חמץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב, כ|תוכן=כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב, כ|תוכן=כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ}} | ||
== | ==מצוות השבתת חמץ== | ||
בנוסף לאיסור על אכילת חמץ, אוסרת התורה גם את קיומו של החמץ ברשותנו בחג הפסח, בשני איסורים{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה ר-רא.}}: | בנוסף לאיסור על אכילת חמץ, אוסרת התורה גם את קיומו של החמץ ברשותנו בחג הפסח, בשני איסורים{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה ר-רא.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יג, ז|תוכן=וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יג, ז|תוכן=וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ}} | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
'מכירת חמץ' היא פתרון הלכתי המאפשר ליהודי למכור את חמצו ל[[גוי]] כך שהחמץ אינו ברשותו בחג הפסח, ולאחר החג לקנות אותו ממנו בחזרה. | 'מכירת חמץ' היא פתרון הלכתי המאפשר ליהודי למכור את חמצו ל[[גוי]] כך שהחמץ אינו ברשותו בחג הפסח, ולאחר החג לקנות אותו ממנו בחזרה. | ||
== | ==חומרת איסור חמץ== | ||
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}: | |||
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}}. | |||
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"בל יראה ובל ימצא"{{הערה|תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.}}. | |||
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}. | |||
מסיבות אלו ועוד, החמירו חכמים באיסור זה והצריכו לבער את החמץ ולא רק לבטלו{{הערה|תוספות פסחים ב, א ד"ה אור; ר"ן שם.}}. | |||
לאור זאת, נפסקו להלכה עוד חומרות באיסור חמץ, כגון: איסור על אכילת קטניות, זהירות מ[[מצה שרויה]], אי אכילת [[מצה עשירה]] ועוד. | |||
===חומרות והידורים נוספים=== | |||
{{ערך מורחב|הידורים וחומרות בפסח}} | {{ערך מורחב|הידורים וחומרות בפסח}} | ||
בנוסף לחומרות שנפסקו להלכה,נהגו ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות רבות ושונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||