תפילת נעילה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־19:10, 5 ביוני 2024 מאת ב. שורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' זלמן קליינמן
"לשנה הבאה בירושלים"

תפילת נעילה היא התפילה החמישית הנאמרת לקראת סיום יום הכיפורים. בתפילה זו מתגלית ה"יחידה שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמת היהודי. על שם תפילה זו נקרא יום הכיפורים כולו "יום שנתחייב בחמש תפילות" וכולו קשור לבחינת ה"יחידה שבנפש".

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי התעניות הקבועים בלוח השנה היהודי אין מתפללים תפילת נעילה. אך בעבר, בתעניות ציבור שהיו נקבעות בזמן בצורת או בנסיבות אחרות, נהוג היה להתפלל תפילת נעילה. כיום לא נהוג לערוך תעניות ציבור מסוג זה, ועל כן תפילת נעילה נאמרת רק ביום הכיפורים.

שם התפילה ומהותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם התפילה נעילה הוא משום שמתפללים אותה לעת ערב, לאחר תפילת מנחה, כשהשמש כבר עומדת במערב סמוך לשקיעתה. בשעה זו של היום היו נועלים את שערי ההיכל בבית המקדש, ובאופן סמלי, בזמן הזה ננעלים שערי השמים, כך שזו ההזדמנות האחרונה לעשות תשובה.

הסבר נוסף לשם נעילה הוא כי בשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל. בזמן זה עם ישראל נמצאים לבד יחד עם ה' בהיכלו. ברגעים האלו אף אחד לא יכול לקטרג על עם ישראל וה' מקבל את כל התפילות והבקשות.

בתורת הסוד ובחסידות מוסבר שבתפילת נעילה מתגלית דרגת יחידה שבנפש; בנשמה יש חמישה רבדים, החלק הכי גבוה הוא ה"יחידה שבנפש", שהיא בעצם נקודת החיבור של יהודי עם אלוקים. פעם אחת בשנה, ביום כיפור, מתגלה החיבור העצמי הזה בין עם ישראל לאביהם שבשמים – וזה קורה בתפילת נעילה, שהיא התפילה החמישית כנגד הדרגה החמישית - יחידה.

בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה[1].

אדמו"ר הרש"ב אמר[2], שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמייים ומכל שכן רוחניים".

סדר התפילה ומנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת נעילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן תפילת נעילה מתחיל כשהחמה בראש האילנות, כלומר קרוב לתחילת שקיעת החמה[3]. לפני אמירת 'אשרי' פותחין את ארון הקודש, והוא נשאר פתוח עד אחרי תקיעת השופר שבסיום התפילה[4].

אומרים אשרי ובא לציון, (שלא אמרום במנחה) ולאחר מכן הש"ץ אומר חצי קדיש. בקדיש זה וכן בקדיש תתקבל שבסיום התפילה, אומרים "לעילא ולעילא מכל ברכתא". לאחר מכן הקהל מתפלל את תפילה העמידה. בתפילת נעילה אומרים "חתמנו" (במקום "כתבנו"), "וחתום" (במקום "וכתוב"), "ניזכר ונחתם" (במקום "ניזכר ונכתב"). אין אומרים "על חטא" בתפילת נעילה. לאחר מכן מתחיל השליח ציבור את חזרת התפילה בצירוף פיוטים וקטעים מיוחדים בקול.

אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום[5].

בתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ץ את הקטע "אתה הבדלת אנוש מראש" בו מופיע הפסוק "שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". על פסוק זה יש ניגון מיוחד שהיה נשמע מאדמו"ר המהר"ש.

אדמו"ר הרש"ב נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה[6]. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול[7]. אומרים 'אבינו מלכנו', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".

שמע ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "ה' הוא האלוקים" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה הייתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה[8].

אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"אחת בשנה" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, ביטול במציאות מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה[9].

המארש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון בסיום תפילת נעילה על הכיסא, עד תשמ"א
הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון על גרם המדרגות, תשמ"ב ואילך. ציור: יחיאל אופנר

באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', בכמה קהילות מנגנים את 'מארש נפוליאון'[10] וכן הוא המנהג בחב"ד כפי שהובא בספר המנהגים[11].

מחזה מיוחד היה לראות את הרבי מנופף בידיו בעידוד ה"מארש" (עד שנת תשמ"א היה עולה על כסאו, בשנים שלאחר מכן, התקינו לשם כך גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו).

התקיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת "תקיעה גדולה". בטעם התקיעה נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב[12].

מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - 770 אצל הרבי, שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים[13]. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.

לאחר התקיעה אומרים: "לשנה הבאה בירושלים". בחלק מהשנים הרבי היה אומר הכרזה זו על גבי המדרגות שהציבו על בימתו למארש, ולאחריה עוד ממשיך היה לעודד את שירת המארש עד רדתו אל הסטנדר.

לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהלים האחרונים של ספר התהלים אשר קבלה מהבעל שם טוב שקיבל מאת מורו הידוע לאומרם.

ערבית במוצאי יום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"[14]. את תפילת ערבית מתפללים בקיטל וטלית, אבל בכובע, והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ההבדלה את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת[15]. אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו.

במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת[16]. אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן[17].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154
  2. סה"ש תורת-שלום עמ' 35
  3. שו"ע אדה"ז סי' תרכ"ג ס"ב, וכן בכמה פרטים להלן
  4. ספר המנהגים עמ' 64. לוח כולל-חב"ד
  5. ספר המנהגים עמ' 59, וכן בכמה פרטים להלן
  6. שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט, א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'
  7. ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ
  8. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י
  9. ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35
  10. ספר-השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83
  11. "מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה"
  12. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, יב
  13. אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן
  14. אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה
  15. שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)
  16. סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")
  17. לוח כולל חב"ד