לדלג לתוכן

ירבעם בן נבט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

ירבעם בן נבט היה המלך הראשון של ממלכת ישראל.

ירבעם מרד בשושלת בית דוד ופיצל את עם ישראל ל"ממלכת ישראל", שכללה את עשרת השבטים, ו"מממלכת יהודה", שכללה את השבטים יהודה ובנימין. בדברי חז"ל מוצג ירבעם כסמל לאדם רשע, ונמנה על אחד מהאנשים שאין להם חלק לעולם הבא.

סיפורו של ירבעם במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

המרידה בימי שלמה המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד בימיו של שלמה המלך ניסה ירבעם למרוד בו, בערבות סגירת המילוא בידי שלמה[1]. לאחר המרידה פגש ירבעם את הנביא אחיה השילוני שניבא לו שהקדוש ברוך הוא עתיד לקרוע את מלכות ישראל מיד בנו של שלמה, וישאיר לו רק שבט אחד, ואילו עשרה שבטים יינתנו בידיו של ירבעם.

בעקבות הדברים נמלט ירבעם למצרים, ושהה שם עד מותו של שלמה המלך.

חלוקת הממלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי מות שלמה הלך בנו רחבעם למעמד הכתרתו בשכם. בינתיים שלחו אנשים מישראל וקראו לירבעם, שחזר ממצרים. ירבעם וכל ישראל ביקשו מרחבעם להפחית את העבודה והעול שהיו בימי שלמה. זקני רחבעם יעצו לו לשמוע לעם, אך הילדים שגדלו עמו הציעו לו להכריז שהוא יכביד את העול, ורחבעם שמע לעצתם. בעקבות כך פרץ מרד בעם, ובו נרגם אדרם, השר הממונה על המס, ורחבעם הצליח לנוס לירושלים. שבטי יהודה ובנימין נותרו נאמנים לשושלת בית דוד, אך על עשרת השבטים האחרים מלך ירבעם.

ירבעם מלך עשרים ושתים שנה. הוא התחיל את ממלכותו בבנין: הוא בנה את שכם וישב בה, ולאחר מכן יצא ממנה ובנה את פנואל. בהמשך מוזכר שהוא ישב בתרצה.

חטאי ירבעם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך חשש שישראל יעלו לרגל ובעקבות זאת ישובו לבית דוד, יצר ירבעם "תחליף" לירושלים: הוא בנה שני עגלי זהב והציב אותם בבית אל ובדן, מינה כהנים משבטים שונים ובדה מליבו חג בט"ו לחודש השמיני (חודש אחרי סוכות). בנוסף, הוא העמיד שומרים שלא יתנו לאנשים לעבור ליהודה ולעלות לרגל[2].

כאשר עלה ירבעם להקטיר על המזבח שבנה בבית אל בחג שהמציא, הגיע לבית אל איש אלהים מיהודה שניבא נבואת פורענות על המזבח, ונתן סימן: המזבח יקרע והדשן ישפך. המלך הצביע על הנביא ואמר: "תפסוהו", וידו יבשה - והמזבח נקרע כדבר הנביא. לבקשת ירבעם התפלל עליו איש האלהים וידו נרפאה.

אחר הדברים האלה חלה אביה בן ירבעם, וירבעם ציוה על אשתו להתחפש, לקחת בידה מתנות, וללכת לאחיה השילוני - והוא יאמר לה מה יהיה עם הנער. לפני שהגיעה לאחיה, הודיע לו ה' שאשת ירבעם תבוא בקרוב, וכשנכנסה קרא לה אחיה – שכבר היה עיוור – והודיע לה שנגזרה גזירה קשה על בית ירבעם: בגלל חטאי ירבעם, שעשה אלהים אחרים ומסכות, לא ישאר איש מצאצאיו. אביה החולה ימות, אמר הנביא, וכל ישראל יספדו לו – והוא יהיה היחיד מבית ירבעם שיזכה לקבורה מכובדת. עוד בישר הנביא שה' יעניש את כל ישראל כתוצאה מחטאי ירבעם, עד שיגלה אותם מאדמתם.

אשת ירבעם שבה לתרצה וגילתה שבנה כבר מת, כדברי אחיה.

