אפיקומן: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 61 בתים ,  7 בדצמבר 2020
שורה 13: שורה 13:
אם במצה המיועדת לאפיקומן אין כשיעור המספיק לכל בני הבית, יקבל כל אחד מבני הבית חתיכה קטנה ממנה, ולחתיכה זו יוסיפו עוד (מהצד) חתיכות מצה כשיעור הנדרש. אין לשהות מתחילת האכילה ועד סופה יותר מהזמן של "אכילת פרס"{{הערה|שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות, ובדיעבד אפילו אם שהה יתר על כן יצא, ועל כל פנים לא יותר משבע דקות}}. אכילת האפיקומן בהסיבה, ויש לסיימו קודם חצות. לפני אכילת האפיקומן יש לשתות באופן שלא יבוא לידי צימאון אחר כך, כי לאחר אכילת האפיקומן אין אוכלים ואין שותים שום דבר{{הערה|חוץ משני הכוסות השלישי והרביעי, כמובן}}. ונזהרים אפילו משתיית מים.
אם במצה המיועדת לאפיקומן אין כשיעור המספיק לכל בני הבית, יקבל כל אחד מבני הבית חתיכה קטנה ממנה, ולחתיכה זו יוסיפו עוד (מהצד) חתיכות מצה כשיעור הנדרש. אין לשהות מתחילת האכילה ועד סופה יותר מהזמן של "אכילת פרס"{{הערה|שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות, ובדיעבד אפילו אם שהה יתר על כן יצא, ועל כל פנים לא יותר משבע דקות}}. אכילת האפיקומן בהסיבה, ויש לסיימו קודם חצות. לפני אכילת האפיקומן יש לשתות באופן שלא יבוא לידי צימאון אחר כך, כי לאחר אכילת האפיקומן אין אוכלים ואין שותים שום דבר{{הערה|חוץ משני הכוסות השלישי והרביעי, כמובן}}. ונזהרים אפילו משתיית מים.
==גניבת האפיקומן==
==גניבת האפיקומן==
יש נוהגים שהילדים 'גונבים' את האפיקומן בליל הסדר, אך ב'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן', כותב הרבי:
יש נוהגים שהילדים 'גונבים' את האפיקומן בליל הסדר, אך ב'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן', כותב הרבי, שיש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן (ומביאים תמורה איזו מתנה). ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: "חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו"{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}. ואין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמאמר רז"ל - "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}".
:"יש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן (ופודין אותו מהם תמורת איזו מתנה). ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}... ואין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב, ולהעיר ממאמר רז"ל :בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}".


מנהג זה של שלילת גניבת האפיקומן אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נוהג בקהילות רבות אחרות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}.
מנהג זה של שלילת גניבת האפיקומן אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נוהג בקהילות רבות אחרות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}.
שורה 24: שורה 23:
כל זה כתב אחר ההסבר הפשוט לאיסור שבירת עצם בקרבן פסח: "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים ולא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים" - כלומר, למרות ששבירת עצם שייכת לכאורה גם בקרבנות אחרים, הנה רק בליל הסדר אסרה התורה.  
כל זה כתב אחר ההסבר הפשוט לאיסור שבירת עצם בקרבן פסח: "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים ולא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים" - כלומר, למרות ששבירת עצם שייכת לכאורה גם בקרבנות אחרים, הנה רק בליל הסדר אסרה התורה.  


ומודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה, שלכן "אין אומרים 'חסל סידור פסח'... שבפסח החג עצמו נמשך תמיד"{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}.
ומודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה, שלכן אין אומרים 'חסל סידור פסח' וכדומה{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}.


כמו כן [[הרבי]] אמר בשיחת ליל שני של חג הפסח [[ה'תשכ"ב]] {{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}:
כמו כן [[הרבי]] אמר בשיחת ליל שני של חג הפסח [[ה'תשכ"ב]] {{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}:
שורה 33: שורה 32:
מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר.
מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר.


גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}: "לא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה". וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב: "אין מנהג לגנוב את האפיקומן".
גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן.


גם בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: "לא היה ניחא למרן הגר"ח זצ"ל המנהג שהקטנים חוטפין האפיקומן, והיה מניחו במקום המשומר עד שעת אכילתו, ופירש דמשום כך סימנו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" לומר שטעון שמירה והצפנה... כיוון שהאפיקומן זכר לקרבן פסח, וכמו שקרבן פסח טעון שמירה ונפסל בהיסח הדעת כן צריך האפיקומן שמירה...".
גם בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: "לא היה ניחא למרן הגר"ח זצ"ל המנהג שהקטנים חוטפין האפיקומן, והיה מניחו במקום המשומר עד שעת אכילתו, ופירש דמשום כך סימנו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" לומר שטעון שמירה והצפנה... כיוון שהאפיקומן זכר לקרבן פסח, וכמו שקרבן פסח טעון שמירה ונפסל בהיסח הדעת כן צריך האפיקומן שמירה...".
4,016

עריכות