ישיבת תומכי תמימים שצעדרין: הבדלים בין גרסאות בדף
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) מ (ויקיזציה) |
מ (החלפת טקסט – "משגיח " ב־"משגיח ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הצעתם התקבלה, ובראשית שנת [[עת"ר]] עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש). | הצעתם התקבלה, ובראשית שנת [[עת"ר]] עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש). | ||
הר"מים היו ה"ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה"ר [[משה מרדכי עמרמי]] (פארלסקי). ל[[משפיע]] נבחר הרה"ת [[שאול דב זיסלין]]. | הר"מים היו ה"ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה"ר [[משה מרדכי עמרמי]] (פארלסקי). ל[[משפיע]] נבחר הרה"ת [[שאול דב זיסלין]]. כ[[משגיח]] שימש הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]]. | ||
מנהל הישיבה (ומשפיע) הרה"ת [[אלתר שימחוביץ]]. כר"מ שימש שם רבי [[משה רוינין]]. | מנהל הישיבה (ומשפיע) הרה"ת [[אלתר שימחוביץ]]. כר"מ שימש שם רבי [[משה רוינין]]. | ||
גרסה מ־20:35, 19 באוגוסט 2016
ישיבת תומכי תמימים שצעדרין היתה סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים שפעלה בעיירה שצעדרין בין השנים תר"ע-?.
הקמת הישיבה
הישיבה נוסדה בשנת תרס"ט לאחר שקבוצה של גזלנים ורוצחים התנפלו על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה.
אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל אדמו"ר הרש"ב וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים בעיירה.
הצעתם התקבלה, ובראשית שנת עת"ר עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש).
הר"מים היו ה"ר זלמן דוב שכטר מדריבין וה"ר משה מרדכי עמרמי (פארלסקי). למשפיע נבחר הרה"ת שאול דב זיסלין. כמשגיח שימש הרה"ת יעקב ברוך קרסיק. מנהל הישיבה (ומשפיע) הרה"ת אלתר שימחוביץ. כר"מ שימש שם רבי משה רוינין.
הסדר היה שבישיבה זו נשארו ללמוד לא יותר משנה וחצי.
פתיחת הישיבה, ועמה בואם של אישים חסידיים חשובים להתגורר בעיירה, הפיחה רוח חיים וחיות חדשה בין התושבים.
ראו גם