אחיה השילוני
אחיה השילוני (נקרא על שם עיר מגוריו שילה) היה נביא בן לשבט לוי[1][2] בזמנו של שלמה המלך, תלמידו של עמרם (אביו של משה רבנו) ורבו של אליהו[1].
בשלשלת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מיוצאי מצרים, מורם של דוד המלך ואליהו הנביא[1], נביא בימי שלמה, ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת הרמב"ם[3], אך הראב"ד חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.
ירבעם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש מלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם.
הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל מיום הולדתו העשרים ושש בח"י אלול תפ"ד, והורה לו להתגלות עשר שנים לאחר מכן בשנת תצ"ד[4].
מכונה בספר "שבחי הבעש"ט" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי יעקב יוסף מפולנאה בספרו תולדות יעקב יוסף.
בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "חיה יחידה".
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 מסכת בבא בתרא דף קכ"א עמוד א'
- ↑ מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רש"י במסכת בבא בתרא שם)
- ↑ על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, ראה כך בארוכה בסדר הדורות בערכו.
- ↑ לוח היום יום, י"ח אלול