מלך המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלך המשיח הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות הגאולה השלימה. מלך המשיח הינו נצר למשפחת דוד המלך, שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי הקב"ה להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את בית המקדש, יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.

האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית בתורה; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.

חסידי חב"ד כמו יהודים רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש, והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל, בקיץ תשנ"א נכתב פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי מתאים להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

במקורות

בתורה

התורה מעידה שעתיד הקב"ה להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:

וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.

— דברים ל, ג-ה

פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח [1] אמנם בנבואת משה רבינו[2] בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.

— במדבר כד, יז-יח

פסוק זה דרשו אותו חז"ל[3][4] על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: דוד המלך ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ואכן הרבה מהמפרשים פרשו כולו על מלך המשיח.[5] אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.[6] גם רש"י מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח. ויש שפירשו על הגאולה העתידה אמנם פירשו הכתובים על כלל ישראל ולא על אישיותו של מלך המשיח.[7]

הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה מביא פסוק זה ומפרשו כדרשת חז"ל גם על מלך המשיח וממנו למד שהכופר באישיותו של מלך המשיח הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס אמנם מכיון שפסוק זה נאמר בדרך משל וחידה ואין הייעוד כתוב בו במפורש לכן הביא אף הפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" שבו כתוב במפורש אודות הגאולה וקיבוץ גלויות.[8]

מקור נוסף נמצא בתורה[9]

לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.

פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט יהודה.[10]

(אמנם הרמב"ם לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם[11] (וראה להלן))

בנביאים

אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"[12] - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:

וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.

— ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.

.

גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ.

— ירמיהו כ"ג ה.

בדברי חז"ל

במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו[13] מעלותיו[דרוש מקור] זמן ביאתו[דרוש מקור] ועוד.(ראה בכל זה להלן)

קיסר ופלגי קיסר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

התייחסות מעניינת נמצא בדברי חז"ל למלך המשיח העתיד למלוך על ישראל[14]:

אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר, שנאמר (ירמיה ל, ט) "וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים. (ומקשה הגמרא:)אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב (יחזקאל לז, כה.) וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? ( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) כגון קיסר ופלגי קיסר. (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - רש"י).

המשמעות הפשוטה[דרוש מקור] לכאורה בדברי רב יהודה בשם רב הוא שמלך המשיח אינו דוד המלך אלא יהיה אישיות אחרת והוא יהיה "המלך" אולם גם דוד המלך יהיה בגאולה והוא יהיה שני למשיח כעין סגן שלו.

הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם הכוונה על מלך המשיח עצמו. וכוונת הגמרא לומר שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ובפרט שבו מתייחד מלך המשיח נקרא קיסר ובפרט שבו הוא "ממשיך" את דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר.[15][16]

שיטת רבי הלל

בגמרא[17] מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי התנא רבי יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו הקב״ה שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)

נחלקו פרשני התלמוד בפירוש דברי רבי הלל: רש"י מפרש את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו.[18] ולפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".[19] אולם יש מהראשונים[20] שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.[21]

אמנם כל זה הוא דיון בפשט הגמרא אמנם להלכה לא נפסק כדברי רבי הלל שהוא דעת יחיד, וכבר פסק הרמב"ם שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.[22]

שמותיו

המשיח נקרא בשם "משיח"[23] או "מלך המשיח"‏‏[24], או "משיח בן דוד"‏‏[25], או "בן דוד" סתם‏‏[26]

מקור המונח משיח

המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה[27]. כך נקרא בתורה[28] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[29]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[30], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[31]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[32]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[33]. האברבנאל מוסיף כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[34]. אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[35].

שאר שמותיו

שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[36], "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[37]". המדרש[38] מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר[39] כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא[40], כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח ועל אבן השתייה.

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים למשיח[41]: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד[42], אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק[43], מנחם[44] מענדל[45].

דרגת נשמתו

על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק[46]:"הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[47]. "וגבה מא"ד" אותיות אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.[48] ועל נשמתו אמר דוד המלך[49] "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (משא"כ נשמות של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיו"ב)).

דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.

שורש נשמתו למעלה

בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:

  • שורש נשמתו הוא מפנימיות עתיק יומין - פנימיות הכתר[50] ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב[51] "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל[דרוש מקור]: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "על פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע).[52]
  • שורשו מהוד דעתיק שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף).[53]
  • ומשיח יהיה מרכבה למלכות דא"ס ממש שלפני הצמצום. ויקבל מחכמה דמלכות דא"ס (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - משפיע ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי")[52]

מובא[55] כי בנשמת משיח מאירה בחינתו של אדם הראשון קודם שחטא בחטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר הארה רוחנית זו לכל יהודי. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר אותיות שמורה על גילוי ללא הגבלות).[56]

יחידה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת יחידה הכללית של עם ישראל[57], הכוללת ממילא את כל נשמות ישראל - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל[58].[59], נשמתו היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה קיים אצל כל יהודי.

