770 - מרכז חב"ד העולמי

חזית בנין 770

770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקוויי. ל"ג בעומר, תשמ"ז

חלון חדרו של הרבי (קומה ראשונה בצד שמאול) - "גן עדן העליון"

770 אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי (או בשמו הרשמי בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק. נקרא בקיצור סעוון סעוונטי) הוא המרכז העולמי של חסידות חב"ד ובית מדרשו של הרבי מליובאוויטש. ממוקם בבנין מספר 770 שבשידרת איסטרן פארקוויי בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, בעיר ניו יורק (Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובחודש החגים, חודש תשרי, במיוחד. חשיבות המקום הוגדרה על ידי הרבי באומרו שמספר הבניין "770" הוא בגימטריא "פרצת". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את היהדות. כמו כן אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית משיח" והודיע שבגאולה, כאשר בית המקדש השלישי ירד משמים בדרכו לארץ ישראל, הוא יעבור תחילה ב-770 ומשם ימשיך לעבר ירושלים.

רכישה

ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי

ביום ט' אדר ת"ש הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, לאחר שברח מאירופה, והיה צריך מבנה קבע לאגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ובית פרטי למגורים. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שקיבל צו ממשלתי לסגור את מרפאתו.. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שגרמה לגורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום י"ב במנחם אב שנת ת"ש התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב שלמה אהרון קזרנובסקי.

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום בית הכנסת שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות מנחה וערבית, אמרו לחיים על משקה ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - לתורה ועבודה, ודירת ארעי - שבקרוב נהיה בארץ הקודש עם משיח צדקנו.

ביום י"ט באלול נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ"א באלול, נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר ד"ה "על שלושה דברים העולם עומד".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה,לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב שמריהו גוראריה.

מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

קומת כניסה

הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)

הרבי בפגישה בחדרו

בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה חלוקת הדולרים) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' יהודה לייב גרונר. מימין הלובי ממקום חדר המזכירות של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"חדר שני" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

הזאל הקטן

בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד הזאל הקטן ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, בהתוועדות י' שבט תשי"א, הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם. בשנת תשד"מ החלו לערוך את היחידויות כלליות ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי קרן לפיתוח מחנה ישראל. עד היום מתקיים במקום זה מעמד ברכת התמימים בערב יום הכיפורים.

גן עדן התחתון

בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא גן עדן התחתון על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר היחידות הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת תשל"ח הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

גן עדן העליון

חדרו הפרטי של הרבי נקרא גן עדן העליון ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל (יחידות) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (בכ"ח סיון תש"א), השתמש בחדר זה אדמו"ר הריי"צ לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם מאמר בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת חיה מושקא שניאורסון, עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח".

קומה שניה ושלישית

סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה

הרבי (לשמאל כסאו של אדמו"ר הריי"צ שבראש השולחן) בקומה השניה

הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת ת"ש, התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, התוועד וקיבל שם אנשים ליחידות. לאחר הסתלקותו בי' שבט תש"י המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת תשל"א הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תשע"א) הגישה לשם אפשרית לעובדי ספרית אגודת חסידי חב"ד ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב שמריהו גוראריה, שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת תומכי תמימים שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

קומת מרתף (הזאל הגדול)

הרבי בתפילה ב'שלאש'

בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של הרבי. בית הכנסת נקרא בשם הזאל הגדול (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

השאלאש

משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם שאלאש (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט כסלו, י' שבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס.

הרחבה ראשונה

1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר הרבי, 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי קה"ת, 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "גן עדן התחתון", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "גן עדן העליון", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של הרבי הריי"צ, 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון המל"ח, 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של שמואל לויטין), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית, 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) מרכז שידורי חב"ד (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב חודקוב, 39) כיור לנטילת ידיים.

ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום הייתה לפעמים ממש בלתי נסבלת. בסוף שנת תשי"ט החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת ראש השנה תש"כ סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' זלמן בלסופסקי בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית חיה מושקא שניאורסון תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' יעקב ליפסקר בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת תשמ"ט הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

הרחבה שניה

1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של הרבנית שטרנא שרה. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 לספריית ליובאוויטש (נבנה בשנת תשנ"ג).

בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה ע"י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, כולל חב"ד) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות למרכז לעניני חינוך.

