חב"דפדיה:פארבריינגען

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:אידישעפדיה

משתתפים קבועים

  • חסיד - יוזם (כ"א תמוז תשס"ח 10:25) - בכל בקשה ניתן לפנות אלי.
  • חיים נהר - בעיקר קריאה ועזרה טכנית
  • שלום - מתועד...
תיבת ארכיון

כיתוב תמונה

תמוז ס"ח - טבת תש"ע




התוועדות ענקית לכבוד סעודת משיח

הבהרה: ה"דיון" והחתימות הינן לשם המחשה בלבד ונכתבו כולם ע"י משתמש:שלום.

הקדמה: היות ויש כמה משתתפים חשובים שנמים כעת את שנתם, והיות ואיני יכול לחכות עד שיתעוררו, שהרי אז כבר לא יהיה הזמן של סעודת משיח, אפעל בשיטה התורתית:

יש דין של "זיכוי" או "זכיה" המבואר בפרק שני דמסכת קידושין והוא:

שמלבד דין שליח, שהוא כידוע לכל כאשר אדם ממנה שליח אדם אחר שיעשה בשבילו דבר, ישנו דין נוסף של זיכוי, שאינו דין מדיני שליחות, אבל עובד באופן דומה לשליחות, ויסודו: כאשר אדם יודע על פעולה מסוימת שחבירו חפץ בה, יכול הוא לזכות לו את הפעול ולהעשות שליח עבורו, וזאת גם ללא מינוי.

גם כאן: מכיון שברור לי, כי משתמש:חסיד ומשתמש:חיים נהר רוצים להשתתף בהתוועדות, אזכה עבורם את ההשתתפות, ואף אחתום בשמם במהלך התוועדות זו, אם כי ההני מגלה דעת כי מכיון שאין זו אלא זיכוי, יתכן שאין זו מה שבאמת רצו לומר, לכן אין לייחס את הדברים להם. שלום

התוועדות מתחילה

הרבי מבאר כי באחרון של פסח מתגלת הארת המשיח ש"יכוף את כל ישראל", והארה זו היא בפועל ממש בכל שנה ושנה.

ומעניין כי יש מנהגים חלוקים בענין. יש העורכים את הסעודה באחרון של פסח עצמו, ויש העורכים את הסעודה במוצאי החג.

שמעתי טעם מעניין לאלו העורכים את הסעודה במוצאי החג: מכיון שמשיח יבוא במוצאי פסח, וממילא ליל הסדר הראשון יהיה במוצאי שביעי של פסח וזו היא סעודת משיח שאנו עורכים.

מישהו שמע? שלום

לא שמעתי. חיים נהר.

טוב, בכל אופן צריך לדעת מה עלינו לעשות למעשה מכח הארה זו.

יתכן לומר, שאכן מכיון שזו הארת משיח, אין עלינו לעשות כלום, כי הרי זו הארת משיח עצמו, ש"יכוף את כל ישראל", וזו אתערותא דלעילא. חסיד.
מישהו מכיר את הניגון לר' טוביה בלקין? למה אין קישור?
טוב אז נשיר את ניגון הופ קוזק הנהוג לשיר בסעודת משיח. מישהו יודע האם יש כמה נוסחאות לשיר? שלום.
נדמה לי, שיש רק גירסא אחת. חסיד.
והא ראיה שבערך על זה לא מוזכר שני הגירסאות. חיים נהר.
מישהו יודע אולי מה המקור למילה "משיח"? ידוע לי כי זה מוזכר בתורה בקשר לכהן גדול המשוח בשמן המשחה, ועכשיו חשבתי שאולי הפשט כך:
ידוע שמלך צריך משיחה, אבל מלך ממלכי בית דוד אינו צריך משיחה, מפני שזה עובר בירושה. אבל כאשר יש מחלוקת צריך משיחה להודיע מלכותו נגד הקמים וחולקי עליו.
אם כן, יתכן שמלך המשיח, מכיון שבפרט זה של מלכותו כמלך המשיח, לא יהיה ידוע בבירור מי הוא, ואף יש כאלו אשר חרפו עקבות משיחך, לכן צריך המשיח משיחה בשמן המשחה וזהו שמו משיח.
אבל מי ימשח אותו? שלום.
מסתמא אליהו הנביא, שהרי המשיחה נעשית על פי נבואה, וכמו שאול הנביא שנמשח על ידי שמואל הנביא, ודוד המלך. חסיד.
אבל השאלה היא אם אליהו הנביא יבוא בכלל לפני ביאת משיח, דבר שהרמב"ם עצמו מסתפק בזה, ואומר כי אין הדבר ברור מכיון שאין קבלה בכך.

