ישיבת חב"ד באגאדיר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
בשנת תשט"ו, השלוחים במרוקו שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד במקנס.
בשנת תשט"ו, השלוחים במרוקו שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד במקנס.


בשלבי ההקמה היו קשיים, אך לאחר זמן קצר הרב יצחק חזן רבה של אגאדיר החל לארגן את הקהילה המקומית לסייע לישיבה, והחלה תקופת שגשוג כפי שמסופר בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]: "הישיבה קמה ופרחה ומעגל הלומדים גדל במהירות. התלמידים שהגיעו מאגאדיר ומכפרי הסביבה למדו בישיבה, ואלו שהגיעו מהכפרים נהנו מתנאי פנימייה מלאים, לכן נדרשה היערכות מיוחדת להשגת מקום, אוכל וגם בגדים, כי בכפרים שררה עניות והיו תלמידים שהיה צורך לדאוג להם לבגדים וציוד אישי אחר"{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמודים 175-177}}.
בשלבי ההקמה היו קשיים, אך לאחר זמן קצר הרב יצחק חזן רבה של אגאדיר החל לארגן את הקהילה המקומית לסייע לישיבה, והחלה תקופת שגשוג כפי שמסופר בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]: {{ציטוטון|הישיבה קמה ופרחה ומעגל הלומדים גדל במהירות. התלמידים שהגיעו מאגאדיר ומכפרי הסביבה למדו בישיבה, ואלו שהגיעו מהכפרים נהנו מתנאי פנימייה מלאים, לכן נדרשה היערכות מיוחדת להשגת מקום, אוכל וגם בגדים, כי בכפרים שררה עניות והיו תלמידים שהיה צורך לדאוג להם לבגדים וציוד אישי אחר}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמודים 175-177}}.


מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:


"אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.


חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.


כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים"{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.


==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==
שורה 20: שורה 20:


בחורף תשט"ז התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל נפתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:
בחורף תשט"ז התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל נפתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:
"הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו  
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו  
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי"{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}.  
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}.  


בחודש ניסן תשי"ז היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב העיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית:
בחודש ניסן תשי"ז היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב העיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית:
"זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות  
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות  
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)"{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184}}.  
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184}}.  
   
   
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב מטוסוב כדי לברר את העניין. הרב שלמה מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב מטוסוב כדי לברר את העניין. הרב שלמה מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.
שורה 33: שורה 33:


אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:
"באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.


התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.
221

עריכות