תנש"א

תנש"א (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמשים ואחד לבריאת העולם, והרביעית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא הכ"ז, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא מעוברת), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

הרבי קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים במדרש אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בה", באירועי מלחמת המפרץ שבאותה שנה. כמו כן ראשי התיבות של השנה הינם "תהא שנת אראנו נפלאות". הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה.

אירועים

• בהתוועדות שבת נח א' חשון הרבי מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש יחוד ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.

• במוצאי כ"ף מרחשון מחלק הרבי "קונטרס עץ חיים" לכל אחד ואחת בצירוף דולר לצדקה.

• בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" לכל אחד ואחת, בצירוף דולר לצדקה.

• הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.

• בקשר לכינוס השלוחים העולמי, מציע הרבי להוציא לאור "ספר השלוחים" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

• בי"ט כסלו מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של ספר התניא בצירוף דולר לצדקה.

• בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכל אחד ואחת מטבע של דולר מיוחד בתור דמי חנוכה (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

• הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

• עם פרוץ מלחמת המפרץ - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד לפורים ואכן ביום הפורים נגמרה המלחמה.

• בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך התוועדויות חסידויות בכל מקום.

• ביו"ד שבט מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" בצירוף עם דולר לצדקה.

• הרבי מעורר לערוך "סדרי פסח" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

• בליל כ"ח ניסן מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש. ובמשך השנה הודיע שכדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד - על כל אחד ואחת להוסיף בלימוד התורה בעניני משיח וגאולה - ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט - להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות הצדקה שמקרבת את הגאולה. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "לחיות עם הזמן" בעניני משיח וגאולה.

• ביום א' אייר חתמו רבני חב"ד על פסק דין מיוחד לפיו הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח.

• בו' אייר עודד הרבי לראשונה את ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, כמו כן עודדו פעמיים במוצאי ו' אייר, ופעמיים בט"ו באייר.
• בט"ו אייר תנש"א (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכל אחד ואחד (אחרי תפילת ערבית) קונטרס "דבר מלכות" שנדפס בהוצאה מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה וכן שטר של דולר לצדקה.

• בל"ג בעומר מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר לב' אייר) - עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, תפארת שבתפארת ה'תנש"א, ותמונת בית אגודת חסידי חב"ד - 770 ומצד השני "יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ב' אייר תקצ"ד י"ג תשרי תרמ"ג", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג לכתחילה אריבער", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

• הרבי מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

• הרבי מעורר שכל אחד ואחת השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

• ביום הבהיר "כ"ח סיון" - יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב - חצי כדור התחתון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים" בצירוף דולר לצדקה.

• בעמדנו קרוב לפני הגאולה, ועל פי פתגם אדמו"ר הצ"צ "מאך דא ארץ ישראל" מעורר הרבי שכל אחד ואחת יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

• בש"פ שופטים ז' אלול הרבי מעורר שכל אחד יפרסם בתחילה אצל עצמו ואחר כך אצל כל אחד ואחת שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו - מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט נשיא דורנו - שופט דורנו, יועץ דורנו ונביא דורנו.

• בט"ו אלול הרבי מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צריך להיות כל בית מעין ודוגמת ישיבת "תומכי תמימים" על ידי לימוד החסידות.

ו' באייר

ביום ו' אייר תשנ"א בהתוועדות קודש של הרבי מלך המשיח מכריז הרבי כי הדרך הישרה להבאת הגאולה - לימוד עניני גאולה ומשיח.

הכרזה זו באה בעקבות שיחתו הידועה של הרבי בכ"ח ניסן באותה שנה, בה דרש לעשות ככל יכולתנו להבאת הגאולה.

באותה התוועדות, שהוקדשה כולה לנושא המשיח והגאולה, הכריז לראשונה הרב דוד נחשון לפני הרבי את ההכרזה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. להכרזה זו הגיב הרבי בחיוך רחב.

יומן אירועים ו' אייר תנש"א

בליל שבת קודש אור לו' אייר תנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, וכרגיל נוצרו מעגלי ריקודים ובהמשך התחילו לשיר "זאָל שוין זיין די גאולה", ואחר כך הסתובב ר' דוד ישראל נחשון ועורר על כך שצריכים לשיר במנגינה הזאת את המילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כפי שנכתב לרבילאחרונה בדו"ח של "מטה משיח", ואכן רקדו בניגון עם המילים האלו למשך זמן ארוך מתוך שמחה רבה ועצומה (כולל "קולע'ס" וכו'). בהמשך הלילה שרו את הניגון הנ"ל גם בכמה וכמה מהתוועדויות ה"שלום זכר" וכיו"ב שהתקיימו ברחבי השכונה.

למחרת בהתוועדות בסיום שיחה ד' הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים וכו' (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ש"מצוה לפרסם עושי מצוה" ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא" וההכרזה תהדהד בכל סדר ההשתלשלות.

בסיום החלוקה ניגש ר' דוד ישראל נחשון וחבריו ר' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהרגיל). ואז הכריז ר' דוד ישראל נחשון (תוכן) "משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של הרבי למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי) יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!", ואחריו שאג כל הקהל בקריאת "יחי!". הרבי הנהן בראשו הק' בשעת מעשה, וכשהכריז היו פני הרבי לימינו וחייך קצת. הנ"ל הכריז עוד שתי פעמים כנ"ל כשכל הקהל שואג אחריו בקריאת "יחי!", ואחרי הפעם השלישית הכריז הקהל "יחי, יחי, יחי יחי יחי!" (כמו שהילדים עושים אחרי הפסוקים) והמשיכו לשיר "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (במנגינת "חיילי אדוננו"), והרבי עודד בידו הק'.

במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן למעלה (כרגיל בכל מוצש"ק), הנה כבר משך כמה דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאָל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הק', ובעומדו ליד הסטנדר עודד בב' ידיו הק' (דבר לא רגיל כלל(בזאל הקטן)!!!). וגם אחרי התפילה עודד בידו הק' את הניגון הנ"ל בצאתו.

ימי החסידים

נפטרו

• כ"ד טבת - הרב מנחם בן ציון וילהלם מראשי ישיבת תורת אמת בירושלים, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
• כ"ד טבת - הרב יואל איידעלמאן חסיד הצנע לכת שו"ב בפאריז.
• ז' באדר - ר' אבנר לויוב.

קישורים חיצוניים

• 'יומן של הרב נחשון מאותה התקופה'

לצפיה בשנים מוקדמות יותר

תבנית:תנש"א

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==