בעומק יותר עניינו של משיח הוא עצם הנשמה שלמעלה אפי' מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.[דרושה הבהרה][60]

מאפייני אישיותו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חכמתו

על מלך המשיח נאמר[61] "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה.. רוח דעתויראת ה'", הרמב"ם כותב[62] כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר משלמה" עליו נאמר[63] "ויחכם מכל אדם". וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני הצמצום והפרסא (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום)[52]

(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.[דרוש מקור])

יחוסו

למלך המשיח יחוס מכובד[64], הוא מזרע יהודה[65] ותמר[66], מנשה[67] ודן[68], הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[69], דוד[70] ושלמה המלך[71], וזורבבל בן שאלתיאל[72].

[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן[73]; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות[74].

הרמב"ם כותב[75] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[76] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[77]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[78], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח[79] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.

ענווה

אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[80].

מלכות

משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כרבינו הקדוש.[81] והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות.[82]

נבואה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הנהגתו

"מלך" המשיח

ערך מורחב – מלכותו של מלך המשיח

התורה מתארת את המשיח בשם "שבט" כדברי יעקב אבינו[83] "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה... עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה". וכן בדברי בלעם המנבאים אודות המשיח:[84] "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל...וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת" משמעות הכינוי שבט הוא על שם זה שגואל זה יהיה "מלך רודה ומושל".[85]

במקומות רבים בדברי הנביאים מתואר המשיח כמלך, ובחלקם אף מתואר פרטים אודות אופן מלכותועל התאחדות עשרת השבטים עם שבט יהודה להמליך עליהם מלך אחד לכל העם.[86]

מלכותו של המשיח הוא הדבר העיקרי והמרכזי שבו והוא מפני שעל פי ההלכה משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד נבואי בלבד שיש חיוב להאמין בו, אלא זמן בו תחזור המלכות לישראל וכל דיני התורה יתקיימו בשלמות.[87]

מלכותו של מלך המשיח תהיה בשיא השלמות הן בדרגת ורוממות מלכותו, הן בפעולותיו, הצלחתו והשפעתו בכלל. מלך המשיח מתואר "מלך מבית דוד", תואר זה מגדיר את עצם מציאותו הוא אינו מתאר תכונה או תפקיד שנוסף על עצם מציאותו אלא תיאור עצם מציאותו הוא שהוא "מלך". מפני שהוא יהיה "מלך בעצם".

תפקידו העיקרי הוא "להחזיר מלכות בית דוד ליושנה" שעניינה "להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים, ולהלחם מלחמות ה' שאין ממליכין מלך אלא לעשות משפט ומלחמות"[88] וזה יהיה גם תפקידו של המשיח כמלך: הן בתיקון העולם והן בתפקידו "להרים דת האמת" - שלימות בתורה ומצוותיה.

תפקידו כמלך על פי החסידות

בנוסף לתפקיד המלך כמנהיג העם השומר על דרכיו כלשון המשנה[89]: "אילולי מוראה של מלכות איש רעהו חיים בלעו" יש למלך השפעה פנימית על העם השפעה המרוממת עבודת העם בביטולם לה'.

ומכיוון שמלכותו של מלך המשיח היא התנשאות עצמית שהוא "מלך בעצם" (כנ"ל) שרוממותו לא נוצרת על ידי העם (כמלכים אחרים). לכן ביטול והעדר תפיסת העם כלפיו היא גדולה ביותר, לפיכך הוא ימלוך על עם ישראל כולו גם על הנשמות הגבוהות ביותר, לפי שעל ידי מלכותו ימשיך גם לנשמות הגבוהות דרגות גבוהות ביותר בביטול ויראת שמים.[90]

בחסידות מובא מאפיין נוסף למלכותו שהיא מצד השגתו הנפלאה בפנימיות ועצם התורה ועל שם זה יקרא מלך.[91] ולפי שגם דרגות אלו ישפיע לעם אולם לא באופן של השפעה פנימית כ"רב" כי אם כ"מלך" שהשפעתו על העם היא השפעה באופן מקיף.[92][93]

מלכותו בגלות

המשיח יכהן כמלך כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה, קודם לשאר פעולתיו בכפיית העם ללכת בדרך התורה ומלחמותיו.[94][95] מלכותו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא[96] וממילא גם לא תהיה על ידי משיחה בשמן[97] אלא היא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו ועל ידי הנהגתו שלו במנהגי המלך.[98]

בונה המקדש

ערך מורחב – בית המקדש השלישי

בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים[דרוש מקור: ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה התוועדות תשל"ט המצויין שם] נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים[דרוש מקור] כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם[99] פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה.[87]

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות.[דרוש מקור: רמב"ם וראה בעוד מ"מ באגר"ק רש"ב בזה.]

