מרכז לעניני חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־05:54, 5 באפריל 2023

מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד ומרכז את מפעל השליחות העולמי.

ייסוד המרכז

המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ בקשר עם בואו של חתנו בכ"ח סיון תש"א ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית^[1].

כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטערן פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות^[2].

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב אברהם פריז והרב מאיר ליבר קלר.

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי ארצות הברית, בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של בית רבקה ובית שרה, מסיבות שבת ושל"ה והפיצו את חוברות ועלוני המרכז^[3].

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו בפוקינג - על ידי הרב דוד ברוומן; בקנדה - על ידי הרב יצחק הנדל, כשבראש המרכז עומדים הרב משה אליהו גרליצקי והרב מנחם זאב גרינגלאס, ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב יוסף ראדאל; באנגליה^[4] - על ידי הרב ירחמיאל בנימינסון^[5]; בארץ הקודש^[6] - על ידי הרב אברהם פריז ובמרוקו^[7] - על ידי הרב מיכאל ליפסקר.

פעילות המרכז

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים^[8]; בין פעולותיו נמנו^[9]:

בתי ספר לנערות - בית רבקה (ע"ש הרבנית רבקה) ובית שרה (ע"ש הרבנית שטערנא שרה); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ליהדות^[10]. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן בקראון הייטס.

מסיבות שבת - מידי שבת קודש התכנסו עשרות ילדים וילדות^[11] בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת השבת, על יהדות וענייני דיומא; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל בל"ג בעומר, התכנסו ילדי הסניפים למעין פאראד בחצר 770, והרבי היה נושא לפניהם דברים על יהדות וחסידות.

שיעורי לימודי הדת, לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי יום רביעי שיעור בו למדו אודות יהדותם ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב יעקב יהודה הכט (לימים היא הפכה לוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר).

המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).

מחלקת המצו"ת (= הספקת מזוזות ציצית ותפילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי השואה ויוצאי רוסיה ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן בסין וביפן; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, בפוקינג, ניהל הרב דוד ברוומן; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של שנחאי, הרב מאיר אשכנזי.

המחלקה ליוצאי צבא התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת למחנה ישראל).

שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.

מחלקת המורים - א. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.

שליחויות לערי שדה - מרכז שליחות, בחורים שיצאו כשלוחים נודדים לסיורים של הפצת יהדות בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום^[12]; הרבי מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה שיחות רבות.

כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע^[13].

מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טעקס ענד טיילס"^[14], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו, אך לא נחשב עורך או מחבר. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"^[15]

בשנת תש"ד הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע למרכז לענייני חינוך באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד יוליוס (יהודה) סטולמן ואלכסנדר אלחנן כהן. בהנהלת הקרן היה חבר הרבי יחד עם הרב ניסן מינדל.^[^{דרוש מקור]}

פעילות המרכז המתחדשת

כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין 788 איסטערן פארקווי תחת מחלקה '302' המנוהלת על ידי הרב משה קוטלרסקי:

CTeen
Ckeeds
jem
JNet
בית מדרש לשלוחים
מיי שליח
כינוס השלוחים העולמי
משרד משיח - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.

תש"י ואילך

לאחר י' שבט תש"י הפך הרבי לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול מפעל השליחות ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי בתי חב"ד - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל שליח בכל אתר ואתר.

עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים בחב"ד: ניהל את כל מפעל השליחות המסועף, את כינוס השלוחים העולמי, החזיק בבעלות על בית הרבי בפרזידנט 1304, היה בעלים של ספריית הרבי בחדרו^[16] ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב יהודה קרינסקי שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון כינוס השלוחים העולמי והרב משה יהודה קוטלרסקי שניהל מטעם המל"ח את מפעל השליחות.

בשנת תשמ"ט, על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת 770 - הנציג היה הרב שלום מענדל סימפסון.

מינויים ודיונים

שטר צוואה

בי"ז סיוון תשמ"ח, נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב חודקוב, ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון^[17]. הצוואה הוגהה על-ידי הרבי, אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' ניסן מינדל, וכן עדות הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז^[18]. לאידך פסקו רוב הרבנים בועד רבני ליובאוויטש אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.

ניירות רשמיים

בשנת תש"נ הכינו^[19] חברי שלושת המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מחנה ישראל ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ד"ר ניסן מינדל, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב בנימין אליהו גרודצקי הרב בערל יוניק, והרב דוד רסקין, הרב שלום מענדל סימפסון, הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב זאב יחזקאל כ"ץ^[20] והרב חיים יהודה קרינסקי.

שני מרכזים

לאחר דיונים וויכוחים בשנים תשנ"ה-תשנ"ז, נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני ועד רבני ליובאוויטש המתנהל על ידי ר' חיים יהודה קרינסקי, ר' משה יהודה קוטלרסקי ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת תש"ע) גם הרבנים: אברהם יצחק שם טוב, נחמן סודאק, ישראל דערן, שלום דובער לויטין, שמואל קפלן ודניאל מוסקוביץ'. המרכז השני בראשות הרב שלום מענדל סימפסון, נתמך על-ידי בד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים^[21]

זבל"א

עקב חילוקי דעות בין הרב חיים יהודה קרינסקי והרב ירחמיאל בנימין קליין, מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב משה יהודה קוטלרסקי ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת תש"ע על זבל"א במסגרת ועד רבני ליובאוויטש בו השתתפו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב משה בוגמילסקי והרב דוד משה ליברמן. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

בחודש אב תש"ע יצאה פסיקה זמנית^[22] בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב וזלמן אהרן גרוסבאום.

לקריאה נוספת

כאן לא מסכמים, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 • חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6

קישורים חיצוניים

מסמכים, עדויות ומענות:, כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים,
'שוברים את הקרח' באמריקה, בתכנית הוידאו השבועית של ר' שלום דובער שפירא (אנגלית)

הערות שוליים

↑ במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
↑ לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.
↑ במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש וניהל סניף של אחי תמימים במקום.
↑ בחודש חשוון תש"ט.
↑ בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סימן רכ"ד
↑ בחודש אייר תש"ט.
↑ בשנת שי"ת.
↑ שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
↑ על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
↑ עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.
↑ בצורה נפרדת
↑ בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
↑ משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.
↑ שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
↑ הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170
↑ עד שאוחדה עם ספריית אגודת חסידי חב"ד בשנת תשמ"ח.
↑ צילום הצוואה.
↑ צילום הפסק
↑ על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.
↑ כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.
↑ בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו , הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן (ע' 8)
↑ צילום.

[1] במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.

[2] לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.

[3] במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש וניהל סניף של אחי תמימים במקום.

[4] בחודש חשוון תש"ט.

[5] בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סימן רכ"ד

[6] בחודש אייר תש"ט.

[7] בשנת שי"ת.

[8] שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.

[9] על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.

[10] עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.

[11] בצורה נפרדת

[12] בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.

[13] משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.

[14] שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.

[15] הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170

[16] עד שאוחדה עם ספריית אגודת חסידי חב"ד בשנת תשמ"ח.

[17] צילום הצוואה.

[18] צילום הפסק

[19] על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.

[20] כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.

[21] בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו , הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן (ע' 8)

[22] צילום.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 *'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
-*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'.
+*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו, אך לא נחשב עורך או מחבר. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
 בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}