פסח שני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(איחוד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פסח שני''' הוא חג החל ביום י"ד באייר. ביום זה, כל מי שנאנס ולא יכול היה להקריב את קרבן הפסח במועדו - י"ד ניסן, יכול להשלימו ולהקריבו ביום זה. | '''פסח שני''' הוא חג החל ביום י"ד באייר. ביום זה, כל מי שנאנס ולא יכול היה להקריב את קרבן הפסח במועדו - י"ד ניסן, יכול להשלימו ולהקריבו ביום זה. | ||
ידוע פתגם [[אדמו"ר הריי"צ]] שפסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אעפ"כ יכולים לתקן.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14/48&search=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 תורת מנחם]</REF> | ידוע פתגם [[אדמו"ר הריי"צ]] שפסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אעפ"כ יכולים לתקן.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14/48&search=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 תורת מנחם]</REF> | ||
==מנהגי והוראות הרבי== | |||
א. יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות. | |||
ב. בשנת [[תנש"א]] אמר [[הרבי]]: יעשה כל אחד ואחת חשבון צדק בנפשו מכל הענינים שהיה יכול להשלים מפסח שני בשנת [[תש"נ]] עד לערב פסח שני בשנה זו, וישלים זאת בהקדם האפשרי. | |||
ג. הנתינת-כח דפסח שני לתקן ולהשלים העבר, היא נוסף על הנוגע לעבר בסמיכות זמן, ימים, שבועות וחדשים האחרונים, שנה האחרונה, וכיוצא בזה, היא גם בנוגע לכל העבר, מאז שנעשה בר-מצוה, ואפילו לפני בר-מצוה. | |||
ה. צריך להשתדל לתקן ולהשלים גם חסרון לגבי שלימות נעלית יותר, אשר, גם בהתבוננות קלה ושטחית בודאי יגיע כל אחד ואחת למסקנא שהיה יכול לעשות כמה וכמה ענינים בשלימות נעלית יותר. ההתבוננות צריכה להיות הן בנוגע לעבודתו בעצמו, והן בנוגע לפעולה עם הזולת, החל | |||
מבני ביתו, ואפילו לאחרי כמה וכמה שנים, שבניו ובנותיו הם לאחרי הגיל ד"חנוך לנער" עד כ"ד שנה, ויש להם בעצמם בנים ובנות. זה שייך גם לטף, שגם להם קל להסביר שכמה וכמה ענינים היו יכולים לעשות בשלימות נעלית יותר, עד שיתעוררו מעצמם לתקן ולהשלים באופן נעלה יותר. | |||
ח. זה כולל ובמיוחד מורים ומדריכים, [[משפיע|משפיעים]], רבנים, וכו', בנוגע תלמידים שכבר גדלו | |||
ונעשו בעצמם מחנכים ומדריכים - יוכל למצוא דרכים להוסיף ולהשלים בהשפעתו שהיתה | |||
צריך להיות בשנים שלפני זה. | |||
ט. ההוראה על דבר תיקון ושלימות עניני העבר צריכה להיות גם ובעיקר בהענין של [[אהבת ישראל]] | |||
- הן בנוגע לתיקון הענינים הבלתי-רצויים, ולהוסיף עוד יותר באהבת ישראל ואחדות | |||
ישראל, בהנהגה יומית במעשה בפועל. | |||
י. כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ"ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, "ברוב עם הדרת | |||
מלך", אשר, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", מתוך אהבת ישראל ו[[אחדות ישראל]]. | |||
יב. בכל מקום יערכו [[התוועדות]] מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני ל[[ל"ג בעומר (מנהגים)]], ובימים | |||
הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - | |||
בהתוועדות של שמחה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]][[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||
גרסה מ־20:18, 17 באוגוסט 2010
פסח שני הוא חג החל ביום י"ד באייר. ביום זה, כל מי שנאנס ולא יכול היה להקריב את קרבן הפסח במועדו - י"ד ניסן, יכול להשלימו ולהקריבו ביום זה.
ידוע פתגם אדמו"ר הריי"צ שפסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אעפ"כ יכולים לתקן.[1]
מנהגי והוראות הרבי
א. יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות.
ב. בשנת תנש"א אמר הרבי: יעשה כל אחד ואחת חשבון צדק בנפשו מכל הענינים שהיה יכול להשלים מפסח שני בשנת תש"נ עד לערב פסח שני בשנה זו, וישלים זאת בהקדם האפשרי.
ג. הנתינת-כח דפסח שני לתקן ולהשלים העבר, היא נוסף על הנוגע לעבר בסמיכות זמן, ימים, שבועות וחדשים האחרונים, שנה האחרונה, וכיוצא בזה, היא גם בנוגע לכל העבר, מאז שנעשה בר-מצוה, ואפילו לפני בר-מצוה.
ה. צריך להשתדל לתקן ולהשלים גם חסרון לגבי שלימות נעלית יותר, אשר, גם בהתבוננות קלה ושטחית בודאי יגיע כל אחד ואחת למסקנא שהיה יכול לעשות כמה וכמה ענינים בשלימות נעלית יותר. ההתבוננות צריכה להיות הן בנוגע לעבודתו בעצמו, והן בנוגע לפעולה עם הזולת, החל מבני ביתו, ואפילו לאחרי כמה וכמה שנים, שבניו ובנותיו הם לאחרי הגיל ד"חנוך לנער" עד כ"ד שנה, ויש להם בעצמם בנים ובנות. זה שייך גם לטף, שגם להם קל להסביר שכמה וכמה ענינים היו יכולים לעשות בשלימות נעלית יותר, עד שיתעוררו מעצמם לתקן ולהשלים באופן נעלה יותר.
ח. זה כולל ובמיוחד מורים ומדריכים, משפיעים, רבנים, וכו', בנוגע תלמידים שכבר גדלו ונעשו בעצמם מחנכים ומדריכים - יוכל למצוא דרכים להוסיף ולהשלים בהשפעתו שהיתה צריך להיות בשנים שלפני זה.
ט. ההוראה על דבר תיקון ושלימות עניני העבר צריכה להיות גם ובעיקר בהענין של אהבת ישראל - הן בנוגע לתיקון הענינים הבלתי-רצויים, ולהוסיף עוד יותר באהבת ישראל ואחדות ישראל, בהנהגה יומית במעשה בפועל.
י. כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ"ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, "ברוב עם הדרת מלך", אשר, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.
יב. בכל מקום יערכו התוועדות מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני לל"ג בעומר (מנהגים), ובימים הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - בהתוועדות של שמחה.