מדברים ממשיח...

מעניין גם שהרמב"ם מסיים שאין כל דברים אלו מעיקרי האמונה, ואין מצווה לחקור ולברר יותר מדי מה יהיה, וכשיהיה יהיה... שלום.
יתכן שדווקא מהלכות לימוד התורה וכיו"ב אין זה מצווה, אבל כדי לחזק האמונה בביאת משיחנו אין לך מצווה גדולה מזו. חסיד.
נכון, כי כאשר מדברים על משיח אין הוא משתכח מן הלב ומצפים לביאתו.
וכמעשה מאדמו"ר הריי"צ. כאשר סיפר לו חתנו הרבי שאומרים שהוא משיח, הגיב הריי"צ: העיקר שמדברים ממשיח... (מובא בערך הקריאה והקדושה). שלום.
אבל יש להעיר שוודאי גם מהלכות לימוד התורה זה מצווה לדבר ממשיח, שהרי יש נ"מ הלכה למעשה המובא בגמרא עירובין מג. בנוגע למי שאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אם מותר לשתות מים, ובגמרא שם נאמר שמותר לו לשתות יין רק בשבת, מכיון שאין אליהו בא בערב שבת כדי שלא להפריע לישראל ממהכנות, ממילא אין משיח בא בשבת, שהרי אליהו הנביא חייב לבוא יום אחד לפני ביאת משיח.
אבל לפלא שהרמב"ם כותב שזה דין ספק, ואין ברור אם המשיח אכן לא יבוא בשבת, וכן כתב הרמב"ם הן בהלכות נזירות והן בהלכות מלכים, וצ"ע מנין לו להרמב"ם להסתפק בדבר שהוא פשטות הגמרא. משתמש:החפץ בעילום שמו.
עכשיו נפל בדעתי, מה שבגנרא סנהדרין מובא שם בכמה אמוראים שכל אחד אמרו תלמידיו עליו שרבם משיח, ותלמידיו דבי שליא אמו הפסוק של שילוה שמו, ותלמידי רבי ינאי אמרו הפסוק של ינון שמו, וכו' ומכך שהגמרא אומרת זאת מוכח שיש ענין לומר על הרבי שלו שהוא משיח, ולכאורה מה הענין בזה?
ויש לומר, שהוא דין בהלכות הציפיה למשיח, כאשר רוצים שענין הציפיה למשיח יהיה מוחשי ויצפו לו באמת, צריך לומר שהרבי הוא משיח, וממילא ענין הציפיה יהיה מוחשי. שלום
מה באמת הענין של ציפיה למשיח? זה סימן או סיבה? כלומר: זה סימן שמאמינים באמת ובתמים למשיח, או שזה סיבה, כלומר שזה מצווה לעצמה? למדן
בפשטות היה צריך לומר כהאפשרות הראשונה. שלום
חשבתי, שאפשר שזה גם מצווה וענין לכשעצמו, שאדם מזוכך הרוצה באמת לראות במלכות ה' ובבנין בית תפארתו מחכה תמיד לביאת המשיח. משתמש:החפץ בעילום שמו.

למה חב"דפדיה היתה סגורה היום עד השעה 11?