ומקבץ נדחי ישראל

ערך מורחב – קיבוץ גלויות

מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם.[100] ועל שם זה נקרא[101] "כוכב".[102] פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר מלכותו תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית[103]). גם הגלויים האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח.[104]

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח[105] לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כשמיטה ויובלות.[87]

מחזיר המשפטים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל.[106] ומתפקידיו של המלך לעשות משפט.[107]

בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה.[87]

"רב" - מלמד תורה

ערך מורחב – תורתו של משיח

בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל עם ישראל וכדברי הרמב"ם[108]:

שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.

ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - חכמה סתימאה והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה. משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק[דרוש מקור]: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי" (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").[109] על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.[110].

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות עתיק יומין מעצמות המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם.[111]

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "נשיא" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[112]. משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו[113] ללמד תורה את כל העם.[114][115]

ביאתו וסדר התגלותו

משיח בזמן הגלות

ערך מורחב – משיח שבכל דור

משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא[116] מתארת שכבר בתשעה באב במהלך חורבן בית המקדש, נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על ירושלים עשרה בטבת[117]). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח להתגלות, ולגאול את עם ישראל.[118][119]

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות[דרוש מקור: ?.] כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת חתם סופר[120]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין[121] כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

התגלותו

ערכים מורחבים – בחזקת משיח, משיח ודאי

הרמב"ם שהינו הפוסק היחידי בהלכות אלו[דרוש מקור] מתאר את אופן התגלותו ובזיהויו של המשיח. ומבדיל בין שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח" כלומר פעולותיו מוכיחים על תחילת תהליך התגלות המשיח אמנם מצב זה עודנו הפיך לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל ואינם מוכיחים על "מלך המשיח", רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה.[87][דרושה הבהרה]

שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שני התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'[122]

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לזיהוי, אלא גם באישיותו שלו שעיקר מעלתו תהיה דווקא לאחרי השלב השני שהוא יהיה משיח ודאי[123][124]

בחזקת משיח

אותו אדם ש"ראוי" להיות משיח מצד נשמתו כשהוא יעמוד כ"מלך" על ישראל [125] על ידי הנהגתו בהנהגת מלכות וקבלת מלכותו על ידי ישראל להיות לו ל"עבדים"[126] (ראה לעיל) ויכוף כל ישראל ללכת בדרך בתורה וילחם עם אומות העולם וישלוט עליהם[דרוש מקור]הרי הוא "בחזקת משיח"[99]

פעולות אלו אינם מחייבים שהעושה אותם הוא המשיח, לפי שפעולות אלו הם הפעולות של כל מלך מבית דוד, שמלך המשיח בא להמשיכם ולהחזיר מלכותם. אמנם כשיפעל בהנהגות אלו ויצליח הרי זה מעמידו "בחזקת משיח" ולכן ממשיך הרמב"ם שבכדי לוודאות שהוא "משיח ודאי" עליו לעשות (ולהצליח) בפעולות השייכים למלך המשיח.

משיח ודאי

לאחר שהוכח כמלך ממלכי בית דוד הכשרים והרי הוא בחזקת משיח. ממילא כשיבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל הרי הוא משיח ודאי.

בשלב זה תהיה התגלות מושלמת על ידי שיקבץ את כל ישראל על אדמתם שבזה יהיה מלך בשלמות ודווקא אז יאיר בגלוי מלכותו. ועיקר הגילויים של ימות המשיח יהיו אז[127] לעין כל יחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[128], וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[129], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[130].

מלך המשיח יתקן את אומות העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר[131]: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה בית המקדש וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.[132] שני שלבים אלו הם שני השלבים של בחזקת משיח ומשיח ודאי ועל דרך זה יהיה גם לאחרי זה שני תקופות תקופה שיתקן את העולם ותקופה השניה בה עיקר השפעתו תהיה השפעה פנימית.[133]

חיים נצחיים

ערך מורחב – חיים נצחיים במלך המשיח

למלך המשיח יש חיים נצחיים, הרמב"ן[134] כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"[135], ואף "לא יטעום טעם מיתה"[136], כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"[137].

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מ"אין סוף", לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים[138], ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[139].

