ישיבת חב"ד באגאדיר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 55: שורה 55:


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]

גרסה מ־12:12, 27 באוקטובר 2020

ישיבת חב"ד באגאדיר, מרוקו, היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'תשט"ו - ה'תש"כ, אז נחרבה ברעידת אדמה.

הקמה

הישיבה הוקמה על ידי האברך רבי אברהם בן שושן, יליד העיר וואזן שבצפון מרוקו (מקום מצבתו של הצדיק המלוב"נ רבי עמרם בן-דיוואן זצוק"ל) יחד עם הרב ניסן פינסון והרב שלמה מטוסוב, ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.

בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב עזריאל חייקין, שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כ-משגיח בישיבה.

רעידת האדמה

בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".

נעדרי אגאדיר

נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה. לאחר פרסום הספר חב"ד במרוקו התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.

אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:

"שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב: "תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף"."[1] איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":

"חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסייה בבלגיה ושבה להוריה"."[2]

בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.".[3]

התייחסות הרבי לרעידת האדמה

בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:

"ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן"[4]

מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:

"מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת: ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות"

במהלך הדברים הרבי אף בכה.

במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:

"אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הערות שוליים