תהלים ל"ג
תהלים ל"ג
|
---|
א רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. |
תהלים ל"ג הוא המזמור השלושים ושלושה בספר תהילים, והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.
מבנה המזמור ותוכנועריכה
המזמור כולל עשרים ושניים פסוקים המחולקים לארבעה חלקים:
- פסוקים א'-ג': פניית המשורר המעודדת הודיה לה' על מעשה הבריאה.
- פסוקים ד'-י"א: דברי שבח לה', מידותיו, ומעשה הבריאה.
- פסוקים י"ב-י"ט: שבחם של בני ישראל שהקב"ה בחר דווקא בהם מכל האומות ומשגיח עליהם במיוחד.
- פסוקים כ'-כ"ב: בקשת קרבת ה' וחסדו.
המזמור בתפילהעריכה
על פי נוסח האריז"ל, מזמור ל"ג נבחר כמזמור השני בשורת המזמורים אותם מוסיפים בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית של שבת, והוא מהווה המשך לתוכן המזמור שלפניו, העוסק אף הוא בבריאת העולם, שהינה אחד הטעמים העיקריים למצוות השבת, "כי בו שבת מכל מלאכתו". דבר זה בא לידי ביטוי גם בכך שמספר הפסוקים במזמור הוא כ"ב, כנגד כ"ב האותיות באמצעותן נברא העולם[1].
קשר מוסף בין המזמור ליום השבת, היא בפסוקים המזכירים את הגאולה העתידה: "בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש", מהן לומדים חז"ל אודות השירה בגאולה העתידה, שהיא עצמה בחינת 'יום שכולו שבת ומנוחה'[2].
בנוסף, קבוצת פסוקים מתוך המזמור[3] נכללת בקטע התפילה 'יהי כבוד' המלקט קטעי פסוקים ונאמר לאחר ברוך שאמר קודם אשרי יושבי ביתך מדי יום בתפילת שחרית.
הוראת הרביעריכה
הרבי הורה כי בתהלוכת ל"ג בעומר יאמרו את המזמור יחד עם הילדים, וזאת בשל מספר המזמור, הקשור עם יום זה[4].
בתורת החסידותעריכה
- הנה עין ה' אל יראיו - למרות שהמדרש אומר שכאשר הקב"ה מביט ב'עין אחת' זה מראה על מצב שלילי, שהקב"ה כביכול 'פחות' משגיח על בני ישראל, הכוונה כאן היא למעליותא, שהקב"ה משגיח 'בעינא פקיחא' שלמעלה מסדר השתלשלות, מקום ששם אין כלל בחינת ימין ושמאל ("יראיו זה אברהם" שהמשיך בחינה זו על ידי שפעל במסירות נפש, למעלה מסדר השתלשלות שבנפשו), וכל יהודי על ידי עבודתו (שבזמן שלנו אצל כל יהודי זה בחינת מסירות נפש) - יכול להמשיך בכח ירושתו מאברהם אבינו בחינה זו[5].
הערות שוליים
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|