![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תומכי תמימים גוסטיני – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
תכופות היה מבקר בישיבה החסיד המפורסם ר' [[יצחק הורביץ]] (המתמיד), ובשנים [[ת"ש]] - [[תש"א]] היה מבקר בה החסיד ר' יחזקאל פייגין (לאחר שעזב את [[ורשה|וורשא]])<ref>[[בטאון חב"ד]] - לג, עמ' 46.</ref>. | תכופות היה מבקר בישיבה החסיד המפורסם ר' [[יצחק הורביץ]] (המתמיד), ובשנים [[ת"ש]] - [[תש"א]] היה מבקר בה החסיד ר' יחזקאל פייגין (לאחר שעזב את [[ורשה|וורשא]])<ref>[[בטאון חב"ד]] - לג, עמ' 46.</ref>. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תש"א]] עברה הישיבה ל[[ריגה]]<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' רנד.</ref>. | |||
בבוא הצורר ה[[נאצים|נאצי]] ימ"ש עלו רוב התמימים על המוקד יחד עם מוריהם<ref>שם עמ' רנה. [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 517 עמ' 42.</ref>. בעקבות כך נסגרה הישיבה שמנתה שלושים וחמשה [[תמימים]]<ref>כמה מהם: הת' שמואל ליב בנו של ר' [[יחזקאל פייגין]], ור' [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נתן נטע ברכהן]], אחיו של ר' ישעיהו חנוך.</ref>. | בבוא הצורר ה[[נאצים|נאצי]] ימ"ש עלו רוב התמימים על המוקד יחד עם מוריהם<ref>שם עמ' רנה. [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 517 עמ' 42.</ref>. בעקבות כך נסגרה הישיבה שמנתה שלושים וחמשה [[תמימים]]<ref>כמה מהם: הת' שמואל ליב בנו של ר' [[יחזקאל פייגין]], ור' [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נתן נטע ברכהן]], אחיו של ר' ישעיהו חנוך.</ref>. | ||
גרסה אחרונה מ־21:38, 26 בפברואר 2026
ישיבת תומכי תמימים בעיירה גוסטיני[1], לטביה הוקמה בתרצ"ו, ע"י הרב ישעיהו חנוך ברכהן.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה נקראה הישיבה בשם "זכרון יוסף"[2], אך בעקבות תמיכת אדמו"ר הריי"ץ נוסף לה השם "תומכי תמימים"[3].
בשנת תרצ"ז כתב אדמו"ר הריי"ץ אל ר' רפאל כהן[4]: "אודות ישיבת דנקרא, בודאי מוכרח הדבר להביא תלמידים מליטא, אשר בזה, בעזה"י, יעוררו רגשי חבת התורה גם בנוער הלעטלאנדי."
בתחילה היה ראש הישיבה הרב ישעיהו חנוך ברכהן, ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב הלל הורביץ.
המשפיע היה ר' יחזקאל הימלשטיין.
בתקופה מסויימת שימש ר' יחזקאל פייגין כמשגיח[5].
תכופות היה מבקר בישיבה החסיד המפורסם ר' יצחק הורביץ (המתמיד), ובשנים ת"ש - תש"א היה מבקר בה החסיד ר' יחזקאל פייגין (לאחר שעזב את וורשא)[6].
בחודש תשרי תש"א עברה הישיבה לריגה[7].
בבוא הצורר הנאצי ימ"ש עלו רוב התמימים על המוקד יחד עם מוריהם[8]. בעקבות כך נסגרה הישיבה שמנתה שלושים וחמשה תמימים[9].
הערות שוליים
- ^ גם דנקרא או גלזמנקא.
- ^ על שם הגאון מרוגצ'וב.
- ^ התמים (בית משיח) גליון מ"ג עמ' 70.
- ^ אגרות קודש שלו ח"ד אגרת תתקמ.
- ^ תשורה צייטלין-נמס (תש"ע), עמ' 22.
- ^ בטאון חב"ד - לג, עמ' 46.
- ^ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' רנד.
- ^ שם עמ' רנה. בית משיח גליון 517 עמ' 42.
- ^ כמה מהם: הת' שמואל ליב בנו של ר' יחזקאל פייגין, ור' נתן נטע ברכהן, אחיו של ר' ישעיהו חנוך.