בתלמוד[140] מובא שלפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך [141]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

האמונה במשיח

ערך מורחב – האמונה בביאת המשיח

האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה[142]) היא חובה על כל אחד מישראל. אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת[143]. וכפי שמבארו הרמב"ם בפירושו על המשניות[144]שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.[145] ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך בטחון גמור בביאתו המידית.[146][147] באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה.[148]

מעיקרי הדת

הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה[149] הרמב"ם[143] מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מי"ג עיקרים.

הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.[87]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא הרבי מליובאוויטש. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של הרבי בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ[150], עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"[151].

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

ראה גם

לקריאה נוספת

  • שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, מלך המשיח - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, תשנ"ו.

קישורים חיצונים

בספרות התורנית

ספרי חסידות

מאמרים שונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

  1. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114
  2. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.
  3. ↑ ראה פירוש רבינו בחיי על הפסוק שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב הרמב"ן בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה על פסוק זה
  4. ↑ אכן בדרשות חז"ל מוצאים שדרשו כולו על המשיח ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד,ה. וראה דברים רבה א, יז.
  5. ↑ תרגום יונתן, רמב"ן בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק
  6. ↑ אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על 'מלך המשיח ורק בנביאים.)
  7. ↑ חזקוני ספורנו ועוד
  8. ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114
  9. ↑ בראשית מט, י.
  10. ↑ בראשית רבה צ"ט י רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.
  11. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11
  12. ↑ לשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א'
  13. ↑ סנהדרין צח, ב
  14. ↑ סנהדרין צח עמוד ב
  15. ↑ ראה להלן "דרגת מלכותו" ו"פעולתיו" שבזה מתייחד מלך המשיח שיתקן את העולם ו"מלמד תורה את כל העם" שאינו חידוש ביחס לדוד.
  16. ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)
  17. ↑ סנהדרין צט, א
  18. ↑ ספר העיקרים בתחילתו.
  19. ↑ חידושי הר"ן סנהדרין שם. הובא בלקוטי שיחות שם.
  20. ↑ ראה חידושי יד רמ"ה בגמ' שם
  21. ↑ דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.
  22. ↑ והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.
  23. ↑ ‏עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.‏
  24. ↑ ‏עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; רמב"ם מלכים פי"א ה"א ועוד.‏
  25. ↑ ‏עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם משיח בן יוסף שיבא לפני משיח בן דוד, וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.‏
  26. ↑ ‏עי' ערובין מג א; יבמות סב א; סנהדרין צח א; נדה יג ב; רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'‏
  27. ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 201.
  28. ↑ ויקרא פרק ד, ג
  29. ↑ במדבר פרק לה, כה
  30. ↑ שמואל א כד, ו
  31. ↑ ישעיהו פרק מה, א
  32. ↑ כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
  33. ↑ ישעיהו סא, א
  34. ↑ דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
  35. ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
  36. ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
  37. ↑ אגרא דכלא, צירופי בראשית.
  38. ↑ מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
  39. ↑ מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.
  40. ↑ ילקוט הראובני בראשית א' ב'.
  41. ↑ חלקם נתבאר בספר נצח ישראל להמהר"ל.
  42. ↑ הרמב"ם באגרת תימן.
  43. ↑ "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א הערה 67).
  44. ↑ פ"י דסנהדרין. בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)
  45. ↑ "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.
  46. ↑ ישעיה נב, יג.
  47. ↑ מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
  48. ↑ דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד
  49. ↑ תהילים כא, ה.
  50. ↑ שער האמונה פרק נו.
  51. ↑ בראשית א, ב.
  52. ↑ 52.0 52.1 52.2 מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא א, עמוד קצ"ה.
  53. ↑ סידור עם דא"ח שער הל"ג בעומר ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים[דרוש מקור]).
  54. ↑ דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
  55. ↑ ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
  56. ↑ ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל איכה תשל"א.
  57. ↑ רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.
  58. ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
  59. ↑ ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אות ה' ואילך.
  60. ↑ שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.
  61. ↑ ישעיהו יא, ב
  62. ↑ הלכות תשובה ט, ב
  63. ↑ מלכים א' ה, יא
  64. ↑ ילקוט מעם לועז, תהילים, ח"א, עמ' רע"ג.
  65. ↑ ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
  66. ↑ בראשית רבה, פ"ה, א.
  67. ↑ במדבר רבה, י"ד, א'
  68. ↑ ילקוט שם.
  69. ↑ במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
  70. ↑ רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
  71. ↑ ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג - ברשימתו של התמימים מנחם מענדל פלדמן.
  72. ↑ מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