אחרי מות ירבעם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מות ירבעם, בשנתו השניה של אסא מלך יהודה, מלך נדב בנו על ישראל במשך שנתיים. הוא הלך בדרכי אביו ועשה הרע בעיני ה'. בשנתו השניה, בזמן שצר על גבתון, אחת מערי פלשתים, מרד בו בעשא בן אחיה, הרג אותו ומלך תחתיו. לאחר שהתחיל למלוך הרג בעשא את כל בית ירבעם, ובכך קיים את נבואתו של אחיה.

דמותו של ירבעם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדברי חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא[3] נדרש שמו: ירבעם - שריבע עם. [רש"י: שריבץ את ישראל והשפילם] דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בעם. דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט - בן שניבט ולא ראה. עוד אומרים עליו שהיתה בו גסות רוח וגאווה, ודורשים את הפסוק "חבר הוא לאיש משחית" - חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית ישראל לאביהם שבשמים.

ובהמשך הגמרא אומר רבי אבא: "...שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, אמר לו, מי בראש? - בן ישי בראש - אי הכי לא בעינא [אם כך איני רוצה]".

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ירבעם כתוב[4] שהיה תלמיד חכם עצום, והפסוק "והוא מתכסה בשלמה חדשה" מרמז שכשם ששלמה חדשה אין בה דופי, כך תורתו של ירבעם אין בה דופי (ומדייק אדמו"ר הצמח צדק מהלשון "שלמה" שעסקו בפנימיות התורה[5]), והמשך הפסוק "ושניהם לבד בשדה" מרמז שכל תלמיד חכם היה בפניהם כעשבי השדה, ועד כדי כך היתה גבוה מעלתו שהיה קרוב לרוח הקודש.

ובכל הנ"ל יובן ויבואר מ"ש בלקוטי הש"ס מהאר"י ז"ל בביאור מארז"ל בחלק (דק"ב סע"א) שתפשו הקב"ה לירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך כו' א"ל מי בראש א"ל בן ישי בראש א"ל אי הכי לא בעינא. שהוא ממש הענין הנ"ל שהקב"ה רצה שירבעם יחזור בתשובה ואז יאיר בו מבחי' ומדרגת יוסף בחי' עץ אפרים כו'. וזהו אני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע שיהי' מאיר בהם א"ס ב"ה בהאר' רבה. וזהו אנ"י כו' א"ל מי בראש כי הוא רצה כמו שהיה עכשיו שבחינת ומדרגת יוסף הוא למעלה מבחי' יהודה לכך רצה הוא להיות בראש לגבי דוד אבל הקב"ה אמר לו שלע"ל יתעלה יהודה לכן בן ישי בראש כו' א"ל אי הכי לא בעינא שלא היה בו בחי' בטול ושפלות זה. וזשארז"ל גסות הרוח שבירבעם טרדתו כו'

תורה אור

אדמו"ר הצמח צדק מסביר [6] שבגלל שהיה לו גסות הרוח נפל עד כדי כך ממדריגתו הגבוהה, כי בלי גסות הרוח לא יכל לדלג מהקדושה בה היה שרוי לתכלית הטומאה, אך על ידי גסות הרוח ניתן לדלג על כל המדרגות וכך נפל מדרגתו.

בנוגע לעגלים שעשה ירבעם מבואר שהן זו"נ דקליפה, ועל ידם רצה למנוע את השפע של זו"נ דקדושה[7].

בעולם הבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל מכלילים את ירבעם ברשימת שלושת המלכים שאין להם חלק לעולם הבא[8]. אך בירושלמי מובא[9] שלמרות מה שנאמר שאין לו חלק לעולם הבא, לאחרי שעברו שנים רבות ממותו נעשתה בו מידת הדין ונשרף גופו, ובצירוף עם זכות הארץ יקום גם הוא לתחיה. הרבי מבאר[10] שאין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, אלא כוונת הבבלי היא לגופו של ירבעם, ובירושלמי מדובר בנשמתו, שתקום בגוף אחר.

הערות שוליים

  1. מלכים א, יא, כז.
  2. תענית ל ע"ב.
  3. סנהדרין קא ע"ב.
  4. תלמוד בבלי סנהדרין קב ע"א.
  5. אור התורה נ"ך ע' סח.
  6. אור התורה דרושים לפסח ע' תמא-ב; ע' תשעה-ו.
  7. זוהר חלק ב' סוך פרשת תשא דף קצג ע"ב, ובפירוש מקדש מלך דף קנ.
  8. סנהדרין צ ע"א.
  9. כלאים פ"ט ה"ג.
  10. אג"ק ח"א אגרת פה הערה 5.