מצה עשירה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4677072 דין מי פירות אם מחמיצין]''', שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תס"ב | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1HISvtmL3h_RsPxao_kEPScQuI8aM5pVi/view ביאור ענינה של מצה עשירה בפנימיות הענינים]''', לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה רביעית לפרשת בא {{*}} ([https://drive.google.com/file/d/1DXNe1uQIDUST2O9eba-n0TUXLVDE8RAe/view שיחת אחרון של פסח] ו[https://drive.google.com/file/d/1Ou_BZozI0QyCyuJrde9dpAJLoTTMXRq2/view פרשת שמיני] תשכ"ו | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1SQa9kQYlxbELtEHL08P0VVH5lvCXZDfh/view מצה עשירה לעתיד לבוא]''', ליל י"ג ניסן תשל"ט | |||
*מנחם מענדל פינסון, '''[https://drive.google.com/file/d/13teeABM2GZKrPG2mYRHSJu21LM0i9cW7/view בדברי אדמו"ר שאין נוהגים בחטיפת אפיקומן בבית הרב]''', הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון י"א ניסן תשפ"ג, עמודים פט-ק | *מנחם מענדל פינסון, '''[https://drive.google.com/file/d/13teeABM2GZKrPG2mYRHSJu21LM0i9cW7/view בדברי אדמו"ר שאין נוהגים בחטיפת אפיקומן בבית הרב]''', הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון י"א ניסן תשפ"ג, עמודים פט-ק | ||
גרסה אחרונה מ־06:45, 19 באפריל 2023
מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן שלא בא במגע עם מים ונילוש במי פירות בלבד[1].
אף על פי שמבחינה הלכתית קמח שלא בא במגע עם מים אינו יכול להחמיץ, ובשל כך מצה עשירה אינה חמץ, אי אפשר לצאת בה ידי חובה למצוות אכילת מצה בליל הסדר[2], ולדעת אדמו"ר הזקן ושאר פוסקי אשכנז, היא אסורה באכילה גם בשאר ימי חג הפסח.
הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת פסחים[3] הגמרא מציינת שאף לא חייבים כרת על אכילה בפסח של עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש, אסור לכתחילה ללוש אותה.
לשיטת רש"י, כוונת הגמרא היא שאף עיסה הנילושה במי פירות עשויה להחמיץ, אלא שדינה הוא כחמץ נוקשה, שאינו אסור באיסור כרת החמור, אלא באיסור לאו בלבד.
לעומת זאת לשיטת רבינו תם, עיסה כזו אינה יכולה להחמיץ כלל.
לשיטת הרמב"ם ורבי יוסף קארו שנוקטים כרבינו תם, אין כל חשש חמץ בעיסה זו ולכן הם מתירים לאכול אותה בשאר ימי הפסח, ואילו הרמ"א וההולכים בעקבותיו אסרו זאת לחלוטין, ולכן ניתנו מספר הסברים:
- חשש שמא בתוך מי הפירות נכנסה כמות קטנה של מים, שגרמו לעיסה כולה להחמיץ.
- חשש לדעת רש"י שיש חימוץ גם בעיסה שנילושה במי פירות.
- מפני ציווי התורה "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני", שיש לאכול בימי הפסח לחם עוני בלבד ולא מצה עשירה[4].
בימינו, אסרו הרב מרדכי אליהו והרב יעקב יוסף עוגיות יין, ופסקו שיש לבערם מהבית כדין חמץ גמור.
אכילתה בליל הסדר[עריכה | עריכת קוד מקור]
עיסה שנילושה במי פירות בלבד לפי רוב הדעות אינה יכולה להיקרא מצה כלל, ובנוגע לעיסה שנילושה במים ובמי פירות יחד, אף לשיטת המתירים אכילת מצה עשירה שנילושה במי פירות בלבד, במצה שנילושה במים ומי פירות יחד, יש החוששים לאסור אותה הן מפני שהמים בשילוב עם מי הפירות גורמים לעיסה להחמיץ מהר יותר, וכן בשל העובדה שמצה שכזו אינה יכולה להיקרא 'לחם עוני'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דין מי פירות אם מחמיצין, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תס"ב
- ביאור ענינה של מצה עשירה בפנימיות הענינים, לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה רביעית לפרשת בא • (שיחת אחרון של פסח ופרשת שמיני תשכ"ו
- מצה עשירה לעתיד לבוא, ליל י"ג ניסן תשל"ט
- מנחם מענדל פינסון, בדברי אדמו"ר שאין נוהגים בחטיפת אפיקומן בבית הרב, הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון י"א ניסן תשפ"ג, עמודים פט-ק