מנשה קליין – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ." ב־"."
שורה 35: שורה 35:
ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשל"ט]] הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]]{{הערת שוליים|בספר "בצל החכמה" ע' 65 וב"מקדש מלך" חלק ב' ע' 382-383 מובאים רשימה מהדברים שנאמרו שם. בין הנושאים שדוברו היה; גדר קיום מצוות על ידי קטן, [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]] - מי גדול ממי, המנהג להפסיק את החתן בעת אמירת דברי תורה ועוד נושאים רבים.}}. בביקור זה העלה הרבי רעיון שכדי לפתור את בעית ההתבוללות בעקבות עיוות [[חוק מיהו יהודי]] יש לעשות "ספר יוחסין" בו יירשמו כל יהודי העולם. הרבי ביקש מהרב קליין שידבר עם איגוד הרבנים שיפעלו בעניין כדי ליצור תהודה סביב הנושא. למחרת הפגישה הורה הרבי למזכירות שיטפלנו בדחיפות לרב קליין ושימסרו שהוא חוזר בו ממה שאמר אמש ושלא יעסוק בנושא "ספר היוחסין". כמו כן הורה הרבי להשמיט מרשימת השיחה ביניהם את כל הענין. הרבי הסביר שכיוון שזה לא מעשי שזה ייעשה בקרוב והדיבור בנושא קרוב לוודאי שיגרום למחלוקות, יש לרדת מהרעיון{{הערת שוליים|בפרטיות יותר כתב הרבי ארבעה נימוקים: א. יווצר מחלוקת בין הארגונים, מי ינהל את הספר. ב. זה יחריף את המתיחויות הקיימות כבר ביניהם. ג. הקוסרבטיבים יטענו שהחרדים רוצים לפלג את העם היהודי. ד. זה יגרום למתנגדים נגד כינוס לתיקון החוק מיהו יהודי.}}.
ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשל"ט]] הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]]{{הערת שוליים|בספר "בצל החכמה" ע' 65 וב"מקדש מלך" חלק ב' ע' 382-383 מובאים רשימה מהדברים שנאמרו שם. בין הנושאים שדוברו היה; גדר קיום מצוות על ידי קטן, [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]] - מי גדול ממי, המנהג להפסיק את החתן בעת אמירת דברי תורה ועוד נושאים רבים.}}. בביקור זה העלה הרבי רעיון שכדי לפתור את בעית ההתבוללות בעקבות עיוות [[חוק מיהו יהודי]] יש לעשות "ספר יוחסין" בו יירשמו כל יהודי העולם. הרבי ביקש מהרב קליין שידבר עם איגוד הרבנים שיפעלו בעניין כדי ליצור תהודה סביב הנושא. למחרת הפגישה הורה הרבי למזכירות שיטפלנו בדחיפות לרב קליין ושימסרו שהוא חוזר בו ממה שאמר אמש ושלא יעסוק בנושא "ספר היוחסין". כמו כן הורה הרבי להשמיט מרשימת השיחה ביניהם את כל הענין. הרבי הסביר שכיוון שזה לא מעשי שזה ייעשה בקרוב והדיבור בנושא קרוב לוודאי שיגרום למחלוקות, יש לרדת מהרעיון{{הערת שוליים|בפרטיות יותר כתב הרבי ארבעה נימוקים: א. יווצר מחלוקת בין הארגונים, מי ינהל את הספר. ב. זה יחריף את המתיחויות הקיימות כבר ביניהם. ג. הקוסרבטיבים יטענו שהחרדים רוצים לפלג את העם היהודי. ד. זה יגרום למתנגדים נגד כינוס לתיקון החוק מיהו יהודי.}}.


בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת! . . [[בני ישראל]] צעקו כבר והצעקה היתה צריכה כבר לפעול את הישועה, כי המצב דחוק ביותר". לפני צאתו, אמר הרב קליין לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות - לאורך ימים ושנים טובות עד ביאת המשיח - שהיה אז קהל קטן, כיום ברוך-השם אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו". הרבי ענה לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה".
בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת!.. [[בני ישראל]] צעקו כבר והצעקה היתה צריכה כבר לפעול את הישועה, כי המצב דחוק ביותר". לפני צאתו, אמר הרב קליין לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות - לאורך ימים ושנים טובות עד ביאת המשיח - שהיה אז קהל קטן, כיום ברוך-השם אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו". הרבי ענה לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה".


ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] שנת [[תש"נ]] הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".
ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] שנת [[תש"נ]] הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".
שורה 45: שורה 45:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור='''משנה הלכות''', חלק א'
|מקור='''משנה הלכות''', חלק א'
|תוכן=משכיל לאיתן חכם חרשים דזיו ליה כבר בתיה, הרב הגאון חסיד ועניו, מתלמידיו של אהרן, שמו מפארים בכל קצוי תבל, פטיש החזק עוקר הרים, אין גומרין עליו להלל וכו', כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. עתה באתי בשביל דברי [[תורה]], להשיב על תשובתו הרמה שקיבלתי מאת כבוד-הדר-גאונו והיה לי למשיב [[נפש]]. ובאתי להרחיב את הענין קצת ולא להקשות על דברי הדר-גאונו כי מה אדע אשר לא ידע . . ואני חותם מעין הפתיחה כי היה לי עונג גדול בקבלי תשובתו הרמה, והנני מסיים באהבה, אהבת עולם, ובכל הכבוד והוקרה עד עולם.
|תוכן=משכיל לאיתן חכם חרשים דזיו ליה כבר בתיה, הרב הגאון חסיד ועניו, מתלמידיו של אהרן, שמו מפארים בכל קצוי תבל, פטיש החזק עוקר הרים, אין גומרין עליו להלל וכו', כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. עתה באתי בשביל דברי [[תורה]], להשיב על תשובתו הרמה שקיבלתי מאת כבוד-הדר-גאונו והיה לי למשיב [[נפש]]. ובאתי להרחיב את הענין קצת ולא להקשות על דברי הדר-גאונו כי מה אדע אשר לא ידע.. ואני חותם מעין הפתיחה כי היה לי עונג גדול בקבלי תשובתו הרמה, והנני מסיים באהבה, אהבת עולם, ובכל הכבוד והוקרה עד עולם.
}}
}}


שורה 66: שורה 66:
{{ציטוט|מרכאות=כן
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=
|מקור=
|תוכן=לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם. . אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות היתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה . . וכן בדורנו בא הרב [[מאיר שפירא]] ותיקן דף היומי ב[[תלמוד בבלי]], ואחריו כ"ק [[אדמו"ר]] מ[[גור]] שתיקן דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי]] . . ועתה בא הרבי מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את הרמב"ם היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה . . והרי אמרו חז"ל שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי הרמב"ם שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום הרמב"ם במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן
|תוכן=לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם.. אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות היתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה.. וכן בדורנו בא הרב [[מאיר שפירא]] ותיקן דף היומי ב[[תלמוד בבלי]], ואחריו כ"ק [[אדמו"ר]] מ[[גור]] שתיקן דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי]].. ועתה בא הרבי מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את הרמב"ם היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה.. והרי אמרו חז"ל שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי הרמב"ם שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום הרמב"ם במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן
}}
}}


שורה 73: שורה 73:
{{ציטוט|מרכאות=כן
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=
|מקור=
|תוכן=הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה . . "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי הרמב"ם בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו . . ונזכה לערוך את סיום הרמב"ם הבא, ביחד עם הרבי שליט"א, בירושלים עיר הקודש בבנין בית המקדש אמן
|תוכן=הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה.. "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי הרמב"ם בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו.. ונזכה לערוך את סיום הרמב"ם הבא, ביחד עם הרבי שליט"א, בירושלים עיר הקודש בבנין בית המקדש אמן
}}
}}