נסיעה לרבי – הבדלי גרסאות

שולם ס. (שיחה | תרומות)
עריכות וקישורים
עזרה:איך ליצור קישור: "בעת יצירת קישורים פנימיים בערך מסוים, אין לחזור שוב ושוב על קישור של אותו מושג. בדרך כלל די בקישור יחיד, במופע הראשון של המושג בערך. בערכים ארוכים ניתן לתת קישור חוזר כאשר יש מרחק ניכר בינו ובין הקישור הקודם., ביטול גרסה 792202 של שולם ס. (שיחה)
תגיות: ביטול קישורים לדפי פירושונים
שורה 3: שורה 3:
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.


כל השנים עיקר הנסיעה היתה ל[[חודש תשרי]], חודש החגים וב[[דור השביעי]] אלפי אורחים שוהים בבית חיינו מידי חודש [[תשרי]] ומתפללים ומתוועדים ב-[[770]], ולאירוח דואג ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].
כל השנים עיקר הנסיעה היתה לחודש תשרי, חודש החגים ובדור השביעי אלפי אורחים שוהים בבית חיינו מידי חודש [[תשרי]] ומתפללים ומתוועדים ב-[[770]], ולאירוח דואג ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].


==תוכן הנסיעה==
==תוכן הנסיעה==
שורה 23: שורה 23:


==זמני הנסיעה==
==זמני הנסיעה==
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק ב[[עבודת השם|עבודת ה']], וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם [[צרה]] וצריכים [[ברכה]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים [[ברכה]].


===חודש תשרי===
===חודש תשרי===
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי ה[[סליחות]] והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום ה[[קדושה|קדוש]] ביותר.
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.


[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.
שורה 34: שורה 34:
====אש"ל הכנסת אורחים====
====אש"ל הכנסת אורחים====
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]
ב[[דור השביעי]], כאשר הנסיעות החלו להתמסד באמצעות הצ'רטר, הוקם ארגון 'הכנסת אורחים' במטרה לאפשר לחסידים רבים להגיע אל הרבי ולקבל תנאי מחיה ניאותים בגשמיות וברוחניות. בתחילה צעירי חב"ד פעלו בתחום והרב [[משה זאב ירוסלבסקי|משה ירוסלבסקי]] הקים ארגון של ממש. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש וה[[תמים|תמימים]], באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות [[לימוד התורה|לימוד]] ותכנים התואמים לאלפי האורחים המגיעים ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] ל[[חודש תשרי]]. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח.  
בדור השביעי, כאשר הנסיעות החלו להתמסד באמצעות הצ'רטר, הוקם ארגון 'הכנסת אורחים' במטרה לאפשר לחסידים רבים להגיע אל הרבי ולקבל תנאי מחיה ניאותים בגשמיות וברוחניות. בתחילה צעירי חב"ד פעלו בתחום והרב משה ירוסלבסקי הקים ארגון של ממש. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לאלפי האורחים המגיעים לבית חיינו לחודש תשרי. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח.  


על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ג}}, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל     [[הרבי]]. אש"ל מארגן מסגרות שינה, אוכל ולימוד ייעודיות נפרדות לאנשים ונשים ובחלק מהשנים היה גם קעמפ לילדים{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.
על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ג}}, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אש"ל מארגן מסגרות שינה, אוכל ולימוד ייעודיות נפרדות לאנשים ונשים ובחלק מהשנים היה גם קעמפ לילדים{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.


===כינוס השלוחים===
===כינוס השלוחים===
שורה 43: שורה 43:
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].


יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.


===י' שבט===
===י' שבט===
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.


===כ"ב שבט===
===כ"ב שבט===
הזמן העיקרי (בנוסף ל[[חודש תשרי]]) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.


בזמן זה מתקיים ב[[קראון הייטס]] [[כינוס השלוחות העולמי]], לשלוחות הרבי ברחבי העולם.
בזמן זה מתקיים בקראון הייטס [[כינוס השלוחות העולמי]], לשלוחות הרבי ברחבי העולם.


בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].
בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].
שורה 57: שורה 57:
===חג השבועות===
===חג השבועות===
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בענייני [[הלכה]]. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.


בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.
בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.
שורה 64: שורה 64:


===כ' אב===
===כ' אב===
במשך כל שנה נוסעים עשרות קעמפים מכל רחבי [[ארצות הברית]] ל-770 ל[[כ' אב]] יום הסתלקותו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, שם מתקיים [[ראלי]] מיוחד עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].
במשך כל שנה נוסעים עשרות קעמפים מכל רחבי [[ארצות הברית]] ל-770 ל[[כ' אב]] יום הסתלקותו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, שם מתקיים [[ראלי]] מיוחד עם הרבי.