  73. ↑ ליקוט בעניין במכתבי שואל לר' חיים קנייבסקי.
  74. ↑ בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
  75. ↑ פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
  76. ↑ ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
  77. ↑ ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
  78. ↑ ימות המשיח בהלכה במקומו.
  79. ↑ ליקוטי שיחות חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
  80. ↑ ע"פ היום יום לא' אב, ועוד.
  81. ↑ מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.
  82. ↑ וראה התוועדויות שנת תשנ"ב כרך א' תשרי - כסלו באתר אוצר 770 שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.
  83. ↑ בראשית מט, י.
  84. ↑ במדבר כד, יז.
  85. ↑ רש"י במדבר שם וראה רש"י בראשית שם.
  86. ↑ יחזקאל לז, כא-כה.
  87. ↑ 87.0 87.1 87.2 87.3 87.4 87.5 לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק
  88. ↑ רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ג
  89. ↑ אבות פרק ג משנה ב
  90. ↑ תורת מנחם התוועדות שבת בראשית תשמ"ב
  91. ↑ דרך מצוותיך שם.
  92. ↑ מאמר דיבור המתחיל: "ונחה" - תשכ"ה ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד מה.
  93. ↑ ראה שיחת שבת תזריע מצורע תנש"א (ספר השיחות תנש"א חלק ב עמוד 498) חידוש בזה: שעל ידי עניינו כ'רב' - תורה נמשכים המקיפים -'מלך' - בפנימיות.
  94. ↑ תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא
  95. ↑ ראה המתבאר לעיל שבמלוכתו זו מתגלה עצם מלכותו שמעל לפעולותיו כמלך.
  96. ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה. (ראיה מבן כוזיבא ה'מלך' (ראה רמב"ם שם))
  97. ↑ אף שבתקופה הב' מסתבר שכן יהיה שעל שם זה נקרא שמו "משיח" - לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובהערה.
  98. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועכ"פ דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' ובאגרת הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות (ומוכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו). ועיין פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45. ועיין בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך. (וראה תורת מנחם התוועדיות תשמ"ג חלק א עמוד 472 ואילך.)
  99. ↑ 99.0 99.1 רמב"ם הלכות מלכים פרק יא.
  100. ↑ רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.
  101. ↑ במדבר כד, יז
  102. ↑ רמב"ן שם.
  103. ↑ לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.
  104. ↑ אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב עמוד שי.
  105. ↑ רמב"ם הלכות מלכים פרק יא
  106. ↑ רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.
  107. ↑ ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.
  108. ↑ רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.
  109. ↑ ראה בכל זה בספר שער אמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נ"ו עד ס"א.
  110. ↑ תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139.
  111. ↑ דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
  112. ↑ אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות חלק ב' עמ' 292
  113. ↑ גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).
  114. ↑ לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.
  115. ↑ ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.
  116. ↑ אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
  117. ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 230.
  118. ↑ שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 134 הע' 93
  119. ↑ וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישעות משיחו העיון השני פרק א.
  120. ↑ חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
  121. ↑ פרשת דברים, אות י"ג.
  122. ↑ ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107
  123. ↑ אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.
  124. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.
  125. ↑ כפי שהרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא) מתאר את המשיח בגלות "יעמוד מלך מבית דוד", וראה לעיל שדווקא שלב זה הוא עיקר התגלות מציאותו של משיח.
  126. ↑ ככל הלכות מלכים המובאים לפני זה ברמב"ם
  127. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שי. וראה בלקו"ש חלק כ"ז הובא לעיל.
  128. ↑ תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין
  129. ↑ מדרש תהילים.
  130. ↑ קהלת רבה, א, ט, א.
  131. ↑ צפני' ג', ט'.
  132. ↑ משיחת הרבי ליקוטי שיחות חלק י"א ע' 283
  133. ↑ ספר השיחות תש"נ כרך א עמוד 222 הערה 74.
  134. ↑ כתבי הרמב"ן חלק א' עמ' שכ"ה.
  135. ↑ ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
  136. ↑ אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
  137. ↑ מדרש "אותיות דרבי עקיבא" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.
  138. ↑ תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
  139. ↑ ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
  140. ↑ מסכת סוכה, נ"ב.).
  141. ↑ תהילים, כ"א, ה'
  142. ↑ הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואח"כ מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114 באתר אוצר 770 וראה שיחת הרבי, לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17 באתר אוצר 770
  143. ↑ 143.0 143.1 רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם
  144. ↑ סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'
  145. ↑ בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים
  146. ↑ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
  147. ↑ בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).
  148. ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.
  149. ↑ האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770 וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש
  150. ↑ שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.
  151. ↑ ובדורנו - נשיא דורנו, צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מלך_המשיח&oldid=201570"