כפר חב"ד

ערך זה עוסק בישוב בארץ הקודש. אם התכוונתם לשבועון "כפר חב"ד", ראו שבועון כפר חב"ד.

כפר חב"ד הוא יישוב בארץ ישראל הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל של חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל.

הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה^[1]. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.

היסטוריה

ייסוד הכפר

חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, אלול תש"ט.

להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב אליעזר קרסיק להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי הריי"צ ויחד עם גיסו הרב משה גוראריה, שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח. בסוף חודש זה נקרא מר שניאור זלמן שזר ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי.

ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בראשות הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס טודרוס אלטהויז, פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בחודש אייר תש"ט התיישבו החסידים בישוב הערבי ספריא, ובכ"א אייר תש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב שבת קודש פרשת בהר תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך הרבי לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר.

רעיון ההקמה

בכ"ח סיוון תש"ד - חמש שנים לפני העלייה המסיבית של חסידי חב"ד שנמלטו מרוסיה - הציע הרב אליעזר קרסיק לרבי הריי"צ, במכתב שהופץ גם בין החסידים, להקים משק או קריה חב"דית.

כעבור כחצי שנה, בכ"ט אדר תש"ה, פנה שוב אל הרבי הריי"צ, וכתב שבארץ הקודש ישנם עשרות חסידי חב"ד, אולם משום שהם מפוזרים יכולת השפעתם חלשה. ולכן כדאי להקים קרן חב"דית שמטרתה תהיה לסייע בסידור בוגרי ישיבות חב"ד בארץ הקודש, כשהמימון לקרן יגיע ממגביות שייערכו במקביל, הן בארץ והן בארצות הברית.

כמו כן יש צורך לעבד תוכנית מפורטת מאופני הבניינים של בתי חרושת ומשקים וכדומה שיתאימו לסידור את כל הנצרכים מאנ"ש. אך לכל לראש, מציע הרב קרסיק, יש צורך ברכישת שטח קרקע שיתאים להתיישבות של מאות משפחות, ומקום זה יהיה מרכז למוסדות הרוחניים כמו ישיבה וגם בנייני בתי חרושת ראשונים.

הרב קרסיק כתב לרבי את הטעמים להצעתו: א. אין אצלנו עדיין די כוחות אנושיים להתפשט בהרבה מקומות. ב. בריכוז של כוחותינו במקום מיוחד נהיה חופשיים מהשפעות וגורמי חוץ. ג. כשנתרכז במקום אחד נחזק איש את רעהו. ד. באופן כזה יוקטן באופן ניכר התקציב הכספי, ראשית מפני הריכוז, ושנית מפני הוזלת הקרקע הנצרכת לזה (כי ברכישת מקום בלתי מיושב עדיין, יעלה הקרקע לשליש ולרביע מהמחירים שבמקום מיושב). ה. בזה התבלט באופן ניכר אופני הפעולות שלנו בפנים הארץ ובחוץ לארץ".

את מכתבו מסיים הרב קרסיק, כי התנאי הראשון המובן מאליו להקמת הישוב החב"די הוא הסכמתו של הרבי.

זמן מה לאחר מכן נסתיימה מלחמת העולם הראשונה, וחסידים רבים יצאו בבריחה הגדולה. עובדה שזירזה את תוכניתו של הרב קרסיק, שפנה אל חברי קהילת חב"ד בתל אביב בבקשת סיוע.

בחודש תשרי ה'תש"ח נסע הרב קרסיק אל הרבי הריי"צ, ושטח בפניו את תוכניתו לפרטיה.

מכתב הרבי הריי"צ לעולים הראשונים לישוב, כשהוא מצרף את מכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח ללוות אותם

היחידות של מר שז"ר

מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות

אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, היתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית.

ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות.

ועד לסידור פליטים

עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של ועד זה היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן".

ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען העולים ולמען ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור.

בהתוועדות י"ט כסלו תש"ט בבית כנסת חב"ד בתל אביב השתתף מר שזר, וחברי הוועד ניצלו הזדמנות זו כדי לדבר עם האורח בעניין הקמת המושבה החב"דית בארץ ישראל, והוא הזמינם לפגישה מסודרת.