בכל הקעמפים ההכנות לנסיעה והנסיעה עצמה תופסים מקום מאוד מיוחד.
בכל הקעמפים ההכנות לנסיעה והנסיעה עצמה תופסים מקום מאוד מיוחד.


===הנסיעה בשאר מועדי השנה===
===הנסיעה בשאר מועדי השנה===
תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]], [[חנוכה]], [[ג' בתמוז|ג' תמוז]], [[י"א בניסן|י"א ניסן]] ו[[י"ב בתמוז|י"ב תמוז]].
תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז.


ישנם גם חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, כגון חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר לתאריך מיוחד.
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.


כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.
שורה 79: שורה 79:
==ההכנות לנסיעה==
==ההכנות לנסיעה==
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של [[נשיא הדור]], וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בענייני [[חינוך]] ו[[יראה|יראת שמים]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.


לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.


במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד [[מאמר|מאמרי]] הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת       ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של [[חת"ת|חומש תהלים ותניא]], ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של [[חת"ת|חומש תהלים ותניא]], ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.


במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.
שורה 89: שורה 89:
==פעולת הנסיעה==
==פעולת הנסיעה==
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}. בביטויים נוספים שנאמרו בהקשר לפעולת הנסיעה, אמר הרבי ש"נסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה, או בשנה זו עצמה)"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא [[תשמ"ט]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 431.}} ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו"{{הערה|שיחת שבת פרשת נח [[תש"נ]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 316.}}.
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}. בביטויים נוספים שנאמרו בהקשר לפעולת הנסיעה, אמר הרבי ש"נסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה, או בשנה זו עצמה)"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא [[תשמ"ט]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 431.}} ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו"{{הערה|שיחת שבת פרשת נח [[תש"נ]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 316.}}.


עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שציוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את העניינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.
עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.


כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא
כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא
שורה 98: שורה 98:
==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==
==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגוני חב"ד|ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.


===תקעו בחודש===
===תקעו בחודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם '[[ניגון נאשי קראמקי|נאשי קראמקי]]', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.


בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
שורה 113: שורה 113:
===נייע זשוריצי כלאפצ'י===
===נייע זשוריצי כלאפצ'י===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}


===ניע חודיטי===
===ניע חודיטי===
שורה 121: שורה 121:
===ניגון השתפכות נפש===
===ניגון השתפכות נפש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של [[כנסת ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא|הקב]]. אצל חסידים מקובל ש[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ב[[רוסיה]], וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.


==הוראות והגבלות על הנסיעה==
==הוראות והגבלות על הנסיעה==
שורה 133: שורה 133:
אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.
אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.


בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר ב[[לימוד התורה]] בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.
בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.


מפי השמועה מסופר, שבעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], לאחר שנענה על ידי החסידים, כי הם נמנעים מנסיעה לרבי, מחוסר רשות מ[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] כי "בשביל לנסוע לרבי - אין צריך לשאול רשות"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 37], תשרי [[תשפ"ה]].}}.
מפי השמועה מסופר, שבעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], לאחר שנענה על ידי החסידים, כי הם נמנעים מנסיעה לרבי, מחוסר רשות מהרבי הריי"צ, אמר הרבי כי "בשביל לנסוע לרבי - אין צריך לשאול רשות"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 37], תשרי [[תשפ"ה]].}}.


במקרה מסוים הורה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], שייתן תמורת זאת [[מעשר כספים|מעשר]] מדמי הנסיעה ל[[צדקה]], וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.
במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.


=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===
=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===
שורה 159: שורה 159:


===חברת התעופה===
===חברת התעופה===
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא [[בני ישראל|יהודים]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.


במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.


===נסיעה על פי חוק===
===נסיעה על פי חוק===
חסיד שהיה אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ונסע ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.


===קניית מתנה לאשה===
===קניית מתנה לאשה===
שורה 171: שורה 171:
==הגרלות על נסיעה לרבי==
==הגרלות על נסיעה לרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}
היו שנים, בעיקר בשנות ה[[ברית המועצות|קומוניזם ברוסיה]], בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.


גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.
שורה 181: שורה 181:
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.


בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.
בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.


==עידוד הנסיעה==
==עידוד הנסיעה==
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] - מקומו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם   "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].


כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.