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה תשכ"ח יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

הרחבה שלישית

1) משרדי הישיבה, 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' שמואל גוראריה, 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 לספריית ליובאוויטש (נבנה בשנת תשנ"ג).

במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת תשל"ג החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' זלמן ליפסקר היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' זלמן בלסופסקי יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מהרבי שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

הנחת אבן הפינה

הרבי מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. (אלול תשמ"ח)

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה. ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת לאבן השתייה ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא בקודש הקדשים. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי.

בהמשך ביקש הרבי שגם הרש"ג יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.

שיפוצים

ה'מרפסת' באמצע הבניה (תשנ"ג)

בשנת תשנ"ג, בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר ג' תמוז הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

ניהול בית הכנסת

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' יהודה קרינסקי ור' אברהם שמטוב בשם אגודת חסידי חב"ד והמרכז לעניני חינוך לבית משפט (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני^{[דרוש מקור]}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום י"א שבט תשס"ט, שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום. בית המשפט טרם הכריע בעתירה. בחודש סיון תש"ע פנו התובעים לבית המשפט שיורה לפחות על פינוי מיידי משטח בית הכנסת של עמותת בית הכנסת, הגבאים וציבור המתפללים. ביום ו' תמוז התקיים הדיון ובית המשפט פסק כי המדובר בסכסוך דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון שעיקל את פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק. ביום ל' בתשרי שנת תשע"א הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת. בשלב זה ניתן לתובעים חודש לענות על כך ולאחר מכן תינתן להגנה אפשרות נוספת להשיב, לקראת דיון בבית המשפט.

גבאים

הרב רוזנברג מפקח על הבחירות, תמוז תש"ע

במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי אגודת חסידי חב"ד ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות^{[דרוש מקור]}. בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב יוחנן גורדון ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של הרבי ובברכתו לגבאים שנבחרו. בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. בשנת תשס"ט, לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב מרדכי חן, הרב ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.

בחודש ניסן תש"ע, בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים. בכ"ה סיון הוציאו הרב אברהם אזדבא והרב אהרן יעקב שווי מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע ובהם נבחרו הגבאים: ר' מנחם נחום גרליצקי, ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן.

קונטרס בית רבינו שבבבל

שער הקונטרס

ערך מורחב – קונטרס בית רבינו שבבבל

ביום כ' מר חשון שנת תשנ"ב חילק הרבי קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל" וביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של נשיא הדור. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

בדק הבית

הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקרא "קופת בדק הבית". תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את ספריית אגודת חסידי חב"ד. את הקופה מנהלים הרבנים; חיים ברוך הלברשטם, אברהם ליפסקר ויצחק שפרינגר.

כינויים

• בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר משפט הספרים.
• בית רבינו שבבבל - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
• 770 - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי.
• בית משיח - שווה בגימטריא למספר הבית - "770".
• בית חיינו - על שם משמם מקור חיות החסידים.
• ד' אמות של נשיא דורנו - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי.

העתקים

חזית העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד

הדמיית העתק של 770 בניו ג'רסי (בבניה)

לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:

בארץ ישראל

• כפר חב"ד - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
• רמת שלמה, ירושלים - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב יוסף יצחק הבלין.
• זכרון יעקב - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
• קרית אתא - נבנה על ידי הרב חיים שלמה דיסקין.
• מגדל העמק - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
• גדרה - בית פרטי.

בעולם

• לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב שלמה קונין.
• מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב גרשון מענדל גרליק.
• מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב יוסף יצחק גוטניק.
• ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
• ס. פאולו שבברזיל.
• דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
• בואנוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
• סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

לקריאה נוספת

• הרבי מליובאוויטש, בית רבינו שבבבל, קה"ת - תשנ"ב .
• הרב זושא וולף, בית חיינו 770, היכל מנחם, תשס"ד (2004).

קישורים חיצוניים

• בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד - חב"ד אינפו
• גלרייה שבועית מ'770' - חב"ד אינפו
• הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג
• טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל - חב"ד אינפו
• רעיונות מ'קונטרס בית רבינו שבבבל' לילדים - אתר חב"ד בישראל
• וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה
• תמונות ממעמד הנחת אבן הפינה
• קובץ 'צורת הבית' על 770 - הוצאת ועד חיילי בית דוד 770
• בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות -