ברכות השחר
ברכות השחר הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים לברך בבוקר.
נוסח הברכות
מברכים על פי הנוסח אשר ייסד אדמו"ר הזקן, הנודע בשם נוסח האר"י.
המתפלל בנוסח האר"י מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה.
הלכות שונות
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות.
את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.
מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה.
חגירת אבנט
באחד ממכתבי רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, כותב כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר[1].