תהלים מ"ה

תהילים מ"ה
לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח

א: לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת.
ב: רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר.
ג: יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱ-לֹהִים לְעוֹלָם.
ד: חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.
ה: וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ.
ו: חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.
ז כִּסְאֲךָ אֱ-לֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ.
ח: אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ.
ט: מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.
י: בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר.
יא: שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ.
יב: וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.
יג: וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם.
יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.
טו: לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ.
טז: תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
יז: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ.
יח: אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד.

תהלים מ"ה הוא המזמור הארבעים וחמישה בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח, והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים וחמש ביום ההולדת ה-44, ועד ליום ההולדת ה-45.

תוכן המזמורעריכה

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב על מזמור זה: "המשורר אמר שיר זה על מלך המשיח, ומספר מעלתו ומדותיו וכבודו ועושרו וממשלתו, מצפים וזוכרים ואומרים בכל דור ודור מתי יבוא מלך המשיח".

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים:

שיר שבח למלך המשיח (פסוקים א-ט).
מעלותיה של כנסת ישראל (פסוקים כד-כח).

ביאורי החסידותעריכה

כל כבודה בת מלך פנימה - חז"ל דורשים מפסוק זה שהצניעות מביאה לשכר שזוכים להינשא לכוהנים גדולים, ואין לאדם לחשוב מה הוא צריך שכר כזה, ו'מספיק לו' שצאצאיו יהיו כהנים סתם, כי התורה מלמדת שלכל אחד יש כוחות מיוחדים, ועליו לנצל את הכוחות שלו במלואם, ומי שלא משתמש בכוחות שהעניקו לו מלמעלה, זה נחשב כאילו לא עשה בכלל את מה שדרוש ממנו, היות ובכח הרצון אין התחלקות, וכאשר חסר פרט אחד - חסר בכללות העניין^[1]
כל כבודה בת מלך פנימה - הטעם שעיקר ענינה של האשה הוא דווקא 'פנימה', הוא מכיון שהקב"ה ברא את האדם באופן כזה שהאיש דרכו לכבוש, ואילו האשה עיקר ענינה הוא בעניני הבית, ולכן יש לאשה כח מיוחד להנהיג את הבית כראוי, והיא צריכה להחדיר את הקדושה בכל עניני הבית^[2], וגם בדורנו, שהשתנה אופן ההנהגה ונשים יוצאות מידי יום ופועלות גם מחוץ לביתן, נותר תוכן העניין, על ידי שמתנהגות בצניעות גם בהלכן בחוץ^[3], וזהו בעיקר בזמן הגלות, אך בגאולה כשהיראת שמים תהיה בשלימות ולא יהיה מקום ליצר הרע, לא תהיה בעיה שיישמע בחוצות ירושלים 'קול כלה' וישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ומעין זה כבר בדורנו, צריכות נשות ישראל להשפיע את היראה-שלם גם ברחובות ירושלים^[4].
תחת אבותיך יהיו בניך - מפסוק זה לומדים שהיורש עומד במקום המוריש, כלומר שהוא עצם אחד עם אביו שמוריש לו, ולכן גם בדיני הירושה, היורש מקבל את הירושה לא רק לאחרי המיתה, אלא כבר בחיי אביו, כי למעשה הוא חלק אחד עם האבא^[5].