מזמור לתודה

א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. ב עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. ג דְּעוּ-- כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ-- עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה--חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. ה כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

תהילים, פרק ק'

מזמור לתודה הוא קטע בתפילה[1] הנאמר אחרי ברוך שאמר. המזמור הוא חלק מפסוקי דזמרה.

מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהילים. המזמור נקרא "מזמור לתודה" ע"ש כך שבזמן הקרבת קרבן תודה היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה.

בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה[2].

עניינו

בחסידות מבואר מקורו של מזמור לתודה הוא באור אין סוף דעולם היצירה[3].

אדמו"ר האמצעי שואל[4] מדוע מקורו של מזמור לתודה הוא דווקא באור אין סוף של עולם היצירה? ומקדים לומר שמזמור לתודה נאמר בהקשר לקרבן תודה, והודאה, שעליה מביאים את הקורבן מקורה באור אין סוף.

ומסביר שהודאה מקורה באור אין סוף מכיון שהודאה נאמרת על נס שאירה לאדם ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא וגילוי שם הוי' בשם אלקים, ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי אור אין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה שנאמרת על הנס שהוא גילוי אור אין סוף בעולם המוגבל מקורה באור אין סוף.

כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה הלכה[5], ושואל ע"כ אדמו"ר המהר"ש[6]

הערות שוליים

  1. מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהילים
  2. שו"ע אורח חיים
  3. ראה בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי
  4. ראה ספר פירוש המילות, צ, ד
  5. פירוש המילות, קמא. תורת שמואל, תרל"ט ח"ב
  6. תורת שמואל