על ההתוועדות והפגישות שנולדו כתוצאה מהשיחה, סיפרו חברי הוועד במכתב שכתבו בכ' טבת אל אדמו"ר הריי"צ:

"בישיבתנו אתו (הרב זיסלין, הרב קרסיק, הרב פנחס אלטהויז והרב משה גוראריה) סיפר לנו שכבר פנה בנידון זה להראשים הממונים לחלוקת הקרקעות וסידור ההתיישבות והבטיחו לו להתעניין בזה במיוחד. מר שזר אמר לנו שכעת האפשרויות יותר גדולות מכמו בעבר, שקרקעות הקרן הקיימת היו מצומצמים, כעת יש אפשרות גדולה לבחירת מקומות מתאימים. גם בדירות מוכנות, הצריכות רק תיקון, וגם קרקעות מעובדים, אפשר לסדר אותם באופן שיתופי או שלכל אחד יקצו שטח במקום ויעבוד באופן נפרד. אפשר לסדר אותם בחקלאות או במשק מעורב, גם אפשר לשתף להמשקים עבודה על מכונות אריגה, טוויה וכדומה".

המקצוע האחרון הוצע מכיוון שרבים מחסידי חב"ד יוצאי ברית המועצות עסקו באריגה וטוויה בביתם, בכדי לא לחלל שבת.

מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד צפת או מירון. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה.

לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה היתה למר דוד בן גוריון.

ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו ארצה בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל.

אולם מר שזר "כפה" עליהם פגישה עם מר אברהם הרצפלד, שעמד במרכז הפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל ובמוקד הקמתם של ישובים חדשים.

מר הרצפלד הביע התעניינות בנושא, ודבריו היו כמעט זהים להסבריו של מר שזר. אבל הרצפלד לא הזכיר את הצורך במגבית. שינוי נוסף היה ליישב את החסידים מרוסיה באזור ירושלים, שם כבר מוכן המקום עם בתים ושדות. חברי הוועד הציעו מצידם להקים את המושב באיזור תל אביב, והרצפלד הגיב שזו הצעה לא מופרכת בכלל. העיקר הוא, כך אמר, שיבואו לכל הפחות חמישים משפחות, ושאחד מכל משפחה מסוגל לעבוד.

לסיכום כותבים חברי הוועד, כי הסיכום העומד על הפרק כרגע הוא הטוב ביותר שאפשר להשיג בתנאים הנוכחיים. לאחר ששטחו את כל השתלשלות העניינים, שואלים הם את פי הרבי לחוות דעתו הקדושה, ושאם התשובה מצד הרבי היא חיובית, צריך לסדר ועד שיהיה אחראי על זה, וכן לסדר מגבית.

בקשות לעזרה

בחודש טבת תש"ט הגיעו לארץ הקודש שלוש עשרה משפחות חב"דיות, ממחנה עקורים בגרמניה. ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד דאגו ליישבם בשטח הנושק לערים רמלה ולוד. התיישבות שהיוותה את אבן היסוד לשיכון החב"די הגדול והתוסס בלוד. חברי ועד הפועל של אגו"ח פנו לרב בנימין גורודצקי, שהיה אותה עת בפריז, וביקשו ממנו שישתדל אצל הג'וינט שיתרמו כספים עבור העולים המגיעים ארצה. ההיגיון היה כזה: מאחר שמעתה ואילך, ארגון הג'וינט שהחזיקם בפריז, מסיר את ידיו מעליהם, אם כן, יהיה זה סביר שהארגון ימשיך לפרוס את חסותו על העקורים לעוד זמן לא רב, כך שתחילת דרכם בארץ הקודש תצלח.

ובתקופה מאוחרת יותר, חברי ועד הפועל של אגו"ח אף שטחו בפני מנהל הג'וינט באירופה, ד"ר שוורץ, בקשה מיוחדת לקבל עזרה לסיוע בהקמת וביסוס כפר חב"ד.

