קונטרס אהבת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט)
שורה 3: שורה 3:
== תוכן הקונטרס ==
== תוכן הקונטרס ==


הקונטרס כולל לקט של פסוקים, מאמרי ח וכן ציטוטים מתורת הבעש"ט, המגיד ממעזריטש ורבותינו נשיאי חב"ד
הקונטרס כולל לקט של פסוקים, מאמרי חז"ל וכן ציטוטים מתורת הבעש"ט, המגיד ממעזריטש ורבותינו נשיאי חב"ד
לדורותיהם, בקשר למצוות אהבת ישראל. בהמשכו מובא ערך "[[אהבת ישראל]]" מתוך "ספר הערכים". הרבי היה מעורב בפרטות בעריכת הקובץ.
לדורותיהם, בקשר למצוות אהבת ישראל. בהמשכו מובא ערך "[[אהבת ישראל]]" מתוך "ספר הערכים". הרבי היה מעורב בפרטות בעריכת הקובץ.



גרסה מ־21:36, 2 בפברואר 2016

קונטרס 'אהבת ישראל' הינו קונטרס המלקט את יסודותיה של מצות אהבת ישראל מהתורה ומתורת החסידות. הרבי חילק את הקונטרס ב' פעמים. למשפיעים - במשך השנים תשל"ז-תש"מ. ולקהל אנ"ש והתמימים בי"א ניסן תשמ"ט.

תוכן הקונטרס

הקונטרס כולל לקט של פסוקים, מאמרי חז"ל וכן ציטוטים מתורת הבעש"ט, המגיד ממעזריטש ורבותינו נשיאי חב"ד לדורותיהם, בקשר למצוות אהבת ישראל. בהמשכו מובא ערך "אהבת ישראל" מתוך "ספר הערכים". הרבי היה מעורב בפרטות בעריכת הקובץ.

חלוקתו למשפיעים

בי"ט כסלו תשל"ז עורר הרבי לראשונה על דבר מינוי 'משפיעים' בכל מקום ומקום, ובהמשך לזה, דיבר הרבי בשבועות שלאחרי זה, על אופן וסדר מינויים של המשפיעים, חובותיהם וזכויותיהם. כשלשה חדשים לאחר מכן באור לכ"ח אדר, השמיע הרבי. שיחה מיוחדת בנושא זה [1] במהלך השיחה לאחר שהודה הרבי לקהילות בהם נתמנו כבר משפיעים ועושים מלאכתם כדבעי ובזריזות, אמר הרבי, שמכיוון שיסוד כל התורה כולה, ההשפעה והתוצאות, צריכים להיות מיוסדים על "ואהבת לרעך כמוך" - הרי מובן שהמשפיעים והמשפיעות צריכים להיות חדורים, ביתר שאת וביתר עז, בידיעת ובהכרת העניין דאהבת-ישראל.

ולכן, בישר הרבי, ידפיסו, בלי נדר, את הקונטרס 'אהבת ישראל' בהוצאה מיוחדת עבור המשפיעים והמשפיעות.

בנוגע לפועל אלו שכבר נתמנו למשפיעים ולמשפיעות, וכבר החלו לפעול במילוי תפקידם בתור משפיעים ומשפיעות.. - יקבלו את הקונטרס עם חתימתי על כל קונטרס. וכיוון שכל דבר צריך להיות מסודר, הרי כל אחד ואחת שרבים (היינו שלושה יהודים על כל פנים) מינו אותו, או אותה, למשפיע (או משפיעה) - ועל-אחת- כמה-וכמה אלו שכבר החלו לעסוק במילוי תפקידם כדבעי בתור משפיעים ומשפיעות - ימסרו במזכירות את שמם ואת כתובתם, בצירוף שם המקום (או האנשים) שהוא (או היא) נתמנו למשפיע (או משפיעה), ולאחר ההדפסה, יישלח אליהם, בלי נדר, קונטרס הנ"ל.

כעבור זמן קצר נדפס הקונטרס, והרבי טיפל אישית בהענקתו ל'משפיעים' רשמיים[2], או לאלו העוסקים בהשפעה בדרך זו או אחרת (נוסף לאלה שזכו לקבלו באמצעות ה'מזכירות'). על הקונטרסים הרבי חתם בתחילת הקובץ, או בסופו.


עובדות על חלוקתו

א) ביום ראשון ח' בטבת תשל"ח, אחרי תפילת מנחה ב"גן עדן התחתון" עמד הרב ישעיהו הרצל - רבו של כפר תבור, יחד עם בנו. הרבי העניק לו קונטרס אהבת ישראל (בצירוף חתימתו הקדושה) - באומרו: "כיוון שאתה משפיע וזו הוצאה מיוחדת עבור המשפיעים ובו חתימתי והברכות...".

ב) ביום שלישי ב' באייר תשל"ח, כשהגיע הרבי ל-770, ליד "גן עדן התחתון" עמד הרב דוד שקולניק מנחלת הר חב"ד. הרבי שאל אותו אם הוא נוסע היום, כשענה בחיוב, אמר לו הרבי שייכנס פנימה (ל"גן עדן התחתון"). שם העניק לו הרבי קונטרס אהבת ישראל מהדורת המשפיעים עם חתימתו הקדושה.

ג) בי"ד כסלו תש"מ כתב הרבי להרב אהרן גולד מקריית גת (בשולי מכתב כללי-פרטי): "בברכה להצלחה במינויו למשפיע ומצו[רף] ב[זה] קונטרס הניתן להנ[זכר]ל[עיל] [=משפיעים] ולבשו[רות] ט[ובות]".

