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים. משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים אהרון יעקב שווי, יהודה לייב גרונר, יונתן דננבוים, ישראל רובין, זאב זלנקו, חנינא שפערלין, ואליהו סלאווין באו לנחמו.

בטבת תשע"א ביקר בבית חב"ד של הרב יונתן דננבוים ונשא דברים בשבחו של אדמו"ר הזקן.

בטבת תשע"ב ביקר בבית חב"ד של הרב יונתן דננבוים ושהה במקום.

בעת מאסרו של הרב שלום מרדכי רובשקין פעלו עסקני חצרו לשחרורו, הם הקימו את הארגון 'כלל ישראל לטובת רובשקין' ומימנו את הוצאות המשפט ושכר עורכי הדין, לאחר שהשתחרר ביקר בבית הרב טייטלבוים יחד עם העסקנים החב"דיים והודה לו על כך. באב תשע"ו ביקר בתומכי תמימים פוסטוויל, במהלך הביקור הביע את התפעלותו מהלימוד בישיבה, הוא אף סירב לדבר בפני התלמידים מחשש לגרימת ביטול תורה, הרב טייטלבוים שוחח עם הרבנים אליהו בן שמעון ויוסף גרליצקי מנהלי הישיבה אודות הישיבה וסדרי לימודיה.

בשבט תשע"ח קיבל בבית החורף שלו את הרב ראובן גולדשטיין שליח הרבי בבקופרטינו שבקליפורניה, הרב גולדשטיין הציג בפני הרב טייטלבוים את תערכת התיירות 'עד להיסטוריה', הרב טייטלבוים הזדהה עם עמדת אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין חסיד ליובאוויטש אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, צאצא לאדמו"ר הזקן)".

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

ערך מורחב – יקותיאל יהודה טייטלבוים

קישורים חיצוניים

• תגית סאטמר
• האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן
• האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די
• האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן
• האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין
• חב"ד אינפו, האדמו"ר מהר"א מסאטמר עוסק ב"מבצע תפילין" בבית חב"ד בפאלם ספרינג, באתר  י׳ בשבט ה׳תשע״ז
• שלום יעקב חזן, המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש

ראו גם

• יואל טייטלבוים
• ויליאמסבורג

לקריאה נוספת

• הרב מאיר זאייאנץ, חיים של ברכה, פרק חמישה עשר: קשריי עם סאטמר (עמ' 203 ואילך).

• בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו ופועלו של הרב שניאור זלמן גורארי', פרק תשיעי: ידא אריכתא (מעמ' 268 ואילך).

הערות שוליים

הקודם: -האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר

אדמו"רי סאטמר ?

הבא: -