אולם בפועל, התקציבים התמהמהו מלבוא, בעוד שמאידך גיסא העולים ממשיכים להגיע. באמצע חודש שבט הגיעו מפריז שלושים משפחות נוספות, שמנו יחדיו כמאה נפשות. בשלב זה, הפנו אותם מטעם הסוכנות למחנות עולים, בעוד חברי ועד הפועל מושיטים להם סיוע בכל המצטרך להם.

אל כוח הפעולה הזה, הצטרף מעבר לים הרב שמואל זלמנוב שנעשה מזכירו של הרבי הריי"צ לענייני פליטים. מתוקף תפקידו עמד הרב זלמנוב בקשר עם ראשי אגו"ח בנושא קליטת העולים, ועשה כל שביכולתו להצטרף למסייעים.

מפריז המשיכו להגיע עולים נוספים, ומספר הנפשות שעלו משם כבר הגיע למאתיים. הטיפול במשפחות מפריז היה עתה בראש סדר עדיפויות של חברי אגודת חב"ד. כל משאביהם הופנו לעברה של מטרה זו, והם עבדו ללא לאות כדי להגיש להם סיוע רב ככל שניתן.

ועד מטעם הפליטים

השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות

בשלהי חודש אדר תש"ט, נתן הרבי הריי"צ את הסכמתו הסופית לייסוד כפר חב"ד. במכתב לשניים מראשי אגודתחסידיחב"ד הרב זיסלין והרב משה גוראריה כתב הרבי הריי"צ:

"בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"

הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה.

כעת נבחר מקרב העולים החב"דיים ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה. ליושב ראש נבחר הרב זלמן פלדמן, והיו בו חמישה חברים נוספים: ר' זלמן ברונשטיין, ר' יצחק מאיר גרינברג, ר' אברהם שמואל גרליק, ר' דוד חן ור' זלמן סודקביץ'.

בכוחות משותפים, חדשים גם ישנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הריי"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאות.

תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן, פנו אנשי 'המזרחי' - יו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדבר, והוא: שהמתיישבים החב"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתם, מפלגת המזרחי. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם 'ספריא' שננטש על ידי תושביו במהלך מלחמת השחרור, ומיקומו היה נח בהיותו סמוך לצריפין ולבית דגן, לא רחוק מרמלה.

חברי אגודת חסידי חב"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגה, כלומר שאין שום מקום למחשבה לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודית, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של 'ספריא' אנשי המזרחי, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתים. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים.

הפלישה לספריא

אולם דבר לא התקדם. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החב"די לא נראה באופק. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשה.

באמצע חודש אייר תש"ט התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.

במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, הרש"ג, ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר לוי אשכול את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

המאבק עם ה'מזרחי'

כלי רכב בכפר שעליו השלט 'תוחלת'

את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדה, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות בכפר חב"ד:

"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר".

החלוקה היתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.

הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר חג השבועות התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.

הרב איצ'ה מענדל ליס, מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:

"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע היתה משאבת מים, ממנה שאבנו מים בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים. מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות ברזל ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד".

כפר חב"ד נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרש"ג נטל חלק במסיבה.

הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרון, עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרט.

הפיגוע בבית הספר למלאכה

ערך מורחב – רצח יד החמישה

בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' שמחה זילברשטרום וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

ציוני דרך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

התייחסויות מהרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גאוגרפיה

התוועדות י"א ניסן בבית מנחם, בימים עברו

התוועדות י"ט כסליו בבית מנחם, בתש"ע

שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת תש"פ אכלוסיית הכפר מונה למעלה מאלף בתי אב וכ8,500 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

שכונות ורחובות

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת תשע"ו קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי הרבי לרב יצחק מענדל ליס שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: "אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר" .

הרב אשכנזי ציין ש"בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות", והוסיף ש"הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו"^[2].

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. ובג' אייר פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של עשרת המבצעים שהכריז הרבי^[3].