מכיון שהיום הוא התגלות בחינת משיח, על כן גם ההנהגה בעולם הוא בבחינת ימות המשיח, ועל כן גם המערכת שסוגרת את האינטרנט בימים טובים עבדה על שעה 11 בלילה ונעלה כל אפשרות להכנס לאתרי חבד אינפו ופדיה, מכיון שהרי הוא יום טוב של משיח.. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 06:57, 7 באפריל 2010 (UTC)

ניגון הופ קוזק - לסיום ההתוועדות

התוועדות כ"ד ניסן ה'פרצת

לרגל יום זה, הסתלקות רשז"מ שניאורסון דוד אדמו"ר הריי"צ, כ"ד ניסן תרכ"ו (מכתביו פורסם בספר 'בתוך רבים אהללנו'), אני מתחיל בהתוועדות, וכולם מוזמנים! לחיים. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

ראיתי היום בספר דרך מצוותיך מאדמו"ר האמצעי שכותב, כי על האדם הבינוני להתמרמר בנפשו על עוצם הצער והחושך שיש לנפשו הבהמית על עיסוקה בצורכיו הגשמיים, דבר שהוא נגד החכמה וההגיון, שהרי כולא קמיה כלא חשיב, וראוי לדבק בו וכל דבר אחר הוא בטל ואוילי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:20, 8 באפריל 2010 (UTC)

אתה מתכוון לספרו של הצמח צדק, מסתמא. אכן, בחסידות מופיעים הרבה פעמים דברים כאלו. מי שמרחיב בזה מאד זה ר' אהרן מסטרשלה בספרו 'עבודת הבינונים' או משהו דומה. (אגב: ברשימות הרב"ש מסופר כי כאשר ראה אדמו"ר הרש"ב את הרב"ש לומד בא' מספריו אמר לו בבדיחות: "נהיית סטראשלער"??..). בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

ויש להוסיף, דהנה איתא מרבותינו נשיאנו, שיש שני מיני תענוגים בעבודת השם. האחד נקרא כסף שהוא התענוג שעל ידי ההתשוקקות לאלוקות, והשני נקרא זהב שהוא ביטול גמור והתכללות באלוקות (נדמה לי שזה מופיע בערך נשמה יתירה). ולפי זה יש לומר שבמרירות יש תענוג עצום של כסף.

והנה בדרך מצוותיך כתב שמרירות שייך בעיקר לבינונים, ולא לצדיקים שאין להם כל כך סיבה להיות במרירות כי אינם עוברים עבירות.

נמצא שיש כאן תענוג מיוחד שהוא רק לבינונים.

ולהוסיף מה שכתה אדה"ז בספר הץניא, שיש תענוג מיוחד לשכינה הקדושה מעבודת הבינונים, כאשר יש התגברות הקליפה, ובעודה בתוקפה אתכפיא סטרא אחרא לתתא. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:39, 8 באפריל 2010 (UTC)

מקובלנו בשם חסידי אדמו"ר המהר"ש: "בפי חסידים שגור 'הלוואי בינוני'. אין זה רק משום שאפי' בינוני הוא מעלה נשגבה, או שהוא המדריגה היחידה שאפשר להגיע אלי' לבנאדם מן השורה, לא!! הפשט הוא, שהתענוג המיוחד שיש לשכינה הק' מעבודת הבינונים - עולה על התענוג מעבודתם של צדיקים". לחיים לחיים! הלוואי בנוני, לכתחילה בינוני!, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

זהו חידוש עצום! זה מודפ באיזהו שמקום, או שזה בגדר הלכה למשה מסיני? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:49, 8 באפריל 2010 (UTC)

אכן, זה מבהיל. זהו מפי השמועה בלבד, לא ממשפיע נודע, אבל מידיד שיש לו קאך בדיוק בסיפורים וכו', וממילא אני סומך עליו...בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

נשיר את ניגון הבינוני? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:53, 8 באפריל 2010 (UTC)