סעודת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר בתוכן על פי ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.}} | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר בתוכן על פי ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.}} | ||
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | [[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת | '''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}. | ||
==מקור הסעודה== | ==מקור הסעודה== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==שם הסעודה== | ==שם הסעודה== | ||
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. | [[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד. | ||
==מנהגי הסעודה== | ==מנהגי הסעודה== | ||
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]] | [[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]] | ||
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] | למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות [[יין]], ואמר אז: "זוהי סעודת משיח". | ||
[[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת. | [[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא<ref>שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.</ref>: '''והוצאתי''' אתכם וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'.{{הערה|והחרים תשמ"ט}}. <br> | ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא<ref>שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.</ref>: '''והוצאתי''' אתכם וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'.{{הערה|והחרים תשמ"ט}}. <br> | ||
הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין).{{הערה|אחרון של פסח | הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין).{{הערה|אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'}}<br> | ||
מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|ראה תניא פרק ה'}}) | מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|ראה תניא פרק ה'}})<br> | ||
סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי חוב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו באובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות{{הערה|אחש"פ תשמ"ג אות י"א}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־01:10, 2 באפריל 2021
סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות)[1].
מקור הסעודה
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב[2].
המנהג מופיע גם בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב כמנהג של הגאון מוילנא[3].
שם הסעודה
הבעל שם טוב קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח[4], וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.
מנהגי הסעודה
למנהג חב"ד אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[5]. על פי תקנת האדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
הרבי הורה[6] כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון ניע זוריצ'י כלופצ'י), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.
כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא הניגון הופ קוזק.
בחסידויות שונות
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים [טיש נעילת החג (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.
בחסידות ברסלב כינו סעודה זו בשם סעודת הבעל שם טוב זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[7]. יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[8].
משמעות הסעודה
כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.
הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא[9]: והוצאתי אתכם וכו', והצלתי וכו', וגאלתי וכו', ולקחתי וכו'.[10].
הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו יאכלו (שור ולויתן) וישתו (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין).[11]
מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם[12])
סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי חוב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו באובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות[13].
קישורים חיצוניים
- כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית -
- סעודת משיח על תקנת הבעל שם טוב לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - תבנית:חב
- שביעי של פסח עם ה'פרטיזן'
י"ז ניסן תשע"ד - הרב מנחם מענדל רייצס, מה ענין "נעליים" בימות המשיח? - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח
- הרב יצחק גינזבורג, לאכול ולשתות משיח, קרוב אליך גליון 122 חג הפסח תשע"ו עמוד 28
- סעודת המשיח, בתוך 'מעיינותיך' גליון 50 - ניסן תשע"ז
- סעודת הבעל שם טוב וסעודת משיח, בטאון 'פנסאים' גליון 13
- עניני דיומא - שביעי של פסח עיבוד שיחות הרבי לסעודת משיח (עמוד 237 ואילך), בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של תורת חב"ד לבני הישיבות
לקריאה נוספת
- מנהג ישראל תורה, עמ' שלד.
- נטעי גבריאל - פסח, חלק ג, עמ' עט.
הערות שוליים
- ↑ למרות שבכל יום טוב שלא חל בשבת די לפי ההלכה בשתי סעודות ואין חיוב לאכול סעודה שלישית. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה
- ↑ אדמו"ר הריי"צ מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז
גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז. - ↑ "וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר HebrewBooks, וכן בספר יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר HebrewBooks.
- ↑ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז.
- ↑ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ספר כו אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ מאמר ד"ה והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
- ↑ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
- ↑ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
- ↑ שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.
- ↑ והחרים תשמ"ט
- ↑ אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'
- ↑ ראה תניא פרק ה'
- ↑ אחש"פ תשמ"ג אות י"א