בנוסף ליחידים שקיבלו את הקונטרס, זכו גם קבוצות אחדות לקבלו בתור קבוצה.

א) ביום שלישי י"ז בטבת תשל"ח, התלמידים השלוחים לישיבת אור-אלחנן-חב"ד בלוס-אנג'לס, המתינו לרבי ב"גן עדן התחתון" לאחר צאתו מתפילת מנחה, יחד עם ראש הישיבה הרב עזרא בנימין שוחט. הרבי נכנס לחדרו, ויצא משם כשבידו מספר קונטרסי 'אהבת ישראל' וחבילת דולרים.

ב) בסיום היחידות (בגן עדן התחתון) להתלמידים-השלוחים לישיבת "מגדל אור" במגדל העמק, בר"ח אייר תשל"ח, אמר הרבי (תרגום מלקוטי-שיחות כרך י"ד עמ' 336): "כדי לקשר זאת מיד בעניין מיוחד בפועל - כיוון שכל אחד מכם צריך להיות משפיע, אתן לכל אחד מכם "קונטרס אהבת ישראל" שהדפיסו במיוחד עבור המשפיעים, ושאני חתמתי בסוף (השיחה שבסוף ה)קונטרס, ושתנצלו זאת תוך שמחה וטוב לבב, ובאופן דמוסיף והולך ואור".

ג) גם השלוחים לאוסטרליה בשנת תשל"ח שמעו מהרבי את הדברים הבאים בתוך דברי ברכה ופרידה מהם ('ספר השליחות' עמ' 527): "מכיוון שכל העניינים הרי הם מיוסדים על אהבת ישראל.. לפיכך אתן לכל אחד מכם "קונטרס אהבת ישראל" אותו נותנים למשפיעים, מכיוון שעניינכם הן ללמוד לעצמכם והן ללמד לאחרים".


השימוש בקונטרס

שש שנים לאחר מכן, בהתוועדות שבת-קודש פרשת בא תשמ"ג, התייחס הרבי לתפקודם של המשפיעים וביאר את כוונתו בהדפסה המיוחדת של הקונטרס, זכות שלא נוצלה כראוי. וכה אמר הרבי:

"כאשר דובר לפני שנים אחדות אודות מינוי 'משפיעים' בכל מקום ומקום.. - רציתי להוסיף בזירוז ועידוד עניין זה, ולכן, מכיוון שהודפס בשעתו "קונטרס אהבת ישראל" ובו פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו, החל מהבעש"ט והמגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח-צדק, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו - הודעתי שאחתום בחתימת ידי על קונטרסים אלו, ואתנם לכל אחד ואחד מה'משפיעים'. ומאז ועד היום - הנה מלבד "מתי מספר", לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה, בצירוף חתימת ידי!

כאשר מדובר אודות מכתב עם חתימת ידי בקשר להולדת הבן או הבת - אזי "מרעישים עולמות" הייתכן שעדיין לא קיבלו מכתב ברכה בחתימת ידי; ואילו בעניין זה - כאשר הצעת מעצמי ("איך האב זיך א אליין אנגעשלאגן") לתת קונטרס הנ"ל בחתימת ידי - הנה מלבד "מתי מספר" לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה! ה"לימוד זכות" היחידי בעניין זה הוא - מכיוון שכל אחד ידע בעצמו מה הם החלטותיו בקשר להתעסקות בעניין ההשפעה כו', ולכן לא רצה לבקש את הקונטרס הנ"ל, כדי שהדבר לא יחייב אותו לעסוק בזה!.


חלוקתו לקהל אנ"ש והתמימים

במוצאי י"א ניסן ה'תשמ"ט, חילק הרבי - ללא הודעה מוקדמת - את קונטרס 'אהבת ישראל', לכל אחד ואחד שעבר את גיל הבר-מצוה.

קונטרסים אלו הם הנותרים מההדפסה הראשונה בשנת תשל"ז שיועדה עבור המשפיעים. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך הרבי לחלק דולרים לכל אחד ואחד.

לאחר תפילת מעריב באווירת י"א ניסן, היו שציפו לשיחת-קודש לכבוד היום, ואפילו הרמקול הועמד הכן. אך, למעשה, הייתה הפתעה מיוחדת במינה. כאשר בסיום תפילת ערבית החל כ"ק אדמו"ר בחלוקת קונטרס "אהבת ישראל" (בכריכה צהובה), יחד עם דולר מצורף אליו, לכל אחד מהעוברים.

הדבר היווה, כנראה, הפתעה מוחלטת גם לממונים על ההוצאה לאור, כך שלאחר זמן קצר אזלו כל הקונטרסים שהובאו. מיד הביאו ארגז נוסף של קונטרסים לא כרוכים, וכשאזלו אף הם - המשיך הקהל לעבור לפני הרבי, שחילק לכל אחד שלושה שטרות של דולר, שליחות מצווה לצדקה. היו הרבה דחיפות, עד כדי כך שבתחילת החלוקה כ"ק אדמו"ר עמד ליד בימת התפילה לפני המדרגות העולות לבימת-התפילה, ובהמשך החלוקה כבר היה מקומו הק' אל מול אמצע המדריגות. במשך החלוקה הקהל ניגן את הניגון על הפרק החדש "שיר מזמור לבני קרח וגו'".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הוגהה ונדפסה בלקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 493.
  2. ראו גם - שלשת הרועים.