מוסדות וגופים השוכנים בכפר

חזית בניין 770 בכפר

העתק של בנין "770" (הוקם בשנת תשמ"ו (1986))
אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
סניף קה"ת בארץ הקודש.
אור אבנר.
איגוד תלמידי הישיבות - את"ה המרכזי - 770.
אשנב לחב"ד.
מטה משיח באה"ק.
מכון לוי יצחק.
ספר התורה של ילדי ישראל.
צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
רשת אהלי יוסף יצחק.
שבועון בית משיח.
שבועון כפר חב"ד.
מרכז את"ה בארץ הקודש.
תורת חב"ד לבני הישיבות.
משרדי "התאחדות החסידים".
יד לילד המיוחד.
משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר חב"ד אינפו)

בתי כנסת

בית מנחם. ע"ש הרבי. בית הכנסת הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ההתוועדויות המרכזיות בימים מיוחדים כי"ט כסלו, י"א ניסן ועוד.
"מניין זושא" - מרתף בית מנחם.
"המרכזי".
בית הכנסת "אהל יעקב".
בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד.
נחום יצחק. ע"ש הרב נחום יצחק פינסון.
"770".
ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב מנחם מענדל ברוק. רב ומשפיע בית הכנסת: הרב ברוך שלמה בלז'ינסקי.
ישראל אריה לייב. ע"ש אחיו של הרבי. רב ביהכ"נ: הרב אליעזר ברוד. משפיע ביהכ"נ: הרב אברהם שמואל בוקיעט.
רייטשיק שול. ע"ש הרב יוסף יצחק רייטשיק. רב ביהכ"נ: הרב אשר אייזנבאך.
ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר^[4].
יעקב אבינו.
שערי אליהו.
בית כנסת בבית משפחת גינדי.
בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים. רב ביהכ"נ: הרב שמעון גופין.
בית הכנסת בכפר חב"ד ב'.

מוסדות חינוך

בחורים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בערך תשכ"ד

גני ילדים.
תלמוד תורה.
אהלי תורה - חדר אידיש.
חדר ליובאוויטש.
בית ספר למלאכה.
בית רבקה
ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
ישיבת אור תמימים. ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן גפני.
מוסדות אור שמחה.
ישיבת אור מנחם.

מבני ציבור

משרדי ועד כפר חב"ד.
המועצה האזורית שדות דן.
מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
מרפאת קופת "מאוחדת".
אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (הוקם בתשס"ג)
אולם אירועים בכפר חב"ד ב' (החל לפעול בתשע"ג). באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות בארץ הקודש.

שונות

"מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה

מקוואות

המקוה המרכזי
מקוה בית מנחם
מקוה נחום יצחק
מקווה 'רייטשיק שול'
'יענקל'ס מקווה'

כלכלה

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

דואר ישראל

תחבורה

רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

קו 354 מכפר חב"ד לבני ברק וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה בישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
קו 357 - מכפר חב"ד לירושלים וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ומוצאי שבת.
קו 548 - מנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.

תחנת הרכבת

ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.

ועד כפר חב"ד

מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב נחום טרבניק, והמו"צ דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי.

ערך מורחב – ועד כפר חב"ד

הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב פיניע אלטהויז פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב שלמה מיידנצ'יק ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ואחריו הרב בנימין ליפשיץ. אחריו כיהן הרב שמעון רבינוביץ', כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב נחמן רייכמן.

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ, שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף. הרב מאיר פריימן ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב י' שבט עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר. בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח הרבי.

בחודש אדר תשע"ח נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות היתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב מאיר אשכנזי שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' שמעון רבינוביץ והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש. ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' נחמן רייכמן.

רבני כפר חב"ד

הרב שניאור זלמן גרליק רבו הראשון של כפר חב"ד.
הרב נחום טרבניק חתנו של הרב גרליק.
הרב מרדכי שמואל אשכנזי. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב אליעזר קרסיק. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
הרב מאיר אשכנזי - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת תשע"ה.

כפר חב"ד ב'

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בכפר חב"ד ב'

ערך מורחב – כפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים. הרב חיים הלל רסקין מכהן כרב בית הכנסת.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ניווט
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3"

! style="background-color:#b0c4de; background:#b0c4de; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; text-align: center; color: black; font-weight: bold; font-size: 100%" |